ניירות כנס 2026

הנייר מנתח את שוק הדיור בישראל ומציע אסטרטגיה מבוססת שלושה צירים: הגדלת היצע הדיור לאורך זמן, השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית וריכוז הבנייה באזורי ביקוש ובסמוך לצירי תחבורה מרכזיים. למימוש היעדים, מוצעות רפורמות עומק הכוללות שינוי תמריצים לרשויות המקומיות, במטרה לעודד ציפוף מגורים ועירוב שימושים בליבת הערים. המהלך נועד להבטיח מענה יעיל למצוקת הדיור תוך שיפור הנגישות והתשתיות העירוניות.

בחלקה הראשון של העבודה נבחנו מאפייני הנזקקות של משקי הבית לפי רמת הכנסה וקבוצות אוכלוסייה, בהתאם לפרמטרים המרכזיים שאופיינו בדו"ח ועדת שטיגליץ-סן-פיטוסי (Stiglitz-Sen-Fitoussi Commission) של ארגון ה-OECD משנת 2009. בחלקה השני של העבודה נבחנו מגמות בדפוסי התעסוקה ופערי ההכנסות מעבודה בין קבוצות האוכלוסייה השונות, בחלוקה למין וגיל, תוך התמקדות במאפיינים הבאים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה; מספר שעות העבודה; התפלגות ענפי התעסוקה ורמת ההון האנושי. ההמלצות לשיפור הרווחה נותנות דגש על התערבות בשלושה תחומי מדיניות עיקריים: 1.השכלה ורכישת כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המודרני. 2.קריטריונים לזכאות לתמיכות של מדינת הרווחה. 3.הפחתת השימוש במדד הסוציו-כלכלי במתן הטבות.

מסמך זה מציג תוכנית אסטרטגית כלכלית השואפת להשיג שני יעדים מרכזיים: צמיחה כלכלית בת קיימא וצמצום שיעורי העוני בישראל השגת יעדים אלו תאפשר לכלכלת ישראל לצמצם את הפערים ברמת החיים ביחס למדינות מתקדמות, במונחים של תוצר לנפש.

מטרת העל של עבודה זו הוא בנייה ויישום של אסטרטגית אימפקט רוחבית למשק לשילוב איכותי של צעירים וצעירות מהחברה הערבית בכלכלה ובחברה. האסטרטגיה תהווה תשתית להחלטת החומש הבאה לחברה הערבית והיא כוללת מיפוי מקיף של תמונת מצב, זיהוי נקודות התערבות, קביעת יעדי מאקרו מדידים לחברה הערבית והצעת תוכניות קונקרטיות כדי להתמודד עם בעיות העומק שמאפיינות את החברה הערבית ויביאו להשגת היעדים.

במטרה לייצר מסגרת מדידה וחשיבה שתסייע בזיהוי תחומי חולשה וחוזקה העומדים בבסיס הפערים בהכנסה מעבודה לפרט, המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן פיתח את מודל "פירמידת הצמיחה בחברה הערבית". הפירמידה מתארת את מכלול המרכיבים הכלכליים והחברתיים, המסודרים בשכבות, אשר נדרשים לצמצום הפערים בהכנסה הממוצעת לפרט בין החברה הערבית לבין החברה היהודית הלא-חרדית.

כדי להעריך את החלק של ההון האנושי בפערים נאמדו רגרסיות שכר והכנסה מעבודה לנפש )הכנסה ממוצעת של פרט מעבודה, כולל פרטים שאינם מועסקים והכנסתם אפס( על פרטים מכל קבוצת אוכלוסייה )ערבים, יהודים לא-חרדים, ערביות, יהודיות לא-חרדיות(. הממצאים המוצגים בנייר זה מחזקים את ההמלצות הקיימות בנוגע לשיפור רמת העברית על ידי אימוץ סטנדרטים בינלאומיים בהוראת העברית, שילוב מורים דוברי עברית ושיפור רמת הבקיאות בקרב מבוגרים, ואת ההמלצות לגבי צמצום פערים במערכת החינוך, והגדלת שיעור הצעירים הערבים היכולים להשתלב בהשכלה גבוהה.

בנייר זה אנו מראים כי לסגירת הפערים בין ערבים ליהודים לא-חרדים יש פוטנציאל להעביר את המשק מצמיחה שלילית לחיובית – סגירת מלוא הפערים בהשכלה, בשיעור התעסוקה ובשכר לערבים ולערביות )לצד השינוי הדמוגרפי( תביא לצמיחה שנתית בהכנסה מעבודה לפרט של 0.8% )גם אם בקרב החרדים לא יחול כל שינוי(. אנו מראים כי בשני תרחישים שאפתניים אך ריאליים נוכל להמשיך את קצב הצמיחה בהכנסה מעבודה לפרט בקרב ערבים שחווינו בשנים 2012 – 2022.

במסמך זה אנו מציגים המלצות ליעדים שהוגדרו לשנת 2035 יחד עם שותפנו במשרדי הממשלה ובראשם אגף התקציבים. השגת היעדים תביא לצמצום פערי ההכנסה לפרט בין יהודים לא-חרדים לערבים. המסמך סוקר נקודות התערבות מרכזיות להשגת היעדים עבורן קיימות המלצות מדיניות של המכון או שישנו מחקר השואף לגבש המלצות כאלה.

נייר זה מציג מסגרת סדורה להערכת אפקטיביות של תוכניות תעסוקה והכשרה בישראל, כחלק ממדיניות ציבורית מבוססת ראיות. האתגר המרכזי בהערכת אפקטיביות הוא לבודד את ההשפעה הסיבתית של התוכנית מגורמים אחרים, ולשם כך נדרשות שיטות אמידה מתקדמות. המסמך מציג את השיטות המובילות בתחום והמקובלות בעולם ומביא דוגמאות לשימוש בשיטות אלו בישראל תוך דיון ביתרונות ובחסרונות של כל אחת מהן.

מטרת נייר מדיניות זה הינה לסייע בגיבוש מדיניות לקידום החברה החרדית באמצעות מענה על שלוש שאלות: 1. מהם הגורמים לגידול בתעסוקה של גברים חרדים בעשרים השנים האחרונות? 2. כיצד ניתן להעלות את תעסוקת הגברים החרדים כפי שקרה אצל הנשים החרדיות, ולהשיג את יעד התעסוקה ל- 2030 ? 3. מהן ההשלכות של גיוס גברים חרדים על שוק העבודה?

נייר זה כולל מיפוי של תמונת מצב במדיניות להרחבת מיומנויות ההייטק בשנים 2021-2025 , הגדרת יעדים מדידים, והמלצות מדיניות להשגת היעדים להרחבת היקף בעלי מיומנויות הייטק עבורם קיימות המלצות מדיניות של המכון או המלצות הועדה להעלאת ההון האנושי להייטק ("ועדת פרלמוטר") שאת פעילותה מכון אהרן מלווה מחקרית מאז ההקמה.

נייר זה בוחן כיצד ניתן לגשר על הפער שבין היעדים הלאומיים שקבעה בשנת 2021 ועדת פרלמוטר להרחבת מסלול "בגרות הייטק" (זכאות לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במצרף המקצועות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ו/או מדעי המחשב) לבין המצב הנוכחי בישראל נכון לשנת 2025 שהינו רחוק עדיין מהיעדים שנקבעו בוועדה.

מחקר זה מתמקד בשאלה מהי מדיניות תכנון ויישום עירוני המקדמת יעד שלפיו לכל ילד בישראל – ללא תלות במקום לידתו ו/או מגוריו, ללא תלות ברקע החברתי -כלכלי של המשפחה – תינתן הזדמנות אמיתית למצות את יכולותיו. חשיבות שאלת המחקר נובעת מכך שקידום המוביליות החברתית-כלכלית תורם להעלאת פריון העבודה, לצמיחה כלכלית, לצמצום העוני ולהקטנת ההוצאות על שירותי רווחה וקצבאות.