פריון וצמיחה

נייר זה מציג מסגרת מדידה וחשיבה המסייעת בזיהוי תחומי חולשה וחוזקה העומדים בבסיס הפערים בהכנסה מעבודה לפרט בין החברה הערבית לחברה היהודית הלא-חרדית, ומתארת את מכלול המרכיבים הכלכליים והחברתיים אשר נדרשים לצמצום פערים אלו.

נייר המדיניות מציג את הרפורמות הנדרשות לשיקום מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל ולהחזרת יחס החוב־לתוצר למסלול מתכנס, אשר עשוי להעלות את שיעור הצמיחה השנתי הממוצע לכ־3.7% בעשור הקרוב. הנייר מפרט את האתגרים המרכזיים ואת המלצות מכון אהרן בתחומי תשתיות התחבורה, דיגיטציה של המגזר הציבורי, ייעול רגולציה, דיור, חיזוק ההייטק כמנוע צמיחה, תעסוקה, וקידום כלכלי של החברה הערבית והחברה החרדית.

This paper outlines the key challenges for the Israeli economy, and the reforms required to restore Israel’s long-term growth trend and place the debt-to-GDP ratio on a converging path.

נייר זה מציג את ההישגים של ענף ההייטק הישראלי והשפעתו על המשק, סוקר את המקורות לחוסנו של הענף ואת הסיכונים וההזדמנויות שניצבים בפניו, ומציע המלצות מדיניות לשימורו והרחבתו כמנוע צמיחה מרכזי.

נייר זה מציג את פירמידת הצמיחה המתמשכת וצמצום העוני של מכון אהרן, מודל המתאר באופן ויזואלי את המסגרת החשיבתית לתכנון האסטרטגיה הכלכלית ומאפשר לבחון את מצבו היחסי של המשק מול מדינות הסמן.

נייר זה מנתח את המקורות לצמיחת המשק ולשינויים בפריון העבודה, מציג תרחישים לשנים 2023–2025 בהתאם לאירועים המאיימים על תוואי הצמיחה ומציע אסטרטגיה כלכלית להגדלת פריון העבודה והפחתת יוקר המחיה.

נייר זה מציע יעדי נגישות תחבורתית איכותיים לכל הארץ לקראת 2040 יחד עם תוכניות תחבורה התומכות ביעדים אלה, ואומד את ההשפעה שלהן על התוצר ומכך על רווחת תושבי המדינה.

נייר זה מציג את הרפורמות הדרושות לטיפול בחסם הצמיחה העיקרי של המשק – פריון העבודה הנמוך. ההמלצות כוללות השקעה בתשתיות ציבוריות, עידוד השקעות פרטיות ומדיניות תעסוקה והון אנושי.

נייר זה סוקר את הפערים ביכולות הדיגיטליות וביכולות הלמידה מרחוק בין מערכות החינוך הערבית והעברית ואת הקשיים והחסמים שעלו מהשטח במהלך משבר הקורונה, ומציע המלצות לצמצום הפערים.

נייר זה מצביע על הזדמנות היסטורית העומדת בפני המשק הישראלי לגייס משאבים ולהפנותם להשקעה בפרויקטים מאיצי צמיחה, כגון תשתיות ציבוריות. הנייר בוחן כמותית את תרחיש הצמיחה ונטל החוב הצפויים כתוצאה ממדיניות של הגדלת ההשקעה בהון הציבורי הממומנת על ידי הגדלת החוב.

נייר זה מציג את הצורך של המשק בהגדלת ההשקעה הציבורית והפרטית לשם התמודדות עם פערי הפריון, את המדיניות הנדרשת בהשקעה ציבורית והמדיניות לעידוד ההשקעה הפרטית, וכן מתייחס להיבטי המימון של ההשקעה הממשלתית.

הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בראשות גב' מיכל פינק ופרופ' צבי אקשטיין, גיבשה המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על שיפור פריון העבודה והפחתת יוקר המחייה.

נייר זה מציג תוכנית כלכלית המתמקדת בהגדלת התעסוקה האיכותית והפריון וכוללת הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי צמיחה. מרכיב מרכזי בתוכנית הוא יצירת ביקושים לעובדים בענפי המשק והקטנת החסמים וחוסר הוודאות לסקטור העסקי.

This paper presents a macroeconomic analysis of the sources of the productivity gap between Israel and comparable OECD economies, and proposes a comprehensive economic strategy for the Israeli economy.

נייר זה מחשב את ההשפעות העקיפות הצפויות לתוכנית המטרו על פריון הייצור ועל התוצר באמצעות ציפוף מוגבר של עובדים ועסקים.

נייר זה מציג מסגרת מדידה וחשיבה המסייעת בזיהוי תחומי חולשה וחוזקה העומדים בבסיס הפערים בהכנסה מעבודה לפרט בין החברה הערבית לחברה היהודית הלא-חרדית, ומתארת את מכלול המרכיבים הכלכליים והחברתיים אשר נדרשים לצמצום פערים אלו.

נייר מדיניות זה מציג את הגורמים לגידול המשמעותי בשיעורי התעסוקה בישראל, מסביר מדוע העלייה בתעסוקה הייתה מוטה לכיוון קבוצות האוכלוסייה בעלות יכולת ההשתכרות הנמוכה, ומנתח מה הייתה ההשפעה של הגידול בתעסוקה על השכר, ההכנסה והעוני.

נייר מדיניות זה מציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה למשק הישראלי, המגובה במסגרת מתודולוגית המתבססת על החוזקות והחולשות של המשק הישראלי, כוללת פירוט של תחומי הפעולה הנדרשים, תוכניות ספציפיות וניתנות לביצוע, ומדידה שוטפת של ההתקדמות.

בנייר מדיניות זה מוצגת אסטרטגיה כלכלית לצמיחת המשק דרך העלאת הפריון, שבמרכזה הגברה משמעותית של ההשקעה בהון, הפיזי והאנושי, במשק.

נייר מדיניות זה מציג את החשיבות הגדולה של מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית איכותית למשק, וממליץ על הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית ברכישת הון אנושי של פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים.

הממצא המרכזי מתייחס לתרחיש של ביטול החוק, כלומר קביעת מס אחיד על כל החברות, כך שסך הכנסות הממשלה ממסים יישאר ברמה הנוכחית.

נייר זה מראה שעידוד הייצוא אינו תורם לתעסוקה ופתיחת המשק לייבוא לא תפגע בתעסוקה, והמדיניות הקיימת של עידוד ייצוא ובו בזמן מדיניות לצמצום ייבוא הן פעולות הסותרות זו את זו וגורמות לבזבוז משאבים ולפגיעה ברווחה.

בנייר מדיניות זה אנו ממליצים על מדיניות כלכלית המתמקדת בהעלאת הצמיחה ובצמצום העוני, תוך התמקדות בפריון של ענפי המשק שאינם מיועדים בהכרח ליצוא.

בנייר מדיניות זה נבדקת השפעתה של העלאת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל אי השוויון בהכנסה.