שוק העבודה ומוביליות חברתית

מטרת נייר מדיניות זה הינה לסייע בגיבוש מדיניות לקידום החברה החרדית באמצעות מענה על שלוש שאלות: 1. מהם הגורמים לגידול בתעסוקה של גברים חרדים בעשרים השנים האחרונות? 2. כיצד ניתן להעלות את תעסוקת הגברים החרדים כפי שקרה אצל הנשים החרדיות, ולהשיג את יעד התעסוקה ל-2030? 3. מהן ההשלכות של גיוס גברים חרדים על שוק העבודה?

נייר זה מנתח את העלייה בהכנסה מעבודה לפרט של ערבים וערביות בעשור האחרון, ומציג את התרומה הפוטנציאלית של תרחישים שבהם הפערים בין ערבים ליהודים לא-חרדים נסגרים או מצטמצמים.

עבודה זו בוחנת את התרומה של הבדלים בהון האנושי לפערים בשכר ובהכנסה החודשית מעבודה לנפש בין יהודים לא-חרדים לערבים ובין יהודיות לא-חרדיות לערביות.

דוח הוועדה, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, הוא אבן דרך אסטרטגית במימוש החלטת הממשלה לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית כמנוע צמיחה לאומי. הוועדה ממליצה על שלושה צירים שיעצבו את עתיד ההנדסאים - חדשנות והתאמה לצורכי המשק, שילוב מעסיקים ופרקטיקה, אקרדיטציה ומסלולי קריירה.

נייר זה מציע מנגנון ליצירת מנהיגות, מומחיות, בקרה ותכלול באמצעות מדיניות רב-לשונית בהשראת מודלים מובילים מהעולם, תוך התמקדות בהוראת עברית בחברה הערבית.

מטרתו של המחקר הנוכחי היא אפיון קבוצת החרדים-חסידים בארה"ב מבחינה דמוגרפית וכלכלית, כדי לאפשר הבנה טובה יותר של מאפייני קבוצה זו בהיבטי השכלה, תעסוקה ושכר.

נייר זה בוחן את מאפייני התעסוקה והשכר במשקי הבית החרדיים ואת הקשר בין תעסוקה איכותית ומבנה משקי הבית, וכן את השאלה האם שילוב בשוק העבודה מביא גם לשילוב בחברה הישראלית.

נייר זה בוחן מהם התמריצים הכלכליים ביציאתם לעבודה של גברים חרדים ואומד את הכדאיות הכלכלית של יציאה לעבודה.

מחקר זה מאפיין את הפערים בשוק העבודה בין החברה הערבית ליהודית, בוחן את השפעת המלחמה על התעסוקה בחברה הערבית, ומציג המלצות למדיניות שתתמודד עם אתגרי התעסוקה ותקדם את השתלבות הערבים והערביות בתעסוקה איכותית.

נייר זה עוסק בשינויים שחלו בהכנסה מעבודה של משקי הבית בעשרים השנים האחרונות ובתרחישים אפשריים לשנים הבאות, ומצביע על המדיניות הנדרשת על מנת לתמוך בהמשך צמיחת המשק ובסגירת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה.

נייר זה בוחן את הפערים המגדריים במסלולי מצוינות טכנולוגיים ומציע פעולות בשלב חטיבת הביניים והתיכון שיעודדו תלמידות לבחור במסלולים אלו.

מחקר זה בוחן כיצד התפתחויות היסטוריות מאז קום המדינה ומאפיינים סוציולוגיים של החברה החרדית עיצבו את השינויים שחלו במהלך השנים בחברה החרדית וביחסיה עם מדינת ישראל, ואילו מגמות כלכליות מאפיינות את השנים האחרונות.

נייר זה מציג מיפוי וזיהוי של החסמים במסלול חייהם של הצעירים בחברה הערבית להשתלב בלימודים גבוהים בתחומי ה-STEM ובתעסוקה איכותית. ההמלצות כוללות הכוון ומידע, השלמת מיומנויות, הגדרת יעדים מדידים ומעקב אחר עמידה בהם.

נייר מדיניות זה בוחן את החסמים לתעסוקת מבוגרים לקראת גיל פרישה במדינת ישראל ואחריו ומציע פתרונות להתמודדות עם חסמים אלו.

נייר זה בוחן את הירידה בתעסוקה והעלייה בשיעור הנמצאים מחוץ למסגרות של לימודים או תעסוקה בקרב צעירים ערבים, מציע הסברים אפשריים למגמות אלו וממליץ על צעדי מדיניות לשילוב איכותי של צעירים ערבים בכלכלה ובחברה.

מסמך זה מסכם תהליך היוועצות בין-משרדי בהובלת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, במטרה לגבש תוכנית פעולה לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית ויצירת סטנדרטיזציה ושיטת אמידה אחידה, על מנת שרמת האוריינות בעברית לא תהווה חסם בשוק העבודה ובאקדמיה.

מטרתו של מחקר זה היא לנתח את החסמים המונעים מנשים חרדיות להשתלב בתעסוקה איכותית, שתצמצם את פערי השכר בינן לבין נשים לא חרדיות.

מחקר זה בוחן את איכות ההשתלבות בשוק העבודה של בעלי תואר ראשון מהמגזר הערבי שקיבלו את התואר ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מציע תובנות בעלות ערך להתוויית מדיניות ציבורית ומדגיש את החשיבות של הגברת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

נייר זה ממפה מגמות מרכזיות בשוק התעסוקה הטכנולוגי, בוחן את הקורלציה בין כישורים ומיומנויות שונים לבין הסיכוי להשתלבות בשוק תעסוקה זה במשרות מחקר ופיתוח ובמשרות צמיחה ומציג המלצות מדיניות.

נייר זה בוחן את הפערים בין החינוך הערבי לעברי בצד תפוקות מערכת החינוך – מיומנויות הבוגרים, שיעורי הזכאות לבגרות ואיכות תעודת הבגרות, ובצד התשומות – תקציבי משרד החינוך והרשויות המקומיות, איכות ההוראה והניהול והרקע של התלמידים, ומציג המלצות לצמצום הפערים.

נייר זה מציג את תמונת המצב הנוכחית של גברים חרדים המועסקים בהייטק ושל אלו המעוניינים להשתלב בהייטק, ובוחן את הדרכים האפשריות להגדלת היקף הגברים המועסקים בהייטק.

נייר זה בוחן את המשמעויות הכלכליות של תעסוקת מבוגרים בישראל ואת ההשלכות של [אי] תעסוקה על הזדקנות בריאה של האוכלוסייה, על הפרט ועל המשק.

נייר זה מציג את המדיניות המומלצת לתעסוקה והון אנושי, הכוללת קביעת יעדים, בניית תוכניות תעסוקה, יישום רפורמה במערכת ההכשרה המקצועית והקמת משרד תעסוקה.

עבודה זו חוקרת את הירידה בתעסוקת גברים ערבים שחלה טרום המשבר לאורך השנים 2014-2019, תוך התמקדות בגברים צעירים בגילי 18-24, וכן את המאפיינים של חסרי המעש (שאינם עובדים ואינם לומדים).

נייר זה בוחן כיצד מגזר ההייטק יכול לתרום להתאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה, תוך התמקדות בהשפעה על תעסוקה. הממצאים מעידים על פוטנציאל להגדיל את התעסוקה בהייטק, בפרט על ידי שילוב כוח אדם איכותי ללא תואר אקדמי במקצועות ההייטק.

נייר זה בוחן את התשואה לידע בשפה העברית באקדמיה ובשוק העבודה בקרב נשים וגברים בחברה הערבית, מציג את החסמים לרכישת השפה במערכת החינוך הערבית וממליץ על שורת צעדים לשיפור רמת הבקיאות בשפה העברית החל מגיל צעיר.

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, ממליצה על יעדים לשיעורי התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, ולראשונה גם על יעדים לאיכות התעסוקה. עוד ממליצה הוועדה על אמצעים להשגת היעדים, ביניהם מערכות מידע והכוון, הכשרות להגדלת מיומנות העובדים ותכניות תעסוקה.

מחקר זה בוחן שינויים אשר עשויים להגדיל את שיעור העובדים בסקטור טכנולוגיית העילית. המחקר תומך בחיזוק המדיניות להעלאת שיעור הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה ושיעור לומדי מקצועות ה-STEM, וכן מזהה את אוכלוסיות הנשים היהודיות, הערבים והחרדים כמקור פוטנציאלי להעלאת התעסוקה בהייטק.

נייר מדיניות זה בוחן האם בישראל קיים ההון האנושי הנחוץ בכדי לתמוך בצמיחת סקטור ההייטק מ-9% מסך העובדים בכלכלה הישראלית ל-12% עד 2030.

נייר מדיניות זה בוחן האם שיעור ההפרשה לפנסיה הינו אופטימלי מבחינת הפרטים, ומראה כי עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, רמת ההפרשה הנוכחית פוגעת בהחלקת התצרוכת על פני חייהם ויוצרת יחס תחלופה גבוה מדי בגיל הפרישה. המלצת המחקר הינה לשנות את אחוז ההפרשה לפנסיה כך שהוא יעלה עם גיל החוסך.

נייר מדיניות זה מציג ניתוח נתונים וסקירה ספרותית רחבה הבוחנת את מהות השינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואת התנאים הנדרשים ליישום מדיניות למידה לאורך החיים כמענה לאתגרים של המשק.

פערים ברמת ההון האנושי הם הגורם המרכזי לפערים בהכנסה ובפריון בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. נייר זה עוסק בשני היבטים של רכישת ההון האנושי - זכאות לבגרות והשתלבות בהשכלה גבוהה.

נייר מדיניות זה אומד את השפעת העובדים הזרים והפלסטינים על תעסוקה ושכר של עובדים ישראלים, ומוצא כי הם משפיעים לרעה על התעסוקה של גברים יהודים ולא-יהודים וכן פוגעים בשכרם של גברים יהודים.

מחקר זה בוחן לראשונה באמצעות נתוני סקר ארוך טווח (פאנל) של הלמ"ס את הקשר בין מאפיינים כלכליים-חברתיים ובין מצב הבריאות בשני הכיוונים, ומוצא כי מאפייני מדרג חברתי-כלכלי נמוך קשורים למצב בריאות לא טוב ולהסתברות גבוהה יותר להחמרה במצב הבריאות עם הזמן.

נייר מדיניות זה מניח את התשתית הראשונית לחקר הרגולציה על רישוי המקצועות בישראל ולשיפורה. הוא עומד על משמעויות הרישוי, מציג סקירה של כלל המקצועות המורשים בישראל, בוחן את התהליך שהביא לרישוי שני מקצועות מרכזיים במשק - ראיית חשבון ופיזיותרפיה, ומציע המלצות ראשוניות להמשך טיוב הרישוי.

נייר מדיניות זה מציג את הגורמים לגידול המשמעותי בשיעורי התעסוקה בישראל, מסביר מדוע העלייה בתעסוקה הייתה מוטה לכיוון קבוצות האוכלוסייה בעלות יכולת ההשתכרות הנמוכה, ומנתח מה הייתה ההשפעה של הגידול בתעסוקה על השכר, ההכנסה והעוני.

נייר זה מציג ומנתח את הגידול המשמעותי שחל בתעסוקה בישראל מראשית שנות ה-2000.

נייר זה מנתח את הטבות המס לחיסכון ארוך טווח ומציג אלטרנטיבות שונות לצמצומן, תוך התייחסות למשמעותן הכספית ולשיפור בתועלת החברתית הנובעת מהחלפתן בכלי מדיניות אלטרנטיביים הנועדים להקטנת העוני.

נייר מדיניות זה מציג את החשיבות הגדולה של מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית איכותית למשק, וממליץ על הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית ברכישת הון אנושי של פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים.

נייר מדיניות זה מציג תמונת מצב של העוני ואי-השוויון בישראל, מנתח את הגורמים המרכזיים להתפתחותם, מאפיין את האוכלוסייה הענייה בישראל ומציע תכנית מדיניות ארוכת טווח בשוק העבודה שתביא לצמצום העוני.

נייר זה מציג את תמונת המצב הנוכחית של גברים חרדים המועסקים בהייטק ושל אלו המעוניינים להשתלב בהייטק, ובוחן את הדרכים האפשריות להגדלת היקף הגברים המועסקים בהייטק.

בנייר מדיניות זה נבדקת השפעתה של העלאת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל אי השוויון בהכנסה.