_{ישראל ניצבת בפני סכנה מוחשית לאיבוד הברית ההיסטורית עם ארה"ב. ההצהרות של הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס כי הקשרים עם ישראל והמלחמה באיראן היו מהסיבות המרכזיות שהובילו למפלה של הרפובליקנים בבחירות האמצע וכי יש סלידה גדולה מישראל משקפות את הירידה החדה במעמדה של ישראל וממחישות את עומק הסכנה לאיתנות הברית.}

_{ארה"ב מהווה בעשורים האחרונים עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי ואין לישראל חלופה לכיפת הפלדה הרב-מימדית מצידה של האמריקנית. הממשלה החדשה תהיה חייבת להציב את שימור היחסים המיוחדים כמטרת על בעיצוב ובניהול מדיניות החוץ. זאת, משום שמדובר באיום ממשי לביטחונה של מדינת ישראל, למצבה האסטרטגי הכולל וליכולת ההתמודדות עם האיומים הניצבים לפתחה, בראש ובראשונה מצידה של איראן. קונקרטית, ללא שינוי מיידי במדיניות ובהתנהלות הממשלה, בייחוד כלפי הזירה הפלסטינית, הקונגרס החדש צפוי לקדם מהלכי חקיקה וסנקציות כנגד ישראל. סביר כי הנשיא טראמפ יטיל עליהם וטו, אולם יש בכך כדי לסמן את הצפוי לישראל.}

איבוד התמיכה הדו-מפלגתית

_{במשך שנים רבות ישראל נשענה על התמיכה הדו מפלגתית כאחת מאבני היסוד של הברית האסטרטגית. התמיכה מקיר לקיר בקונגרס היתה חיונית לא רק לאישור של עסקאות נשק והעברת סיוע כספי, אלא גם כנדבך משמעותי ביכולת התמרון של ישראל בזירה הפוליטית האמריקנית. עם זאת, בשנים האחרונות ניכר שינוי מהותי ביחס הביקורתי והשלילי לישראל, מגמה שהואצה בשלוש השנים האחרונות.}

_{המשמעות - ישראל איבדה את מעמדה כקונצנזוס בין המפלגות, ובקרב רבים הפכה מנכס מנטל. לא בכדי הנשיא טראמפ עצמו אמר, כי עד לפני מספר שנים ישראל נהנתה מתמיכה רחבה בקונגרס, וכיום התמונה התהפכה. העובדה כי מועמדים אנטי ישראליים מובהקים, כדוגמת אל-סייד במישיגן וממדאני בניו יורק, הצליחו להיבחר לסנאט ולראשות עיריית ניו יורק, משקפים הלכה למעשה את התמורות בתפיסות של החברה האמריקנית ביחס לישראל. זאת ועוד, עמדות אנטי ישראליות לא רק שאינן פוגעות, אלא אף יכולות לסייע בקמפיין בחירות, כפי שהתבטא בפרסומת האנטישמית של אל-סייד בדבר הקשר בין הסיוע לישראל לקושי של האזרח לקנות מזון.}

_{חשוב להדגיש כי מדובר בהתפתחויות הנובעות משילוב בין שינויים בחברה האמריקנית והתחזקות גורמים פרוגרסיביים וקיצוניים לבין המדיניות של ממשלת ישראל, בעיקר כלפי המערכת הפלסטינית והמלחמה באיראן. אבל עוד קודם לכן, משקולת כבדה שמשכה את התמיכה בישראל למצולות היתה ההחלטה של ראה"מ נתניהו ב-15 השנים האחרונות לשים את יהבו על הצד הרפובליקני, תוך נכונות להתנגח ישירות בנשיאים דמוקרטיים, כפי שבא לידי ביטוי בנאום בקונגרס ב-2015, כנגד הכוונה של הנשיא אובאמה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן.}

סקרי דעת קהל 

_{שורה ארוכה של סקרים מצביעים כי בקרב הדמוקרטים, התמיכה בישראל נמוכה יותר מזו שבפלסטינים, וכי רבים מהדמוקרטים מאמינים כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. גם כשבוחנים את תמונת המצב בקרב הרפובליקנים מגלים כי לא רק שהתמיכה בישראל הצטמצמה לאורך השנים, אם כי עדין נותרה גבוהה יותר מאשר הדמוקרטים, אלא שבקרב הצעירים הרפובליקנים חלה שחיקה משמעותית ורבים מהם רואים כיום את ישראל באור שלילי. לכך אפשר להוסיף גם את הביקורת החריפה שנשמעת מקרב חוגים רפובליקנים שונים, מסגן הנשיא ואנס ועד איש התקשורת טאקר קארלסון, על כך שישראל שואבת את ארה"ב למעורבות יתר במזרח התיכון, ולמעשה גררה אותה למלחמה כנגד איראן.}

_{ביטוי למגמות אלו ניתן לראות בסקר דעת שפרסם בחודש אוקטובר 2026 מכון The Chicago Council on Global Affairs. בהתאם לסקר, שיעור האהדה לישראל עמד על 44% בלבד (32% דמוקרטים לעומת 62% רפובליקנים), הנתון הנמוך ביותר מאז המכון החל לבדוק את הנושא בשנת 1978. יתרה מכך, בפעם הראשונה, יותר ממחצית מהאמריקנים (56%) טענו שצריך לצמצם או להפסיק בכלל את הסיוע לישראל, לעומת 38% בלבד בשנת 2012. התמיכה במדינה פלסטינית עמדה על 52%, לעומת 38% בלבד בשנת 1994.}

חשש לפגיעה בסיוע הביטחוני

_{ההכרעות באשר לעתיד הסיוע הביטחוני (נאמד כיום ב-3.8 מיליארד דולר בשנה) וההסכם הרב-שנתי החדש (הנוכחי מסתיים ב-2028) יעצבו את מערכת הקשרים בין המדינות בשנים הקרובות. ההצהרה של הנשיא טראמפ, כי הוא סיכם עם ראה"מ נתניהו, כי עד סוף השנה ארה"ב תפסיק לשלם לישראל את כספי הסיוע הביטחוני, משקפת את השינויים המתחוללים בארה"ב ביחס לישראל. אמנם נראה, כי למרות דברים אלו, אין המדובר בהפסקה מיידית של הסיוע, אלא בקיצוץ הדרגתי בשנים הקרובות. אך יש בכך כדי להצביע על המגמה השלילית והמסוכנת ביחס להמשך הסיוע ושיתופי הפעולה העתידיים בין המדינות. לכך יש להוסיף את העובדה שהצהרה זו נאמרה באופן מכוון דווקא ביום בו התקיימו בחירות האמצע במטרה למשוך מצביעים רפובליקנים, באופן שהופך את התמיכה לישראל לסוגיה פוליטית פנימית.}

_{הצהרה זו של טראמפ לא נאמרה בחלל הריק, אלא משקפת תפיסה שהתקבעה בקרב רבים, כי יש נוכח היותה של ישראל מדינה עשירה וחזקה, להפסיק להעניק לה סיוע ביטחוני, גם אם חלקו הכולל בתקציב האמריקני זניח יחסית.}

המלצות

_{הממשלה החדשה צריכה להציב את הצניחה החדה במעמדה של ישראל בארה"ב והאיום המוחשי לעתיד הקשרים בין המדינות כאחת ממטרות העל החשובות ביותר לטיפול כבר מימיה הראשונים. זאת, משום שאין לישראל חלופה לברית האסטרטגית ולתמיכה הרב-מימדית מאף מדינה אחרת. מדובר, בין היתר, במטריית ההגנה המדינית והצבאית; בשימוש בזכות הוטו במועצת הביטחון; בסיוע הביטחוני הנאמד במיליארדי דולרים בשנה; בשיתופי הפעולה המודיעיניים והטכנולוגיים; במניעת סנקציות ומהלכים משפטיים נגד ישראל; ובדימוי העוצמה של ישראל כתוצאה משיתופי הפעולה העמוקים עם ארה"ב.}

_{מכאן עולה, כי לשחיקת הברית האסטרטגית יהיו הקרנות ישירות ושליליות על מצבה האסטרטגי הכולל של מדינת ישראל. החרפת המגמה המסוכנת אף עלולה להגביר את הביטחון העצמי של אויבינו לנקוט בפעולות וביוזמות מאתגרות עוד יותר כלפי ישראל.}

_{המשמעות - מדובר במשימה לטווח הארוך, הדורשת השקעת משאבים רבים ותיאום מלא בין כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. מעשית, נדרשים צעדי חירום כבר בטווח הזמן המיידי. בראש ובראשונה, הממשלה צריכה לפעול למיגור הטרור הלאומני כנגד הפלסטיני ולעצירת התוכניות לשינוי חד-צדדי של המציאות ביהו"ש, ובראשן הבנייה ב-E1 והקמת מאחזים בלתי חוקיים. זאת, לצד הפגנת נכונות להשתלב במאמצים האזוריים של ממשל טראמפ, בייחוד בכל הקשור לתוכניות של מועצת השלום לשיקום רצועת עזה. מדובר בצעדים חיוניים בניסיון להיפוך המגמה כדי לשנות את הדימוי של ישראל וכדי למתן את הביקורת הקשה המוטחת בה מכל קצוות הקשת הפוליטית בארה"ב.}

_{במישור המערכתי, ישראל צריכה לגבש מודל חדש למערכת היחסים בין המדינות, שיתבסס על ערכים, אינטרסים ושותפות. זאת באופן שינחיל לממשל ולציבור בארה"ב את החיוניות של ישראל לאינטרסים הפרטיקולאריים האמריקנים בזירה הגלובאלית ובמזרח התיכון, בייחוד בכל הקשור לתחרות על העליונות הטכנולוגית מול סין (AI, שבבים, קוונטום). מעבר לכך. האפשרות כי בעקבות המלחמה באיראן, ארה"ב תעשה שינויים בפריסת כוחותיה ברחבי המזרח התיכון, מייצרת לישראל הזדמנות להמחיש את נכסיותה ולהביע נכונות להציב בשטחה חלק מהבסיסים האמריקנית. ישראל גם חייבת להבטיח כי הממשל האמריקני משמר את מחויבותו להבטחת היתרון האיכותי של צה"ל (QME).}

_{הממשלה החדשה צריכה לגבש תוכנית פעולה רב-שנתית לשיקום מערכת היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, תוך מתן דגש מיוחד לבני הדור הצעיר, כתנאי להחזרת היחסים למסלולם. זאת, תוך קידום שיח ושיתופי פעולה עם כלל הגורמים בחברה האמריקנית בכל רחבי המדינה, ובכלל זאת בקמפוסים, הקצאת משאבים רבים להסברה ואף הסתייעות בגורמי חברה אזרחית כמכפיל כוח במאמצים.}