המזרח התיכון בתפיסתו של טראמפ

ד"ר שי הר-צבי

20 בינואר, 2025

^{Photo: Gage Skidmore | CC BY-SA 2.0}

הטבעת חותם היסטורי - כלכלה תחילה

הנשיא טראמפ מתחיל את כהונתו השנייה נחוש להטביע את חותמו ההיסטורי כאחד מגדולי הנשיאים האמריקנים ולהוביל שינויים מרחיקי לכת בזירה הפנימית, במערכת הגלובאלית ובמזרח התיכון. הרושם הוא כי בניגוד לכהונה הראשונה, לטראמפ 2.0 יש תפיסת עולם מגובשת יותר ביחס למדיניות שבכוונתו לקדם מבית ומחוץ, ולא פחות חשוב גם היכרות טובה יותר עם המערכת הממשלית. יתרה מכך, טראמפ מינה לתפקידי מפתח בממשל אישים, שאמורים בראש ובראשונה, לגלות נאמנות אישית ולממש הלכה למעשה את מדיניותו.

טראמפ מבין כי הקדנצייה השנייה מהווה את ההזדמנות האחרונה שלו, ולכן הוא אינו מתכוון לבזבז זמן ולהניע תהליכים מיומו הראשון בבית הלבן. זאת, תוך שהוא מנצל את שליטתו בקונגרס ונהנה מרוב שמרני מוצק בבית המשפט העליון. באופן חריג לחילופי ממשלים בארה"ב, כאשר ניהול ומימוש המדיניות נותר בידי הנשיא המכהן עד ל-20 בינואר, ניכר כי הפעם, עוד לפני שנכנס לבית הלבן, טראמפ גילה מעורבות פעילה בתהליכים באזור, כאשר צוותים מטעמו פעלו בשיתוף פעולה עם צוותי הנשיא ביידן. כך למשל, ההסכם להחזרת החטופות והחטופים מיוחס במידה רבה לאיומים שהשמיע טראמפ, כי אם לא יושג הסכם עד לכניסתו לתפקיד, ייפתחו שערי הגהנום. איומים אלו משקפים את תפיסת עולמו של טראמפ, שרואה עצמו בראש ובראש כאיש עסקים – להשיג עסקאות מוצלחות מעמדת כוח, שלא תותיר לצד השני ברירות רבות.

מטבע הדברים, סוגיות פנים יעמדו במוקד תשומת הלב של טראמפ, שיפעל לממש את הבטחות הבחירות המרכזיות שלו – שיפור מצבה הכלכלי של ארה"ב, הורדת יוקר המחייה ומאבק בתופעת המהגרים הלא-חוקיים. מעשית, טראמפ ינסה לעשות שימוש במנופי הלחץ המדיניים, הצבאיים והכלכליים של ארה"ב כדי לחלץ הישגים כלכליים. מדובר, בראש ובראשונה, בהורדת מכסים המוטלים על סחורות אמריקניות, בהשתלטות על נתיבי שייט ומשאבי טבע ובהפחתת ההשקעות של ארה"ב בסיוע ביטחוני וצבאי למדינות ברחבי העולם. האיומים שהשמיע כלפי פנמה, קנדה, מקסיקו ודנמרק ממחישים הלכה למעשה תפיסה זו. יתרה מכך, טראמפ צפוי לדרוש ממדינות ברחבי העולם, שמקבלות סיוע צבאי מארה"ב, לשלם בתמורה להגנה שהן מקבלות מארה"ב.

ברוח דומה, טראמפ הצהיר לא אחת שהוא מתכוון "לסיים מלחמות ולא לפתוח מלחמות", תוך שהוא מצהיר על כוונתו להוביל לסיום המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. גישה זו נובעת משאיפתו לצמצם את ההשקעות של ארה"ב, ולהימנע מהישאבות למעורבות יתר בסכסוכים. בהתאם, טראמפ ימקד את מירב המאמצים במאבק הכלכלי-טכנולוגי מול סין, שלתפיסתו מציבה את האיום והאתגר המוחשיים ביותר לארה"ב בזירה הבינלאומית.

נורמליזציה כ"יהלום שבכתר"

מטרות העל של טראמפ במזרח התיכון יהיו להשיג יציבות ולקדם הסדרים אזוריים. מכאן עולה, כי שלושת היעדים המרכזיים עבורו יהיו - סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופות והחטופים, הסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לסעודיה ולמנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

גולת הכותרת עבור טראמפ תהיה קידום נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. כזכור, טראמפ קיווה להשיג זאת עוד בקדנציה הראשונה שלו, ולתפיסתו היה מצליח בכך אם היה נשאר בתפקיד. ג'ראד קושנר, חתנו של טראמפ, נתן לכך ביטוי לאחרונה, עת אמר כי ההסכם היה בזמנו בר השגה תוך חודשים ספורים. עבור טראמפ, הסכם הנורמליזציה יעצב מציאות מזרח תיכונית חדשה, יוביל מדינות נוספות בעולם המוסלמי והערבי לחתום על הסכמי שלום עם ישראל, ויפתח הזדמנויות כלכליות עתירות ממון. יתרה מכך, במימד האישי, טראמפ מאמין כי ההסכם יעניק לו פרס נובל לשלום, שלתפיסתו הוא היה אמור לקבל בזכות הסכמי אברהם.

טראמפ מבין היטב, כי תנאי הכרחי להשגת הנורמליזציה הוא סיום המלחמה בעזה. לא בכדי, טראמפ כבר אמר, כי המומנטום של הפסקת האש בעזה יאפשר להרחיב את הסכמי אברהם. נוכח זאת, נראה כי טראמפ לא יהסס לפעול בשיטת "המקל והגזר" מול ראש הממשלה נתניהו כדי להתקדם בתהליך. מעשית, טראמפ צפוי להתעקש על סיום המלחמה בעזה ולדרוש מראש הממשלה להציג אופק מדיני לפלסטינים, שכן מדובר בתנאי סף שהציב יורש העצר הסעודי לנכונות שלו להסכים לנורמליזציה עם ישראל. הדיווחים, כי בכוונת שליחו של טראמפ למזה"ת, סטיב וויטקוף, לשהות חלק ניכר מהזמן באזור, יש בהם כדי להמחיש, כי טראמפ מתכוון לפקח באופן אישי על מימוש העסקה להחזרת החטופים ולפעול במרץ לקידום הסכם הנורמליזציה.

"לחץ מקסימלי" מול איראן

מטרת העל של טראמפ תהיה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. דומה, כי גם בסוגיה זו, טראמפ שואף להיזכר בספרי ההיסטוריה כמי שמנע מאיראן לפרוץ לגרעין ולבסס את מעמדה כמדינת סף גרעיני. נראה, כי האופציה המועדפת עליו, לפחות בתחילת הדרך, תהיה לבחון את האפשרות לגבש הסכם גרעין 2.0. השיטה תהיה אימוץ אסטרטגיה של "לחץ מקסימלי". זאת, בראש ובראשונה, באמצעות הטלת סנקציות כלכליות רחבות, בעיקר כנגד מגזר האנרגיה של איראן, במטרה לקצץ באופן משמעותי את ההכנסות ממכירת נפט ולהגביר את המצוקות הכלכליות עימן איראן מתמודדת. סביר, כי כצעד משלים, טראמפ ירמוז על נכונות לעשות שימוש באופציה הצבאית כנגד הגרעין של איראן, במידה והמאמצים לגיבוש הסכם ייכשלו. לא בכדי, טראמפ כבר הצהיר כי "כל האופציות" מול איראן על השולחן. טראמפ מקווה, כי מדיניות "הלחץ המקסימלי" תאלץ את איראן להתגמש בעמדתה ולהסכים להסכם חדש, בשל המחירים הכואבים שהיא עלולה לשלם באם תסרב.

אחת משאלות המפתח היא לגבי מרכיבי ההסכם, בעיקר באשר לנכונות של טראמפ להתעקש - גם במחיר של כשלון המשא ומתן - על מרכיבים נוקשים, שיבטיחו כי איראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני, וידללו חלקים משמעותיים מהיכולות שצברה, בייחוד בכל הקשור לאורניום המועשר ל-60% ול-20% ולצנטריפוגות המתקדמות שהתקינה במתקני הגרעין.

המלצות למדיניות ישראל

חזרתו של טראמפ לבית הלבן, לצד ההישגים המרשימים של צה"ל בחודשים האחרונים, מייצרים לישראל הזדמנויות לעיצוב מציאות ביטחונית-מדינית משופרת במזרח התיכון. נוכח זאת, ראש הממשלה נתניהו צריך לפעול להעמקת התיאום ושיתופי הפעולה האסטרטגיים הרב-מימדיים עם הממשל החדש. זאת, בראש ובראשונה, בכל הקשור להתמודדות מול איראן ולבלימת פרויקט הגרעין. במקביל, ראש הממשלה צריך לנצל את העובדה שהנשיא טראמפ חותר לקדם במהרה את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה כדי לשלב ידיים עימו ולפעול להשגת ההסכם ההיסטורי.

לקשר האישי בין נתניהו לטראמפ תהיה השפעה מהותית על עומק שיתופי הפעולה בין המדינות, בין היתר נוכח העובדה שהיחסים בין השניים ידעו בשנים האחרונות עליות ומורדות. נוכח זאת, נתניהו צריך לגלות רגישות וזהירות מעימות עם טראמפ, בוודאי במישור הפומבי, ולהימנע מצעדים העלולים להפתיע ו/או להביך את הנשיא האמריקני.

בטווח הארוך יותר, ישראל צריכה להתחיל להכשיר את הקרקע לחידוש הסכם הסיוע הרב-שנתי. כזכור, ההסכם הנוכחי, במסגרתו ארה"ב מעניקה לישראל סיוע ביטחוני בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה, מסתיים ב-2028, והמגעים לחידושו אמורים להתחיל בעוד כשנה. ברקע, ההצהרות של טראמפ כי הוא מתכוון להפסיק להעניק סיוע ביטחוני בחינם למדינות ברחבי העולם.

ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן