המסר המרכזי

ישראל עומדת בפני סכנה מוחשית של איבוד התמיכה מקיר לקיר של ארה"ב על כל מרכיביה - הממשל, הקונגרס והציבור. מדובר בשינוי היסטורי שעלול לפגוע בעוצמתה האסטרטגית של ישראל, שכן תמיכת ארה"ב מהווה עמוד תווך מרכזי, שאין לו תחליף, של הביטחון הלאומי של המדינה. להערכתנו, מגמה שלילית ומסוכנת זו עדין ניתנת לשינוי. הדבר מותנה, בראש ובראשונה, בשינוי עמוק ומיידי במדיניות של ממשלת ישראל, בעיקר כלפי המערכת הפלסטינית.

 

למול איראן, בהנחה שלפחות בטווח הזמן המיידי אין סכנה מוחשית ליציבותו של המשטר, שיתוף הפעולה עם ארה"ב חיוני להתמודדות עם האיום הרב-מימדי מצידה של טהראן, בראש ובראשונה, בכל הקשור לפרוייקט הגרעין הצבאי ולתוכנית הטילים.


 

מאזן העוצמה של ישראל - חוזקות וחולשות

 

 

בצד של החוזקות

עומדות ההצלחות הצבאיות המרשימות ביותר של ישראל בשלוש השנים האחרונות. אלו החלישו משמעותית את האיום הרב-מימדי. מדובר בהרחקת איראן מהאפשרות לפרוץ בטווח הזמן המיידי להשגת נשק גרעיני; בפגיעה ביכולותיה הבליסטיות; בהחלשה משמעותית של טבעת האש שאיראן בנתה והכווינה בשלושת העשורים האחרונים, ובפגיעה ביכולות הצבאיות של שלוחיה ברחבי המזרח התיכון, ובראשם חזבאללה וחמאס.

ההרתעה הישראלית התחזקה בעקבות הפגנת היכולות הצבאיות והמודיעיניות המרשימות, והנכונות של ישראל לעשות בהן שימוש למול איראן ובעלי בריתה.

 

שיתופי הפעולה הביטחוניים והצבאיים חסרי התקדים עם ארה"ב, כפי שהומחשו בלחימה כתף אל כתף במערכות כנגד איראן, ובסיוע הצבאי האדיר שהוענק לישראל מאז ה-7.10.

 

הקשרים האסטרטגיים עם מדינות השלום והנורמליזציה הפגינו איתנות, ואף אחת מהמדינות לא ביטלה או השהתה את ההסכמים עם ישראל. עוצמת הקשרים אף הומחשה, עפ"י הפרסומים, בשיתופי הפעולה למול מתקפות הטילים והכטב"מים של איראן ושלוחיה.

 

התעשיות הביטחוניות הישראליות הוכיחו עצמן בתרומה הישירה והאיכותית ליכולות של צה"ל בכל הקשור לאספקת מערכות שונות, בפיתוח של אמצעים חדשים כמענה להתפתחויות בשדה הקרב ובגידול משמעותי בהיקפי הייצוא הביטחוני. לכך היתה גם תרומה חשובה לכלכלה הישראלית, שלמרות הזעזועים, הפגינה עוצמה ועמידות ראויות לציון. חשוב לציין גם את החוסן הלאומי והמסירות יוצאת הדופן שהפגינו בשלוש השנים האחרונות חלקים רבים בציבור הישראלי.

  

 

 

בצד של החולשות

ניכרת מעל לכל, העובדה שהדרג המדיני נכשל בתרגום ההישגים הצבאיים לפירות מדיניים מוחשיים, שישנו את מצבה האסטרטגי של ישראל. המשמעות - למרות המכות הקשות שספגו אויבינו, ישראל לא הצליחה להשיג הכרעה באף אחת מהזירות. למעשה ניכר, כי חברות הציר הרדיקאלי, ובראשן איראן, חזבאללה, חמאס והחות'ים, פועלות לשקם את יכולותיהן הצבאיות.

 

המשטר האיראני נשאר על מכונו, מפגין ביטחון עצמי רב להמשיך במערכה כנגד ארה"ב, דבק באידיאולוגיה קיצונית ומסרב להיענות לתנאים לסיום המלחמה. זאת, תוך מאמצים לשיקום היכולות הבליסטיות ופרוייקט הגרעין. מדובר בסכנה מוחשית, שכן עפ"י הלכי הרוח בצמרת המשטר האיראני, נבחנת האפשרות לשנות את דוקטרינת הגרעין ולפתח נשק גרעיני כתעודת ביטוח. השילוב בין אידיאולוגיה הקוראת להשמדתה של מדינת ישראל לבין נשק גרעיני ויכולות בליסטיות עלול להציב איום קיומי על מדינת ישראל, ולשנות מקצה לקצה את המאזן האסטרטגי במזה"ת.

 

לאיראן אף נותרו קלפי מיקוח משמעותיים, ובראשם המצור על מצרי הורמוז והשליטה של החות'ים על באב אל-מנדב, שלהם השפעה ישירה על משק האנרגיה העולמי ועל שרשראות האספקה. זאת, לצד יכולות היזק משמעותיות ביותר כנגד מדינות המפרץ, ובייחוד לתשתיות האנרגיה בהן.

 

בהיבט הרחב יותר, ניכרת שחיקה קשה במעמדה של ישראל בזירה הגלובאלית. ביטוי למגמה זו ניתן לראות בנכונות של מדינות רבות באירופה לקדם סנקציות כנגד ישראל. לעת עתה, נראה כי חלק מהמדינות ממתינות להתבהרות התמונה באשר למדיניות הממשלה החדשה, אולם במידה והסנקציות אכן יושתו ויכנסו לפועל, יש בהן כדי לפגוע במשק הישראלי בכללותו.

  

הפגיעה במעמדה של ישראל בולטת בחומרתה בארה"ב, כפי שניכר מדבריהם של הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס, כי הקשרים עם ישראל והמלחמה באיראן היו מהסיבות המרכזיות למפלה של הרפובליקנים בבחירות האמצע. לכך יש להוסיף את סימני השאלה באשר להיקפי ומאפייני הסיוע הביטחוני בעתיד ואת העובדה שישראל איבדה את חופש הפעולה הצבאי בכל הזירות, בייחוד כלפי איראן, בשל המגבלות שמוטלות עליה ע"י הממשל האמריקני.

 

מגמות שליליות אלו מוזנות, בראש ובראשונה, מהמתרחש ביהו"ש וממה שנתפס בעולם כתמיכה בעצימת עין של הממשלה בטרור הלאומני כנגד פלסטינים, מהמצוקות ההומניטאריות הקשות בעזה ומחוסר הנכונות של ישראל להציג אופק מדיני לפלסטינים.

 

בהיבט האזורי, למרות שיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים, קיים נתק כמעט מוחלט ברמה המדינית, וניכר כי לעת עתה, נבלמו הסיכויים להרחבת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב, ובראשן סעודיה. חשוב להדגיש כי להסכם נורמליזציה עם סעודיה חשיבות יוצאת דופן לשינוי מאזני הכוחות במזרח התיכון, לחיזוק עוצמתה המדינית, הביטחונית והכלכלית של ישראל, וליכולת ההתמודדות עם הציר הרדיקאלי.


 

המלצות

  

 

ממשלת ישראל החדשה חייבת לנקוט בשורה של צעדי חירום כדי לבלום את ההידרדרות במעמדה. המשמעות - נדרשות פעולות מיידית בסביבה האזורית ובמערכת הגלובאלית, אחרת ישראל עלולה למצוא עצמה במציאות קשה בהרבה.

 

בטווח הזמן המיידי, יש לשנות לאלתר את התנהלות הממשלה ביהו"ש, להפגין משילות של כוחות הביטחון ולפעול בנחישות למיגור הטרור היהודי כנגד פלסטינים. זאת, לצד עצירה לאלתר של הפעילות לשינוי חד-צדדי של המציאות בשטח ולסיפוח שטחים, כגון תוכניות הבנייה ב-E1 והקמת מאחזים בלתי חוקיים, כולל בשטחי B.

 

מאמץ מיוחד יש להשקיע לבלימת ההידרדרות במעמדה של ישראל בזירה האמריקנית, כדי לשמר את מערכת הקשרים האסטרטגית בין המדינות במתכונתה הנוכחית. ישראל חייבת לעצב אסטרטגיה חדשה, בהובלת ראה"מ, שתחייב את כל המערכות והגופים לפעול לאורה ובאופן מתואם. ישראל צריכה לקדם הסכם חדש ומעודכן (MOU), שיתבסס על שיתופי פעולה ביטחוניים וטכנולוגיים רב-מימדיים, וייתן מענה לצמצום, עד כדי הביטול הצפוי בשנים הקרובות, של הסיוע הביטחוני הישיר, הנאמד כיום ב-3.3 מיליארד דולר.

 

למול איראן ושלוחיה במרחב, ישראל נדרשת לגבש תוכנית מעודכנת, בתיאום מלא עם הממשל האמריקני. לצד ההיבטים הביטחוניים-צבאיים והיערכות לעימותים עתידיים, תוכנית זו צריכה לכלול גם נדבכים לערעור יציבותו של המשטר, תוך ניצול המצוקות הכלכליות והחברתיות הקשות במדינה.

 

במרחב האזורי, ישראל צריכה לפעול להעמקת שיתופי הפעולה עם בעלות בריתה במרחב ולשיקום מערכות הקשרים עם מצרים וירדן, שלהן חשיבות מיוחדת בביטחון הלאומי. זאת, תוך ניסיונות לקידום הסכמי ביטחון חדשים עם הממשל הלבנוני ומשטר אחמד א-שרע בסוריה. לכך חשיבות רבה במערכה הכוללת כנגד הציר הרדיקאלי, וקונקרטית להחלשת חזבאללה.

 

במקביל על הממשלה החדש לפעול לאיחוי הקרעים בזירה הפנימית ולחיזוק החוסן הלאומי בתחומי הליבה, ובראשם השיוויון בנטל, החינוך הממלכתי והחזרת האמון במערכות המשפט ואכיפת החוק. זאת, על בסיס ערכי מגילת העצמאות וכנדבך מרכזי וחיוני בשימור עוצמתה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל.