כחמישה שבועות מתחילת המערכה, ונוכח האיום של הנשיא טראמפ, כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז עד תום האולטימטום ייפתחו "שערי הגיהנום", אנו מבקשים להצביע על 10 תובנות מרכזיות, שעשויות להשפיע על מתארי הסיום של המלחמה:
1. ההישגים הצבאיים של צה"ל וצבא ארה"ב מרשימים ביותר ותורמים להחלשת היכולות הרב-מימדיות של איראן ושלוחיה ברחבי המזרח התיכון. בה-בעת, ברור כי נדרשת עשייה מדינית כדי לתרגם את ההצלחות הצבאיות להישגים אסטרטגיים, שיניחו את התשתית למציאות ביטחונית-מדינית נוחה יותר עבור מדינת ישראל.
2. שיתוף הפעולה המבצעי העמוק בין ישראל לארה"ב, בהמשך ישיר למבצע "עם כלביא", משקף את עומק הברית האסטרטגית והיחסים המיוחדים בין המדינות. חרף זאת, ההחלטה על המשך או לחלופין סיום המבצע נמצאת בידיו של הנשיא טראמפ. יתרה מכך, ניכר כי קיימים פערים באשר למטרות הסופיות, בראש ובראשונה בכל הקשור לעתידו של המשטר.
3. למרות הדיווחים על סדקים פנימיים, ניכר כי המשטר האיראני, בהובלת משמרות המהפכה, מקרין ביטחון עצמי ומגלה יכולת שרידות גבוהה. מכאן ניתן להתרשם שהמשטר מוכן להמשיך בעימות, כולל צעדי תגובה חריפים נגד ישראל ומדינות המפרץ, כדי להבטיח את שרידותו וקיומה של הרפובליקה האסלאמית.
4. לתפיסת המשטר האיראני, הוא נוחל הצלחה במימוש האסטרטגיה למנוע את חופש השייט במיצרי הורמוז, תוך גרימת נזקים ממשיים למדינות המפרץ. זאת במטרה ליצור כאוס ומשבר אנרגיה עולמי.
5. האיום המתמשך של חזבאללה על מדינת ישראל מחייב לטווח ארוך את סילוק הארגון מלבנון. שב והוכח מעל כל צל של ספק, כי ממשלת לבנון, אינה מסוגלת לאכוף את רצונה על חזבאללה ואת ריבונותה על לבנון. המשמעות היא שנדרש פתרון יסודי, שיתבסס על שילוב של החלשה משמעותית של יכולות המשטר האיראני וגיבוש תוכנית מדינית-צבאית שמטרתה לסלק את חזבאללה ולאפשר לממשל הלבנוני לממש את ריבונותו במדינה. בה בעת, יש לקחת בחשבון כי אם המלחמה תסתיים בהסכם בין ארה"ב לאיראן, סביר כי זו תדרוש להחיל את הפסקת האש גם על הזירה הצפונית כדי להבטיח את שרידותו של חזבאללה.
6. מדינות המפרץ אינן מצליחות לגבש חזית פעולה אחת ואף נרתעות מהפעלת כוח כנגד איראן, למרות העוצמה הצבאית העומדת לרשותן. המשמעות היא, שישראל וארה"ב מוצאות עצמן לבד במערכה ההתקפית מול איראן.
7. מציאות זו מתחדדת נוכח קווי השבר ההולכים ומעמיקים בין ארה"ב למדינות נאט"ו והאיחוד האירופי. ברקע לכך, הרתיעה מצידן לקחת חלק במאמצים לפתיחת מיצרי הורמוז, חרף תלותן באספקת נפט וגז מהמפרץ. יתרה מכך, חלק ממדינות אירופה אף נוקטות מדיניות אקטיבית ומונעות מארה"ב להשתמש בשטחן לטובת המאמצים ההתקפיים מול איראן. לכך עלולות להיות הקרנות מרחיקות לכת על מערכת הקשרים האסטרטגיים-ביטחוניים בין אירופה לוושינגטון, על אופי סיום המלחמה באוקראינה ועל היחסים בין ארה"ב לרוסיה, שעלולה למצוא עצמה כמרוויחה הגדולה של המשבר. סימנים לכך ניתן לראות בהיתר של ארה"ב לרוסיה לייצא נפט לתקופה מוגבלת, ובכלל זאת לקובה.
8. המלחמה מייצרת לישראל הזדמנות להעמיק את שיתופי הפעולה והסכמי אברהם עם מדינות המפרץ, ובכלל זאת עם סעודיה, תוך שיקום מערכות היחסים עם ירדן ומצרים. לצד זאת, יש לקחת בחשבון כי יתכן ואחרי המלחמה הנשיא טראמפ יגלה נכונות גוברת להעניק למדינות המפרץ יכולות צבאיות מתקדמות, אף מעבר למה שהסכים עד כה, באופן שיסכן את היתרון האיכותי של צה"ל (QME).
9. יעד מרכזי נוסף שעומד בפני עצמו חייב להיות גיבוש תוכנית מקיפה לסילוקו של חמאס מעזה ויצירת שלטון חלופי, תוך שיתוף פעולה עם ארה"ב ומדינות ערב.
10. המלחמה מול איראן ממחישה בצורה יוצאת דופן את היכולות המרשימות של צה"ל, שירותי המודיעין והתעשיות הביטחוניות. כל אלו כרוכים במערכת חינוך איכותית ובהיותה של ישראל מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית. פגיעה באושיות אלו כמוה כאיום להחלשת עוצמתה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל.