הגורמים שהציבור הישראלי מזהה כבעלי התרומה המשמעותית ביותר לאלימות ופשיעה בחברה הערבית הם השתלטות של ארגוני פשיעה על יישובים ואוכלוסיות בחברה הערבית וזמינות גבוהה של נשק בלתי חוקי והיעדר אכיפה.

מחצית הישראלים ו-75% ממצביעי הקואליציה חושבים שהמלחמה עם איראן חיזקה את יחסי ישראל – ארצות הברית.

תמיכה בדמוקרטיה, פחות מחויבות לערכיה: פערים דוריים בולטים בשוויון אזרחי, בחופש ביטוי ובמחויבות למשטר דמוקרטי בקרב הציבור היהודי בישראל

הפער באמון במשטרה בין הקואליציה לאופוזיציה יותר מהוכפל מאז 2023, שליש מהישראלים אינם חשים בטוחים בנוכחות שוטר, רוב סבורים שהמשטרה מפלה בין הפגנות, והאמון בה יורד לרמות שלפני מלחמת איראן 2

דמיון בין הדורות ברוב המדדים, פער ניכר באמון במוסדות החוק, תחושת ניתוק משותפת מהמערכת הפוליטית

אפקט "התכנסות סביב הדגל": עלייה חדה במרץ במהלך המלחמה עם איראן וחזרה לרמות אמון דומות לתחילת הרבעון.

רוב רואים באלימות מתנחלים טרור יהודי של נערי שוליים, חלוקים לגבי חומרתה ביחס לאלימות פלסטינים אך מסכימים שהיא פוגעת במעמד ישראל. האמון בממשלה ובכנסת חזר לרמות שלפני המלחמה

התמיכה במלחמה פוחתת, ירידה באמונה בהשגת יעדי המלחמה, שחיקת האמון בהנהגה, הציבור לא מרוצה מעבודת התקשורת בסיקור המלחמה

עמדה אמביוולנטית של הציבור כלפי המלחמה באיראן, פחות ממחצית מהישראלים סומכים על ההנהגה הנוכחית של ישראל בניהול המלחמה מול איראן ורק 39% סבורים שהשיקולים שהנחו את נתניהו בהחלטה לצאת למלחמה עם איראן היו בעיקר שיקולים אסטרטגיים

שני שלישים חוששים מתקיפה דומה ל-7 באוקטובר, תמיכה רחבה בזכות להפגין מול מוסדות רשמיים, מחצית הציבור דורש רפורמה בשיטת הבחירות, והאמון במוסדות השלטון נותר ברמות נמוכות

רוב הציבור חושש מעלייה באנטישמיות, מודאג מבריחת מוחות ומעריך שהתופעה תימשך, עלייה באמון במערכת המשפט ושפל חדש באמון בנשיא

ניתוח נתוני סקר במסגרתו הוצגו למשיבים עשרה תפקידים בכירים והם התבקשו לציין מי מתאים יותר לתפקיד: גבר, אישה או שני המינים מתאימים במידה שווה?

עלייה באמון במערכת המשפט, האמון בנשיא בשפל היסטורי, פולריזציה בתפיסת טוהר הבחירות

רוב הציבור אינו מרגיש מיוצג על ידי נבחריו, רוב הציבור תומך בועדת חקירה ממלכתית, רוב הציבור סבור שהתקשורת אינה אמינה, אמון הציבור בנשיא דועך

ניתוח נתונים מ-11 סקרים לאורך זמן מראה קיטוב פוליטי ניכר באמונה ב"בגידה מבפנים"

רוב הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית; נרשמת ירידה באמון בכל מוסדות המדינה שנבדקים

שנתיים למלחמה: תחושת איום מתמדת, פערי אמון ואובדן אופק מדיני

עלייה במדדי האמון ושביעות הרצון מהממשלה

הציבור הישראלי מאבד אמון במערכת הפוליטית, אך שומר על תחושת גאווה לאומית

לאחר כמעט שנתיים למלחמה: ירידה באמון הציבור, תחושת סכנה קיומית וניכור כלפי המתרחש בעזה

עמדות הציבור כלפי עסקת החזרת החטופים, טיפול נתניהו במשבר ופיטורי היועמ"שית

התאוששות במדדי האמון ביולי בעקבות המבצע נגד איראן

עמדות הציבור כלפי ממשל טראמפ וגיוס המילואים

חוסר שביעות רצון מהממשלה - בציבור הכללי, וגם בקרב תומכי הממשלה

המשך ירידה במדדי האמון בממשלה והכנסת

מיעוט קטן חש כי ישראל ניצחה במלחמה; רוב הציבור בישראל סבור שיעדי המלחמה לא הושגו; קיטוב משמעותי ביחס למינוי השופט יצחק עמית

עצירת מגמת העלייה והתייצבות על רמות אמון נמוכות