סיור בפארק חיריה 22.7.24

אז, לאן הולך הזבל שלנו ומי מטפל בו?
ביקרנו בפארק המיחזור חירייה ובמרכז החינוך הסביבתי וערכנו סיור בהובלת ריבה ולדמן, מנהלת תקשורת, קשרי חוץ וחינוך.

אזור גוש דן בלבד מייצר כ-3,000 טון של פסולת ביתית ותעשייתית מעורבת ומגוונת ביום. פארק המיחזור חירייה הוא הגוף הגדול ביותר בישראל המטפל בפסולת. מדובר בתאגיד עירוני הכולל מספר רשויות: תל אביב, רמת גן, חולון, גבעתיים ובני ברק, ומשרת כ-30 רשויות נוספות וכמעט שני מיליון תושבים.

לחירייה היסטוריה ארוכה; היא הייתה בעבר מזבלה שהפכה להר אשפה ונקודת השיא הגבוהה ביותר בגוש דן עד 1998, אז הוחלט לסגור אותה ולהקים פארק מיחזור שיטפל בפסולת בצורה טובה יותר לסביבה ולתושבים.

בפארק קיימות מספר מתקנים לטיפול מתקדם בפסולת, כולל תהליכי מיון, הפקת אנרגיה מפסולת, קומפוסטציה, טיפול ושימוש חוזר בפסולת בניין, טיפול בגזם ועוד. מדי שנה, המפעל ומתקניו מקבלים ומטפלים ביותר מ-1.25 מיליון טון פסולת.

המפעל הבולט ביותר הוא מפעל ה-RDF (Refuse Derived Fuel)—מתקן חדש ומתקדם הפועל על מודל כלכלי מחזורי: הפיכת אשפה לדלק. המפעל מקבל כ-2,000 טון פסולת ביום, וממיין את הפסולת באופן אוטומטי ומכני תוך שימוש בשיטות מתקדמות לפסולת יבשה/רטובה, מתכות, שקיות ופלסטיק. מוצרים אלה מיועדים לשימוש חוזר במתקנים הבאים, והפסולת שנותרת נגרסת לחלקיקים קטנים המשמשים כדלק איכותי עבור מפעל המלט "נשר רמלה".

בנוסף, סיירנו במרכז החינוך הסביבתי המרשים עם תערוכות מעוררות השראה, מחשבה ויצירתיות. המרכז מהווה זרוע חינוכית להעלאת מודעות לפסולת שאנו מייצרים, לתרבות הצריכה, ולאופן שבו אנו מתמודדים איתה, יחד עם ההשלכות והנזקים. המרכז עובד לחיזוק הקשר עם תושבים מקומיים, ובמיוחד תלמידים, באמצעות מגוון פעילויות, סיורים והרצאות.

לסיום הסיור, נהנינו מקפה וארוחה קלה ב"בית הקפה חירייה", יוזמה חברתית-סביבתית הממוקמת בלב פארק המיחזור. הוא מנוהל על ידי רשת בתי קפה חברתיים ("קפה טוב") שמעסיקה אנשים המתמודדים עם אתגרי תעסוקה.

לסיכום, הפסולת משקפת אותנו כחברה—את הרגלי הצריכה והשימוש שלנו, הכמות, הגישה והאחריות שכל אחד מאיתנו נושא על הפסולת שהוא מייצר ביום יום. מדובר בעסק רציני שכדאי להתייחס אליו מדי פעם במקום לטמון את הראש בחול. לפסולת יש היבטים כלכליים, רגולטוריים, חברתיים, ובעיקר סביבתיים ובריאותיים.