תואר שני בפסיכולוגיה קלינית

• שיטות מחקר מתקדמות

  פרופ' יניב קנט-מימון

  קורס זה נועד להשלים ולעדכן ידע סטטיסטי ומתודולוגי הנדרש במחקרים מתקדמים בפסיכולוגיה. במסגרת הקורס הסטודנטים ילמדו על סוגיות מתקדמות של סיבתיות במערכים מתאמיים cross lagged, מודלים בעלי משתנה/ים מתווכים, מובהקות אפקט התיווך, Bootstraping, דיכוי ויחסי עודפות, מודלים של תיווך ומיתון בו-זמני, מודלים רב-רמתיים (HLM) בעל 2 רמות קינון או 3 רמות קינון, תיווך ומיתון ב-HLM, Growth curve models, , התמודדות עם תלות בין-נבדקית במקרים דיאדים וקבוצתיים, הכרת המודל APIM למחקרים דיאדיים והכרת המודל של יחסים חברתיים במערכים קבוצתיים. בשעות התרגול ילמדו הסטודנטים, מעבר לתרגול החומר שניתן בהרצאות, להשתמש בתכנות מחשב הרלוונטיות לניתוחים שנלמדים בכיתה SPSS, AMOS (לניתוח משוואות מבניות), ו-HLM (לניתוח מודלים היררכיים) וילמדו לפרש ולדווח על ממצאים של ניתוחים אלה לפי כללי דיווח שלAPA . תרגולים אלה יתקיימו במעבדות המחשבים בקמפוס במתכונת של סדנת לימוד, תוך עבודה מול המחשב וביצוע תרגילים מדי שיעור.
• סמינר התוכנית

  מרצים נבחרים

  סמינר התוכנית הקלינית כולל הצגה של תחומים רבים ומגוונים מעולם הפסיכולוגיה הקלינית של מבוגרים וילדים/מתבגרים. יוצגו גישות טיפוליות שונות, מחקרים קליניים מסוגים שונים, מדיניות ציבורית בבריאות הנפש וכדומה. בנוסף יהיה מספר תיאורי טיפול אשר יוצגו על ידי תלמידי המגמה הקלינית בהדרכה של מנחי הפרקטיקום. מהסמינר יהווה מסגרת לאנשי סגל ולאורחים מהארץ ומהעולם להציג את עבודתם הקלינית או המחקר הקליני. ההרצאות השונות יועברו ע"י מטפלים, חוקרים וקובעי מדיניות ממגוון דיסציפלינות. הסמינר ינסה להציג מגוון רחב של גישות בפסיכולוגיה קלינית ויכלול ראיה ביקורתית על הגישות השונות. כמו כן, הסמינר ישים דגש על אינטגרציה בין הגישות השונות ובין עבודה קלינית ומחקר. הסמינר מיועד לכל תלמידי שנה ראשונה ושניה בתוכנית התואר השני לפסיכולוגיה קלינית ולמורי התוכנית.
• פסיכופתולוגיה

  פרופ' אלן אפטר, ד"ר ליאת חרובי קטלן

  בקורס שנתי זה נציג ידע מדעי עכשווי אודות ההפרעות הנפשיות המרכזיות בגילאי הבגרות- הפרעות חרדה, הפרעות דפרסיביות, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, הפרעות הקשורות בחומרים, התנהגות אובדנית ועוד. נרחיב את ההסתכלות על היבטים של פנומנולוגיה, מהלך, מודלים מסבירים עם דגש על דרכי טיפול. נמחיש את האופי הייחודי של ההפרעות השונות והמפגש עמן, תוך דגש על אינטגרציה בין הידע התאורטי ליישומיו במרחב הקליני. השאיפה היא להעמיק את עולם הידע ולשפר את ארגז הכלים של סטודנטים הנכנסים לעולם הקליני, הן בתחום האבחון והן בתחום הטיפול.
• אבחון והערכה א'+ב

  מרצים נבחרים

  מטרת הקורס להקנות את יסודות הערכת האישיות באמצעות מבחנים פסיכולוגיים תקפים וכלים השלכתיים מקובלים ומבוססי ראיות. בקורס תלמד אינטגרציה של ממצאים מכלי האבחון השונים ויצירת תמונה קוהרנטית של הנבדק, אישיותו ומצוקותיו, כתיבת דוח מסכם ומתן משוב. ראשית, הסטודנט יתוודע למטרות השימוש בהערכת האישיות ומבחנים פסיכולוגים בשדות הקליניים השונים, ויסקרו כלי האבחון תקפותם והשימושים השונים בהם. תיערך הכרות עם הכלים, עם עקרונות ההעברה הסטנדרטיים, הצינון, ניתוח הממצאים ולבסוף אינטגרציה של הממצאים השונים לתמונה קלינית ואישיותית כוללנית שתסוכם בכתיבת הדוח האינטגרטיבי וכן תהליך מתן המשוב למטופל ויותאם לצרכיו הספציפיים. כמו כן ילמדו עקרונות האתיקה המקצועית הרלוונטיים לאבחון. במהלך הקורס ילמדו התלמידים לזהות ולאפיין את התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים, הכישורים הניהוליים שלהם, עולם הרגש, תפיסת העצמי ויחסים בינאישיים כמו גם תהליכים דינמיים גלויים וסמויים כמו קונפליקטים מרכזיים ומנגנוני הגנה, ולבסוף סולמות המצביעים על רמת ארגון האישיות. בקורס תלמדנה השלכות האבחון לקשייו ולשאלותיו הספציפיות של הפונה כולל התוויות כלליות לטיפול והתאמתו לפסיכותרפיה על כל זרמיה. יודגש הקשר שבין אבחון להתוויה טיפולית. שלבי הלימוד (כלי האבחון, תהליכי האבחון, צינון, מדדים, תפקודים, מאפיינים אישיותיים, אינטגרציה ומשוב) יהיו מגובים בספרות המחקרית ויינתן קישור למחקר הרלוונטי העכשווי. המבחנים שילמדו בקורס: מבחן וקסלר למבוגרים ( גרסה 3), בנדר וציורים (בקצרה), רורשך על פי השיטה העדכנית המבוססת ראיות מחקריות R-PAS (Rorschach Assessment Performance System) -TAT לבסוף גם ילמדו שאלונים ושילובם האינטגרטיבי בהליך האבחון. כמו כן, הסטודנטים יתוודעו לכלי אבחון קוגניטיביים ממוחשבים כדוגמת המוקסו. הקורס יתמקד ברובו באוכלוסייה בריאה וניתוחי המקרה יתייחסו לאוכלוסייה לא קלינית.
  בשנה ב' תעשה הכרות עם המאפיינים הפסיכולוגים כפי שבאים לידי ביטוי בכלים פסיכולוגים שונים ( מבחנים שונים כולל ראיונות ושאלונים) באוכלוסייה הקלינית. הלימוד ילווה את הפרקטיקום בשדה והסטודנטים יחשפו לתמונת המבחנים הפסיכולוגים באוכלוסייה של אנשים הסובלים ממחלות נפשי ומהפרעות אישיות. יהיה דגש על הדרך ליצירת הקשר עם המטופלים במחלקות פסיכיאטריות ומרפאות לבריאות הנפש , השיחה אתם והמשמעות של ממצאי האבחון עבורם בדרך שתאפשר שיקום והתפתחות.
• התנסות מעשית מודרכת באבחון והערכה א' + ב

  מרצים נבחרים

  האבחון הפסיכולוגי הוא מעשה טיפולי משמעותי שמטרתו לסייע למטופל ולאיש המקצוע/צוות שמטפל בו. בקורס אבחון והערכה ב תתנסו במעשה טיפולי זה במקומות הפרקטיקום שלכם. מטרת התרגול היא להקנות לכם יכולת לנתח אבחון בשדה באופן אינטגרטיבי, כולל כתיבת דו"ח אבחון, ומתן משוב למטופל. יש חשיבות רבה ללמידה כיצד להתמודד עם עריכת אבחון וכתיבת הדו"ח בפרק זמן סביר. לפיכך, חלק מחובות הקורס הנן עמידה בכללים הבאים לאורך השנה: 1- כל סטודנט יציג את האבחון במהלך שני שעורים (רצופים ככל שניתן), בהתאם להתקדמות האבחון. 2-עם תום העבודה על האבחון בשני שעורים אלה, הסטודנט יכתוב טיוטה ראשונה של הדו"ח בתוך שבועיים. 3- המתרגלים יבדקו ויעירו הערות בתוך שבועיים מהגשת הטיוטה הראשונית. 4- הסטודנט יגיש את הגרסה הסופית לדו"ח בתוך שבועיים מיום קבלת ההערות של המתרגלת. 5- הן הסטודנטים והן המתרגלים ישאפו לקצר את טווחי הזמן הללו, על מנת לקדם את מתן המשוב והטיפול למטופל. 6. הציון בקורס מורכב משקלול הציונים בשני דו"חות האבחון (סמסטר א וסמסטר ב) והציון בבחינת סוף השנה. 7. הציון על הדו"ח יתבסס על הבאים: יחס רציני לתהליך האבחון, ידע, השקעה בציינון ,בכתיבת הדו"ח ובפגישות התרגול, העמקה, יעילות (עמידה בלו"ז, מידת ההשקעה והשיפור בין טיוטות).
• התנסות קלינית

  ד"ר רוני שוחט פשדצקי

  המפגש עם המטופלים ובני משפחותיהם הינו מאתגר עבור המטפל החדש.
  במהלך השנה יעלה כל סטודנט בנפרד את הסוגיות הקשורות במפגש עם המטופלים. מטרת הקורס ללבן נושאים הקשורים להתמודדות עם מטופלים, עם מטלות הקליניקה, עמידה בכללי
  אתיקה מקצועית, התנהלות מול רשויות כמו משרד החינוך ובתי ספר בטיפול עם ילדים.
• מבוא לפסיכותרפיה

  ד"ר מיכל פרנץ-קדרי, ד"ר אסתר במברגר

  הקורס יהווה היכרות ראשונית עם היסודות התיאורטיים, המחקריים והמעשיים של העבודה הטיפולית. במהלך הקורס נתמקד בהבנת המושגים והעקרונות הבסיסיים בתהליך הטיפולי, החל מהגדרת מטרות הטיפול והבניית החוזה הטיפולי, דרך היכרות עם תהליכים טיפוליים הכוללים הקשבה ואמפתיה העומדים בבסיס הקשר הטיפולי, לצד הגברת התובנה והכלה. בנוסף יכלול הקורס חשיפה לשאלה של התאמת ההתערבות הטיפולית לצרכים של המטופל/ת אשר תלווה את התלמידים במהלך התואר בקורסים השונים. כמו כן, במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים לסוגיות בעריכת מחקר בהקשר הטיפולי, תוך שימת דגש על בחינת יעילות טיפולית ופיתוח החשיבה הביקורתית בהקשר הקליני. לבסוף, הקורס יכלול דיון על חשיבות פיתוח המודעות העצמית לצד דאגה לרווחת המטפל כחלק בלתי נפרד מהתהליך של התהוות הזהות המקצועית.
• הראיון הקליני

  פרופ' גבע שנקמן, פרופ' ענת שושני

  מטרת קורס זה היא לפתח את מיומנויות הריאיון וללמוד לערוך ראיון קליני מלא כחלק מהערכת המטופל/ת בעת המפגש הראשון. דגש יושם על תרגול טכניקות של ראיון ועיבוד אופני איסוף מידע לאבחון המטופל/ת תוך היכרות ותרגול חלקיו השונים של הריאיון הקליני. כמו כן ייחשפו הסטודנטים לסוגים שונים של ראיון קליני הכוללים ראיון מובנה וחצי מובנה, ולסוגיות הקשורות לעריכת ראיון קליני עם אוכלוסיות מגוונות מבחינה תרבותית. לשם השגת מטרות אלה מרבית השיעורים יכללו שני חלקים. בחלקו הראשון של השיעור יתקיים דיון תיאורטי ומחקרי וחשיפה לכלים מעשיים בעריכת ראיון קליני. חלקו השני יכלול משחק תפקידים של ראיון שמשכו כחצי שעה לצד עיבוד הסימולציה שבוצעה וקישורה לבסיס התיאורטי המחקרי והיישומי שנלמד.
• אתיקה מקצועית בעבודה קלינית

  ד"ר מיכל פרנץ-קדרי

  מטרת הקורס היא להקנות ידע בתחום האתיקה המקצועית עם דגש יישומי, על מנת להקנות כלים להתמודדות עצמאית של אנשי המקצוע עם דילמות אתיות. הקורס ישתלב בתהליך ההתפתחות של הסטודנט לאיש מקצוע בעל זהות מקצועית אתית וערכית. מנושאי הקורס: אתיקה מקצועית מהפן התיאורטי והפילוסופי. היכרות עם הקודים האתיים הרלוונטיים, מושגים ועקרונות אתיים, סוגיות המרכזיות בשיח האתי כיום. התמודדות מעשית עם דילמות אתיות, אתיקה במחקר.
• עקרונות הטיפול הפסיכודינמי א'+ב'

  מרצים נבחרים

  מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים לעקרונות הטיפול הפסיכודינמי. במהלך הקורס יבחנו הסטודנטים את מרכיבי הטיפול הפסיכודינמי וייחשפו לגישות הטיפוליות המרכזיות שלו. בקורס יתוודעו הסטודנטים למושגי יסוד בטיפול הפסיכודינמי הכוללים את חשיבות הברית הטיפולית מנקודת מבט דינמית, העברה והעברה נגדית, הפנמת האובייקט, מרחב פוטנציאלי והזדהות השלכתית. כמו כן יתוודעו הסטודנטים למושגים בסיסיים של הגישות הדינמיות השונות כגון מושג הניטרליות בגישה הקלסית של הדחף, ומושג האינטר-סובייקטיביות והחשיפה העצמית בגישה התייחסותית עכשווית. השיעורים יתבססו על הבנה תיאורטית וחשיפה למחקר עדכני הבוחן מושגים אלה, תוך יישומם בתוך תיאורי מקרה מתוך העבודה הקלינית של הסטודנטים כחלק מעבודתם הטיפולית בפרקטיקום כדי להגביר את יכולת הבנת והפנמת העקרונות הטיפוליים.
• מודלים פסיכודינמיים לפסיכופתולוגיה

  פרופ' לאונרדו וולמר, ד"ר שרית גוטמן שטינמץ

  מטרת הקורס היא הקניית הבנה ראשונית של בעיות רגשיות/נפשיות תוך התייחסות למודלים פסיכודינמיים המתחקים אחר מקורות הפרעות אלה לאורך החיים, החל בילדות המוקדמת. בקורס ייחשפו הסטודנטים למושגים הפסיכודינמיים המרכזיים וליסודות הפסיכופתולוגיה על פי הראיה הפסיכודינמית. בשלושת השיעורים הראשונים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על המקורות התיאורטיים של המודלים הפסיכודינמיים העדכניים של פסיכופתולוגיה: מה ש-Pine קרא ארבע הפסיכואנליזות – הגישה הקלאסית של פרויד, פסיכולוגית האגו, גישות יחסי אובייקט (מלאני קליין, פיירברן, ויניקוט) ופסיכולוגיית העצמי (קוהוט). לאחר מכן, הסטודנטים ילמדו על מקורות תיאורטיים ומחקריים חדישים למודלים אלו המגולמים בפרספקטיבות התפתחותיות והתקשרותיות לפסיכופתולוגיה. כמו כן, הסטודנטים ילמדו על הבסיס האמפירי במחקר בפסיכולוגיה ומדעי המוח של המודלים הפסיכודינמיים העדכניים של פסיכופתולוגיה. בתשעת השיעורים הנוספים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על מודלים פסיכודינמיים עדכניים להפרעות נפשיות ספציפיות: דכאון ואובדנות, סוגים שונים של הפרעות חרדה (GAS, פאניקה, חרדה חברתית, OCD, PTSD), התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוטיות וסוגים שונים של הפרעות אישיות. לגבי כל הפרעה, נציג המודלים הפסיכודינמיים העדכניים ביותר ונלווה הצגה זו עם מחקר אמפירי הבודק את המרכיבים השונים של מודלים אלו. כך, הסטודנטים יכירו את המודלים הפסיכודינמיים להפרעות השונות, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את התוקף שלהם על בסיס קריאת המחקרים שיוצגו בקורס.
• הערכת המשפחה וטיפול משפחתי

  ד"ר חביבה איל

  נושאי הקורס כוללים: ההקשר ההיסטורי של התפתחות הטיפול המשפחתי. התיאוריות המרכזיות בתחום זה והשלכתן על הפרקטיקה הטיפולית. טיפול משפחתי במקרים המטופלים בדרך כלל באופן פרטני כמו בעיות של מתבגרים, הפרעות אכילה ועוד
• רגשות, התנהגות חברתית והמוח

  ד"ר יוליה גולנד

  העשורים האחרונים ראו גל חסר תקדים של מחקרים העוסקים בתשתית העצבית של רגשות והתנהגות חברתית. מאמץ זה הביא להיוולדו של תחום חדש:Social Affective Neuroscience . מטרת הקורס הנוכחי היא להכיר חזיתות אלו, להבין כיצד תופעות פסיכולוגיות מורכבות מעוצבות על ידי מנגנונים עצביים ולרכוש מיומנות בקריאת מאמרים אמפיריים בתחום זה. נכיר את המנגנונים המוחיים התומכים בהיווצרותם של חוויות רגשיות, ביכולת שלנו לווסת רגשות וללמוד על סמך רגשות. כמו כן נתוודה למחקר פורה בתחום חקר מוח חברתי: נכיר רשתות מוחיות המאפשרות לנו להרגיש עם האחר, להבין את האחר, לחוש אמפתיה וחמלה. לבסוף נדון בתפקידו של המוח ביחסים בין קבוצות והשפעות תרבותיות. הקורס מורכב מהרצאות פרונטליות המבוססות על מאמרים עדכניים בחקר מוח רגשי וחברתי. הציון הסופי בקורס מורכב מהשתתפות פעילה בשיעורים, קריאת חומר קריאה במהלך הקורס ועבודה סופית.
• היבטים תרבותיים בעבודה קלינית

  ד"ר שפיק מסאלחה

  בעולם בו השונות באוכלוסייה הולכת וגדלה, על הפסיכולוגים להבין את תפקיד הרב-גוניות התרבותית בהתאמת הצרכים במתן שירותים פסיכולוגיים לאוכלוסיות השונות אותם הם משרתים. מטרת קורס זה היא להתוודע לסוגיות הקשורות לרב-גוניות תרבותית בבריאות הנפש תוך התמקדות ברמות שונות של חקר הכוללות, ידע תיאורטי ומחקרי, כישורים פרקטיים ומודעות עצמית. בקורס נבחן היבטים שונים של זהות תרבותית הכוללים, מוצא אתני, דת ודתיות, מעמד סוציו-אקונומי, ואוריינטציה מינית. מטרת הקורס היא לפתח את החשיבה הפלורליסטית בנושאים הקשורים לבריאות הנפש ולחזק את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים הקשורה לאופן בו תרבות ושונות (בהגדרה כוללנית) משפיעים על עבודתם, החל בבחינת נקודת מבטם התרבותית האישית וכלה בהכרות עם מודלים טיפוליים המותאמים לתרבויות שונות.
• טראומה

  פרופ' איל פרוכטר

  הקורס, המבוסס על מודל הלמידה המדעי-יישומי, יעסוק בחוויות טראומתיות ובהיבטים השונים של השפעותיהם.

  כמו כן, יתמקד בתגובות פוסט-טראומתיות ובטיפול בהן, תוך דגש על טיפולים מבוססי-ראיות.

  בתהליך הלמידה נעמיק את ההבנה בנושא של חוויות טראומתיות, נלמד לזהות תגובות פוסט-טראומטיות בהופעתם הקלינית, ונכיר כלי אבחון נבחרים.

  בנוסף, נדון בנושא של טיפולים מבוססי-ראיות בכלל, ובהקשר של פוסט-טראומה בפרט. נכיר את המאפיינים של מודלים נבחרים לטיפול בפוסט-טראומה, תוך פיתוח נקודת מבט ביקורתית.

• עבודה טיפולית עם הורים א'+ב

  ד"ר אסתר במברגר

  בקורס זה נבסס את הרציונל התיאורטי, המחקרי, הערכי והתרבותי למעורבות ההורים בטיפול בבעיות ילדם. נבחין בסוגי המעורבות הטיפולית השונה כולל הייחוד של המושג "טיפול בהורות". נבדוק מה ידוע מן המחקר על גורמים המשפיעים על טיב ההורות במיוחד בעידן המודרני הנוכחי, ומה ההשלכות הנובעות מהמחקר לפרקטיקה טיפולית וליחסי מטפל-הורה. נדגיש את תרומתם של אמוציות ומטה-אמוציות ויכולות מטה-קוגניטיביות כמו מנטליזציה ורמת מודעות הורית ונתרגל את היכולת להעריכן ולקדם אותן. נציג גישה אינטגרטיבית לתקשורת וקשר בין הורים וילדים ובין מטפל להורים.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי - מודלים והתערבות

  ד"ר אלה גב רוזן

  טיפול קוגניטיבי- התנהגותי ( Cognitive Behavioral Therapy, CBT ) הוא טיפול מבוסס ראיות ותיאוריה שיעילותו בהפרעות שונות אצל ילדים ומתבגרים הוכחה במחקרים רבים באוכלוסיות הטרוגניות. טיפול זה הפך בשנים האחרונות לאחד מעמודי התווך בהתערבויות קליניות בילדים ובמתבגרים. הקורס מקנה ידע בסיסי בשיטות הערכה וטיפול בילדים ומתבגרים.
• CBT גל שלישי ומניעה

  פרופ' דניאל חמיאל

  קורס זה ילמד את יישומי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית של הגל השלישי בילדים ונוער. ילמד המודל התאורטי והיישום שלו בפרוטוקול אוניברסלי שגם יתורגל במהלך הקורס. שלד הגישה מקורו בתפיסה הטיפולית של הגישה Acceptance Commitment Therapy-ACT ובגישות נוספות מהגל השלישי - הגישה המטא-קוגניטיבית, Dialectical behavioral therapy, מיינדפולנס וגישות נוספות. יינתן מקום לטיפולים online חדשניים בתחום.
• פסיכולוגיה של התבגרות

  פרופ' ענת ברונשטיין קלומק

  הקורס על גיל ההתבגרות הינו קורס ייחודי בפורמט היברידי. הקורס מאפשר למידה עיונית של החומר בבית וכן הצגת מקרים, דיון, חשיבה והדגמות בכיתה. על הסטודנט מוטלת החובה לשמוע את כל ההרצאות המוקלטות בבית בין השיעורים ולקרוא את חומרי הקורס. מטרת הקורס להקנות בסיס ידע משמעותי לגבי הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות; במסגרת הקורס נלמד את הרקע התיאורטי של
  הפסיכולוגיה בגיל ההתבגרות, נכיר את המאפיינים הייחודיים של הגיל, הפסיכופתולוגיות הנפוצות כולל אובדנות ופגיעה העצמית. כמו כן, נלמד על מניעה וטיפול בגיל ההתבגרות. ספציפית, נלמד ונתרגל שתי שיטות טיפול מוכחות מחקר במתבגרים: פסיכותרפיה בינאישית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בכל אחת מהשיטות נלמד את עקרונות השיטה, נכיר את שלבי הטיפול השונים והמיומנויות הטיפוליות ונתרגל אותם. בשלב האחרון של הקורס נתרכז בלימוד עבודה עם הורים של מתבגרים.
• פסיכולוגיה של גיל הינקות – תיאוריה מחקר וטיפול

  ד"ר טלי פרנקל

  בקורס זה נכיר את התהליכים הפסיכולוגיים שמאפיינים את גיל הינקות, (התקופה הפרה-ורבאלית), ואת השפעתם על עיצוב המסלול ההתפתחותי ארוך הטווח. נכיר את מאפיינים המולדים של התינוק, ואת הסביבה הטיפולית המוקדמת. נדון בתהליך המעבר להורות, ובאופן שבו ייצוגי ההורה את עצמו, את הוריו, ואת התינוק – מעצבים את ההורות הן במצבים נורמטיביים והן במצבים של פסיכופתולוגיה לאחר לידה. נלמד על התפתחות העצמי הסובייקטיבי מתוך הקשר הורה-תינוק ולבסוף, נכיר גם שיטות קליניות לטיפולי הורה-תינוק. לאורך הקורס נדון ברלוונטיות של פסיכולוגיית גיל הינקות ושל הקשר הראשוני הורה-תינוק, לעבודה הטיפולית שלנו בקליניקה. נבחן את האופן בו ההיכרות המעמיקה עם התהליכים הללו משפיעה על החשיבה ועל ההמשגה הקלינית שלנו בעבודה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. הקורס יסקור מושגים מרכזיים תוך התייחסות משולבת ואינטגרטיבית לתיאוריות ולמחקר אמפירי, ולתרגום גופי הידע הללו ליישום הקליני.

• מודלים קוגניטיביים ו-CBT

  פרופ' גיא דורון

  מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים למודלים, מנגנוני ההתפתחות, חיזוק ושימור לפי מודלים
  קוגניטיביים התנהגותיים. כמו כן, נלמד שיטות הערכה, המשגה וטיפול בסיסיות על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. הקורס יכלול מגוון משחקי תפקידים, צפיה במטפלים במהלך עבודתם (בווידאו) והוראה פרונטלית. כחלק אינטגרלי מדרישות הקורס, הסטודנטים יתבקשו לנטר אספקטים בחייהם האישיים וליישם שיטות התערבות קוגניטיביות-התנהגותיות ספציפיות על אספקטים אלה בין המפגשים. בנוסף לחובות הקריאה והעבודה המעשית בבית, יידרשו הסטודנטים לתת רפרטים על החומר הנלמד.
• התערבויות קליניות בהורות

  ד"ר טל קרתי

  במהלך הקורס נתוודע להתפתחויות המחקריות, התאורטיות והתרבותיות שביססו את ההכרה בחשיבות העבודה הטיפולית עם הורים לקידום ההתפתחות והבריאות הנפשית של ילדיהם. נציג כמה נקודות מבט להתערבות טיפולית עם ובאמצעות הורים ונתייחס לאתגרים השכיחים ולהיבטים מרכזיים בטיפול כמו יצירת ברית טיפולית, תהליך ההערכה, המשגת הקשיים ומטרות הטיפול, הסטינג הטיפולי, היחסים הטיפוליים בין המטפל וההורים, הנעת תהליכי שינוי ועוד. הקורס ישלב חומרים תאורטיים, סרטונים, וינייטות קליניות ותרגילים חווייתיים עם דגש על חיבור בין התאורטי לאישי.
• הפרעות אישיות

  ד"ר רמי טולמץ

  קורס זה בא להנחיל לסטודנטים היכרות נרחבת יותר עם הפרעות אישיות וגישות טיפוליות שונות. נדון במספר הפרעות לאור תפיסות תאורטיות מרכזיות ויוצגו גישות פסיכואנליטיות מרכזיות להפרעות אישיות.
• מבוא לפסיכו-פרמקולוגיה

  פרופ' צבי זמישלני

  הקורס יעסוק בהבנת המנגנונים המוחיים העומדים בבסיסן של ההפרעות הפסיכיאטריות ובטיפול הפרמקולוגי בהפרעות העיקריות: דיכאון, חרדה, הפרעה ביפולרית, פסיכוזות (סכיזופרניה), הפרעת קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעה פוסט טראומטית ועוד. דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין בין הטיפול התרופתי ופסיכותרפיה.
• הערכת אישיות בכלים הנתמכים אמפירית

  ד"ר יהושע וייס

  מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע בכלים להערכת אישיות הנתמכים אמפירית בדגש על מבחן ה- MMPI-2, מבחן האישיות הנפוץ בעולם. הקורס יתמקד בתיאוריה העומדת בבסיס המבחן ובתהליך המחקרי הייחודי בבניית המבחן, בהבנת סוגי הסולמות השונים הבונים את הכלי וגישות להבנה ופרשנות של הציונים שהמבחן מנפיק. מדובר במבחן דינמי אשר בנייתו החלה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת וממשיכה להתפתח, ועל כן יילמדו ההתפתחויות של המבחן לאורך השנים והגרסאות המעודכנות ביותר. בנוסף, יילמדו כלי הערכה נוספים להערכת אישיות אשר נמצאים בשימוש קליני נרחב ויכולים לשמש את הקלינאי כמו גם את איש המחקר בתחום הערכת האישיות. הקורס מכוון לאיש השדה המעוניין לרכוש ידע שיאפשר שימוש מקצועי בפועל בכלים להערכה ומחקר. חובות הקורס כוללים נוכחות (חובה), עריכת שני תרגילים ועבודה מסכמת.

כסטודנטים בתוכנית יהיה עליכם לבחור סדנה מחקרית אחת בשנה א' מתוך רשימת הסדנאות המוצעות לכם (הרשימה משתנה משנה לשנה):

• יחסים בינאישיים וסימפטומים רגשיים

  פרופ' ענת ברונשטיין קלומק

  בסדנה הנוכחית נבחן את הקשר בין מיומנויות בינאישיות וחברתיות ספציפיות לבין חוסן/פסיכופתולוגיה/מניעת אובדנות. הבנת קשר זה הנה חשובה על מנת לייעל הערכה קלינית ולהבין את מוקדי הטיפול הרגשי והבינאישי באנשים בקהילה וכן בקרב אלה הסובלים מפסיכופתולוגיה והנם בסיכון אובדני. בבסיס הסדנא עומד המודל התאורטי והקליני של הפסיכותרפיה הבינאישית והיעוץ הבינאישי. הפסיכותרפיה הבינאישית מדגישה את הקשר בין יחסים בינאישיים ופסיכופתולוגיה.
  היכולת לפתח ולשמר מערכות יחסים בינאישיות כוללת מיומנויות בינאישיות וחברתיות מגוונות. מיומנויות אלו כוללות מיומנויות ספציפיות הן ברמה האינטימית/זוגית והן ברמה הקבוצתית/חברתית. מיומנויות אינטימיות כוללות יכולות כגון מיומנויות תקשורת אדפטיביות ואפקטיבית, ביטוי וויסות רגשי, חשיפה עצמית, בקשת עזרה, לקיחת  אחריות וכיוב'. מיומנויות חברתיות בקבוצה ובקהילה כוללות יכולת ליזום ולהשתלב בקבוצה, אסרטיביות, יכולת לנהל משבר חברתי וכיוב'.
  קיים קשר בין בעיות במיומנויות בינאישיות לבין הפרעות פסיכיאטריות שונות במתבגרים ומבוגרים צעירים כגון דכאון, חרדה והפרעה פוסט טראומטית. הסטודנטים יכירו את הנושאים המרכזיים בתחום של מיומנויות בינאישיות, חוסן פסיכולוגי  ופסיכופתולוגיה, יבצעו סקירת ספרות, יבנו מערך מחקר, יישמו אותו ויכתבו הצעת מחקר. בנוסף, סטודנטים יתנסו בניתוח תוצאות מחקר פיילוט ומשמעותן וכתיבת עבודה מחקרית. הבסיס לעבודת הסטודנטים בסדנת המחקר ישמש לחלקם לכתיבת עבודות תזה.
• חקר ההתפתחות של הורים וילדים - בניית חוסן רגשי בשגרה ובמלחמה

  ד"ר טלי פרנקל

  הסדנה עוסקת בחקר התפתחות ההורות והילד בשנים הראשונות לחיים. הסטודנטים יוכלו לעסוק במגוון רחב של שאלות מחקר המתמקדות באופן שבו הסביבה ההורית המוקדמת מעצבת את ההתפתחות הרגשית-חברתית בראשית החיים, בדגש על התפתחות יכולות הוויסות הרגשי וההתמודדות עם גורמי דחק. בין היתר, ניתן יהיה להשתמש במסד נתונים עשיר הכולל מחקר אורך העוקב אחר אימהות ותינוקות מסוף ההריון ועד גיל 8 שנים, לרבות נתונים הנוגעים להתמודדות עם תקופת המלחמה. נתוני המחקר נאספו במתודולוגיות מגוונות המאפשרות התבוננות מחקרית רב-תחומית, ובהן
  שאלוני דיווח עצמי, תצפית על אינטראקציות אם-ילד, מטלות מחשב ועוד. לחלופין, תינתן אפשרות לפתח מחקר עצמאי בתחום עיסוקה של המעבדה.
  הסדנה מאפשרת התנסות והיכרות מעמיקה עם עולם המחקר ההתפתחותי, תוך פיתוח חשיבה מחקרית המבוססת על מודל המטפל-החוקר, השואף לתרום לדיאלוג בין המחקר לבין עשייה בשטח, תוך יצירת ידע אמפירי שניתן ליישם בעשייה הקלינית ובעבודה עם הורים. המפגשים הראשונים יוקדשו להיכרות תיאורטית עם תחום המחקר. בהמשך, כל סטודנט יגבש שאלת מחקר עצמאית ויקבל ליווי פרטני ממרצה הקורס. לאורך שנת הלימודים יתקיימו פגישות הנחייה קבועות, והסטודנטים יתבקשו להציג את שלבי העבודה השונים בפני יתר משתתפי הסדנה.
• גידול ילדים בגישה חיובית

  פרופ' ענת שושני

  בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתובנות והשפעות שמחוללת הספרות המחקרית בתחום הפסיכולוגיה החיובית ביחס לקידום רווחה נפשית אנושית ושמחה. הידע המחקרי העשיר שנצבר בתחום מזהה גורמים שונים המאפשרים לאינדיבידואלים, קבוצות וקהילות חוויות של הצלחה ושגשוג, ביניהם חוזקות אופי ואמות מידה מוסריות, רגשות חיוביים, חווית משמעות בחיים, היכולת להתמקד ולהשיג מטרות מבוססות חוזקות עניין ומשמעות, חוויות זרימה ושיא. למרות הרלוונטיות הגבוהה של הגורמים הללו לגידול ילדים מאושרים, שמחים, טובי לב וערכיים, המממשים את נטיות ליבם וכישרונותיהם, וחווים את שנות ילדותם בתחושת זרימה ושיא, הפסיכולוגיה החיובית ההתפתחותית, אינה זוכה למלוא המשקל הראוי לה בספרות המחקרית.  הסמינר יעסוק בגורמים המקדמים רווחה נפשית והתפתחות חיובית בשנות הילדות, ההתבגרות והבגרות הצעירה.
• סוגיות בהתמודדות פסיכולוגית בקרב אוכלוסייה להט"בית (לסבית, הומוסקסואלית, טרנסג'נדרית ובי-סקסואלית) בישראל

  פרופ' גבע שנקמן

  מהם האתגרים הייחודיים אליהם חשופים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים? כיצד אנשים המשתייכים לקבוצות אלו משמרים רווחה פסיכולוגית אל מול מגוון תרחישי עולם עוין להם הם חשופים נוכח סטיגמה, אפליה ודעות קדומות? 
  בתחילת הסדנה נסקור קשיים ייחודיים האופייניים לאוכלוסייה זו לאורך טווח החיים (מנוער ועד זיקנה), לצד בחינת מערך כוחות ייחודי המתבטא לדוגמא בקונטקסט של הורות חד-מינית. יינתן מיקוד לסוגיית ההורות הלהט"בית דרך בחינה של הרצון להפוך להיות הורים בקרב להט"בים שאינם הורים, כמו גם דרך בחינה של חוויות של להט"בים שהפכו להורים. 
  לאחר מכן, הסטודנטים המשתתפים בסמינר ילמדו לגבש ולתרגם שאלות תיאורטיות בתחום המדובר לשאלות מחקר יישומיות אשר אותן יקדמו תוך גיבוש והרצה של מערך מחקרי מתאים. כחלק מהרצת המחקר הסטודנטים יאספו נתונים, ינתחו אותם, ויצקו משמעות לממצאים. בתום השנה יוגש דו"ח מחקר מסכם. 
• התערבויות חדשניות לשינוי השיח הפנימי בפסיכופתולוגיה

  פרופ' גיא דורון

  שיח פנימי שלילי ולא סתגלתני הינו גורם משמר של מגוון רחב של הפרעות ומצוקות נפשיות כולל הפרעה טורדניות כפייתיות (OCD, ROCD, BDD), דיכאון וחרדה. בשנים האחרונות פיתחנו מספר דרכים לעזור להגמיש את השיח הפנימי בעזרת פרוטוקולים קליניים מבוססי CBT, התערבויות טכנולוגיות והשילוב ביניהם. בסדנה זאת, נחקור את האפקטיביות של דרכים לשינוי השיח הפנימי וננסה להבין את המנגנונים שיכולים להביא לשינוי זה.  
• הנוירוביולוגיה של קשרי קרבה, אינטראקציית הורה-ילד והתפתחות סיכון וחוסן לאורך החיים

  פרופ' רות פלדמן

  הסטודנטים ישתתפו בפרויקט ייחודי שבו נעקוב אחרי שתי קבוצות של מבוגרים צעירים (בתחילת שנות העשרים לחייהם) שאנחנו עוקבים אחריהם מינקות: קבוצה של תינוקות שגדלו בסביבה של לוחמה ממושכת וטראומה בשדרות ובעוטף עזה וקבוצה של ילדים שגדלו אצל אימהות עם דיכאון לאחר לידה. 
  המבוגרים ואימהותיהם יעברו ראיונות קליניים, אבחון של מרכיבי חוסן, תצפיות התנהגותיות בדיקות הורמונליות והדמיה מוחית.
• תהליכי ויסות וסנכרון באינטראקציה בין-אישית – מבט פיזיולוגי

  ד"ר יוליה גולנד

  הסדנה מהווה הזדמנות להצטרף למחקר חי וחדשני, שחוקר אינטראקציות חברתיות דרך פריזמה פיזיולוגית, בדגש על מפגשים שמעודדים קרבה וויסות. המחקרים שלנו עוסקים במצבים פיזיולוגיים הקשורים לרווחה אישית וחברתית – בהם עוררות אופטימלית, סטרס, ויסות פיזיולוגי, וסנכרון בין-אישי.
  המחקרים מתבצעים לרוב בקרב אוכלוסיות בעלות עניין קליני וחברתי – כגון בני הגיל השלישי, מתבגרים, ולוחמים המתמודדים עם טראומה –  תוך שימוש במדדים פיזיולוגיים מתקדמים כגון HRV, מוליכות עור, הבעות פנים ועוד. 
  מיקוד מיוחד של המעבדה בשנים אלו הוא על אינטרקציות משחקיות - מפגש בינאישי המתאפיין ביציאה מהמוכר, אילתור, חיוביות וסקרנות.
  הסטודנטים שיצטרפו יקחו חלק בעבודת צוות מעבדתית, יפתחו שאלות מחקר מקוריות, וירכשו כלים לעבודה עם מדדים פיזיולוגיים בהקשרים רגשיים וחברתיים.
• עמדות כלפי העצמי והאחר

  ד"ר רמי טולמץ

  הסדנא תעסוק בשתי עמדות בעלות משמעות עמוקה ביחסים בינאישיים:
  1. תחושות הזכאות ביחסים משמעותיים - החוויה הסובייקטיבית של מה הפרט חש שמגיע לו בסיטואציה מסוימת – משפיעה על האינטראקציות שלו במגוון של סיטואציות. מחקרים ועדויות קליניות מלמדים שחשיבותה רבה במיוחד בהקשר של יחסים אינטימיים. למשל, יחסים רומנטיים, יחסים בין מתבגרים להוריהם, קשישים לילדיהם. בנוסף, ממצאים מלמדים כי תחושות הזכאות עשויות להיות רלוואנטיות גם בהקשרים של לימודים ועבודה. כך, במסגרת הסדנה נתמקד בבחינת חוויית הזכאות בהקשר של יחסים אינטימיים או משמעותיים אחרים. 
  2. סוגים שונים של אכפתיות כלפי העצמי והזולת. עמדה אכפתית כלפי הזולת איננה מושג מונוליטי ובצד אכפתיות "בריאה" לזולת המתאפיינת בעמדה סימולטנית של הכרה בעצמי ובזולת כסובייקטים, קיימת גם אכפתיות "פתולוגית" המתאפיינת, על פניה, בעיסוק קומפולסיבי ברווחתו של הזולת תוך התנכרות לצורכי העצמי. במסגרת הסדנה ננסה לבחון היבטים התנהגותיים פוטנציאליים הנקשרים לסוגי האכפתיות. כך, למשל, ננסה לזהות הקשרים אישיותיים כמו גם קבוצות באוכלוסייה ותחומי עיסוק המתאפיינים ברמה גבוהה של אכפתיות פתולוגית.  
• סיכון ועמידות בחשיפה לטראומה: השלכות לפסיכותרפיה ולפיתוח תוכניות התערבות

  פרופ' מישל סלואן

  בסדנה זו נבחן את ההשלכות של חשיפה לאירועים טראומטיים, לצד גורמי החוסן שעשויים למתן את ההשפעות הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות הנלוות. מאז ה־7.10.23, מדינת ישראל כולה שרויה באירוע טראומטי מתמשך וכואב, אשר נוגע בכל אחת ואחד מאיתנו. גם ברחבי העולם, אף שבדרגות חומרה שונות ובהקשרים שונים, מרבית האנשים יחוו במהלך חייהם לפחות אירוע טראומטי אחד, החל מהמתון ועד לחמור ביותר. חרף חומרת החשיפה, התגובות לאירועים טראומטיים משתנות באופן ניכר, ואנשים רבים מפגינים עמידות מפתיעה. בסדנה נעמיק בהבנת הרבדים השונים של החוויה הטראומטית ובמגוון ההשלכות הפסיכולוגיות האפשריות. נלמד מודל מחקרי המציע כי גורמי עמידות ממלאים תפקיד ממתן בקשר שבין טראומה לבין תוצאותיה הרגשיות. למחקר זה השלכות נרחבות בשדה הקליני שכן הוא מעניק תשתית מדעית לגיבוש תוכניות טיפול מבוססות עמידות. מסגרת עבודה זו מציעה אפשרויות רבות למחקר מונחה בהתאם לתחומי העניין של חברי הסדנה.
• חרדה ופחד - מחקר בינתחומי מתקדם

  ד"ר רני אבנד

  הפרעות חרדה וטראומה מהוות פסיכופתולוגיה נפוצה, כרונית, ועם השלכות קשות על תפקוד ואיכות החיים. במסגרת הסדנה (והתזה) כל סטודנט יבדוק אחד מכמה כיווני מחקר עיקריים בהקשר של פגיעוּת להפרעות חרדה וטראומה. כיוון אחד יהיה השתלבות במחקר ארוך-טווח שהחל לפני כעשרים שנה בקרב ילדים שגדלו בשדרות או לאימהות עם דיכאון לאחר לידה, וכעת אנו חוזרים אליהם בכדי להעריך את מצבם הפסיכולוגי כמבוגרים, בכדי לזהות האם סוגים שונים של childhood adversity מנבאים פסיכופתולוגיה שונה. כיוון נוסף יהיה השתלבות במחקר הבוחן יעילות חומרים פסיכדליים בשילוב פסיכותרפיה לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית במסגרת מחקר קליני. כיוונים נוספים יהיו מחקרים במעבדה ומחוצה לה הבוחנים אלמנטים המקשרים בין רגש וקוגניציה להפרעות והטיפול בהן. הסטודנטים ישתלבו במחקרים ויבצעו הערכות פסיכולוגיות איכותניות וכמותיות (כגון ראיונות קליניים, שאלונים להערכת חומרת הסימפטומים), לעתים בשילוב מטלות מעבדה. מסקנות ממחקרים אלה יקדמו את ההבנה שלנו של הגורמים המובילים להתפתחות הפרעות חרדה וטראומה והתורמים לטיפול בהן.
• על גיבורים, חכמי שבט ומצבי תודעה מפותחים

  פרופ' נאוה לויט בן נון

  חקר מיתולוגיות של תרבויות שונות מעלה את קיומם של מבוגרים עם מצבי תודעה וחכמה מפותחים ובשלים כגון "גיבור" ו"חכם השבט". בעוד דמות הגיבור/ה נפוצה מאוד ומהווה חלק מהאתוס של החברה המודרנית, דמות החכם/ה פחות נוכחת מסיבות שונות. בעידן המאופיין בחוסר יציבות וריבוי בעיות מורכבות, יתכן ויש צורך בהגברת מצבי תודעה מפותחים בקרב בני האדם כדי להגביר יציבות והרמוניה וכדי להתמודד עם משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים, אתניים ודתיים מורכבים. בסמינר מחקרי זה, נשאף לפתח את ההבנה של מצבי תודעה מפותחים ובשלים (כגון גיבורים וחכמי שבט) וכיצד הם תומכים בריפוי, בפיוס ובחוסן אישי וחברתי. נפתח שאלות מחקר שיכולות לאפשר הבנה מעמיקה יותר של מצבי תודעה אלו, כגון: - מהם המאפיינים הרגשיים, קוגניטיביים, תפיסתיים ופיזיולוגיים של מצבים אלו? - כיצד הם קשורים לתרגולים המטפחים יכולות של מיינדפולנס (קשיבות מודעת), חמלה ואמפתיה? - כיצד ניתן לעוררם ולטפחם בקרב מבוגרים וילדים? - כיצד הם באים לידי ביטוי בקבוצות דתיות ואתניות שונות? - לאילו מצבי חיים מתאימים מצב תודעה אלו? - כיצד מצבי תודעה אלו משפיעים על התמודדות עם בעיות מורכבות? - כיצד מצבי תודעה בשלים תומכים בחוסן, ריפוי והתמודדות בין אישית ובין קבוצתית? הסמינר יכלול מחקר מעמיק ויתרום לתחום הפסיכולוגיה הקלינית על ידי חקר הממדים הקוגניטיביים, הרגשיים והבין-אישיים של מצבי חוכמה ובשלות ויישומם בבריאות נפשית וריפוי חברתי.

• פרקטיקום קליני שנה א'

  מרצים נבחרים

  המטרה של פרקטיקום קליני בשנה א' היא לחשוף את הסטודנטים לתהליך הפסיכותרפיה על כל שלביו (תכנון הטיפול, קבלת המטופל, יצירת הקשר הטיפולי וביסוס הברית הטיפולית, התוודעות לתהליכים משמעותיים בטיפול, תכנון סיום הטיפול ופרידה הולמת מן המטופל) ולאפשר התנסות מעשית הדרגתית בפסיכותרפיה.
  הסטודנטים יעבדו בקליניקה באוניברסיטת רייכמן. במהלך הפרקטיקום, הסטודנטים יתנסו בהדרכה קבוצתית שתימשך לאורך כל שנת הלימודים (כולל חלק מחופשת הקיץ) בתדירות של פעם בשבוע במשך שעתיים וחצי (כולל חופשת סמסטר). בכל מפגש יציגו שני תלמידים את הטיפול שלהם. מפגש ההדרכה הקבוצתי יאפשר קבלת משוב מחברי הקבוצה על תפקודם כמטפלים וכל זאת בהנחיית מנחה הפרקטיקום. במפגש הקבוצתי תהיה גם התייחסות לתהליכים קבוצתיים כתורמים לזהות המקצועית של הסטודנטים. כמו כן, הסטודנטים יתנסו בהדרכה אישית.
  כל סטודנט/ית יקבל הדרכה אישית ממנחה הפרקטיקום אחת לשבועיים . מתכונת זו של הפרקטיקום תאפשר התנסות ולמידה מתמשכת ורציפה על התהליכים הנפשיים הן של המטופלים והן של המטפלים, כמו גם התייחסות עניינית וטיפול במצוקת המטופל/ת. בפרקטיקום יושם דגש על תכנון הטיפול המוגבל בזמן וקצר-המועד, ביסוס הברית הטיפולית עם המטופל, והעצמת היכולת האמפתית למטופל/ת.
  יובאו בחשבון קשיים פוטנציאליים בברית הטיפולית ויוצעו פתרונות לכך. תיעשה הקשבה מודרכת על מנת לזהות את הטרנספרנס של המטופל/ת ותגובות הקאונטר-טרנספרנס של המטפל/ת. תיערך הכנה של המטפלים לסיום הולם של הטיפול ופרידה מן המטופל/ת. הסטודנט ילמד לזהות מטופלים בעלי סיכון עצמי ואת הדרכים ההולמות להתמודדות עם מטופלים כאלה. ההדרכה תהיה מגובה בקריאת חומר תיאורטי, מחקרי וקליני המתייחס לתהליכים שתוארו. כמו כן בפרקטיקום תהיה התייחסות לעקרונות האתיקה המקצועית הרלוונטיים לטיפול, כמו נוהל רישום הטיפול, קבלת הסכמה מדעת, סודיות מקצועית ועוד.
• פרקטיקום קליני שנה ב'

  מרצים נבחרים

  מטרת הפרקטיקום הקליני שנה ב' הינה לחשוף את הסטודנטים ולערבם באופן אקטיבי בהתנסות המעשית של הפסיכולוג הקליני בשדה, התנסות אשר תהווה הקדמה משמעותית לתהליך ההכשרה המקצועית. במסגרת הפרקטיקום בשדה יתנסו התלמידים "בזמן אמת" בתהליך האבחון, התערבויות מיידיות, וטיפולים באנשים הסובלים ממגוון של הפרעות נפשיות כולל הטווח הפסיכוטי, וכולל מטופלים המקבלים טיפול תרופתי. במסגרת זאת מלבד הטיפולים שיבצעו בהדרכה של הפסיכולוגים המדריכים במרפאות או במחלקות פסיכיאטריות, יהיו מעורבים בפעילויות המרפאה/מחלקה שאליהם יהיו שייכים במשך שנת הלימודים, כמו ישיבות צוות, סמינרים תיאורטיים וקליניים והשתתפות בקבוצות טיפוליות. מסגרת הפרקטיקום תוודע אותם לסביבה של השדה הקליני הכולל עבודה בצוות מדיסציפלינות טיפוליות שונות, כמו גם עבודה בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי – כמו פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, צוות סיעודי ומרפאים בעיסוק. כל אלה יתרמו להתנסות עשירה וכוללנית של התלמידים ויאפשר להם כניסה "חלקה" יחסית למסגרות ההתמחות השונות. הפרקטיקום כולל עבודה בבית חולים פסיכיאטרי יומיים בשבוע (8 שעות כל יום), טיפול ב-3-4 מטופלים (במחלקות או מרפאות) במהלך כל השנה, השתתפות בהדרכה קבוצתית ופרטנית שתינתן ע"י פסיכולוג קליני מבית החולים, השתתפות בסמינרים תיאורטיים שיתקיימו בתוך המחלקות/מרפאות בית החולים, השתתפות בהרצאות בנושאים הטיפול התרופתי, סל שיקום ותהליך שיקום פסיכיאטרי, השתתפות בישיבות צוות במחלקות או מרפאות, השתתפות בפגישות ליווי קבוצתיות ופרטניות עם מרכז הפרקטיקום בהן הסטודנטים ידברו על ההתנסות בבית החולים ועל התובנות האישיות הצומחות מתוף התנסות זו וכתיבת דו"ח סיכום אחד הטיפולים שביצעו במסגרת בית החולים שיימסר למרכז הקורס בסוף השנה. הדו"ח יכלול תיאור התהליך הטיפולי כולו והמלצות המשך.

על הסטודנטים לבחור קורס בחירה אחד.

• פסיכותרפיה קבוצתית

• אילו תוכניות לתואר שני מוצעות באוניברסיטת רייכמן?

  לאוניברסיטת רייכמן 10 בתי ספר במגוון תחומים: משפטים, מנהל עסקים, מדעי המחשב, ממשל, תקשורת, פסיכולוגיה, כלכלה, קיימות, יזמות ובית ספר בינלאומי. לקריאה על מגוון תוכניות התואר השני לחצו על הקישור >>
• מתי מתקיים היום הפתוח?

  למידע על ימים פתוחים ומפגשי מתעניינים: לחצו כאן >>
• האם אפשר להיפגש עם יועץ אקדמי מסגל ההוראה?

  ניתן להיפגש עם יועץ אקדמי בתיאום מראש מול מִנהל רישום וקבלה בטלפון 09-9527300, במייל master@runi.ac.il או בהודעת ווטסאפ 054-73118396
• האם אפשר להתייעץ עם סטודנטים הלומדים בתוכנית?

  ניתן להתייעץ עם סטודנטים מתוכניות הלימוד השונות, בתיאום מראש מול מִנהל רישום וקבלה בטלפון 09-9527300, במייל master@runi.ac.il או בהודעת וואצטאפ 054-7318396. 

   

  לפרטים נוספים >>