ישראל חוזרת למשבר פנימי חברתי
ליאור אקרמן
13 בנובמבר, 2025
 |
עם סיומה של המלחמה ברוב החזיתות ועם חזרתם של כל החטופים החיים ורוב החללים, נראה שממשלת ישראל מתחילה לחזור לשגרה בתחומים רבים. אולם לא בהכרח מדובר בשגרה חיובית. המהלכים העיקריים בשגרה זו מוכתבים על ידי הממשלה המובילה מהלכים אסטרטגיים וחזוניים ובעיקר הרסניים, לשינוי פניה ודמותה של מדינת ישראל.
סוגיית הגיוס והשוויון בנטל, לא רק שאינה נפתרת ולא זו בלבד שהממשלה לא עומדת בפסיקת בג"צ להעביר את חוק הגיוס כלשונו. אלא שהממשלה מוסיפה לדחות את מתן הפתרון ההוגן, נמנעת מחקיקה אולם בעיקר נמנעת מגיוסם של החרדים ומנסה ליצור מנגנוני עקיפה שיאפשרו להמשיך להימנע מגיוסם של החרדים ולהכביד את הנטל על האוכלוסייה שכן משרתת. תהליך זה צפוי להגביר את השסעים והקיטוב בחברה הישראלית ועשוי בהיעדר פתרון להגיע גם לכדי מלחמת אזרחים עתידית, שכן לא נראה שבעניין זה יוכלו הצדדים להגיע לפשרה מוסכמת.
עם סיומה של המלחמה צפה ועולה מחדש הדרישה לכינונה של וועדת חקירה ממלכתית שתוכל לחקור את הסיבות לאירועים, להצביע על הכשלים ועל האחראים ובעיקר להביא לתיקון שימנע התרחשותם של אירועים דומים בעתיד. אולם הממשלה מוסיפה להתעקש ולהימנע מהקמתה של וועדה כזו מתוך חשש להטלת האחריות עליה ומנסה למצוא מנגנונים חלופיים ולא מתאימים בדמות וועדת חקירה ממשלתית או וועדת חקירה פרלמנטרית. כאלו שלא יהיה בסמכותן להטיל אחריות על הממשלה.
בתחום הממשל והמשפט, ממשלת ישראל על שריה והעומד בראשה, מוסיפה לנהל מלחמת חורמה נגד בית המשפט העליון והעומד בראשו מתוך מטרה לפגוע בלגיטימציה שלו כרשות המוסמכת לשפוט את מהלכי הממשלה או לעמוד בראש וועדת חקירה ממלכתית. המנהיגות הפוליטית נמנעת מלהזמין את נשיא ביהמ"ש העליון לאירועים ממלכתיים ומסרבת לשתף פעולה עם בית המשפט כנדרש במדינה דמוקרטית מתוקנת.
גם המלחמה ביועמ"שית לממשלה חזרה להתנהל במלוא הכוח. זאת בניסיון לנטרל את כוחה ולנשלה מסמכויותיה החוקיות. בתוך כך מנסה הממשלה לקדם חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש באופן שינטרל את יכולתה להשפיע על החלטות הממשלה. גם בפרשה האחרונה שבא מעורבת הפצ"רית ושללא ספק מהווה כתם כבד על מערכת המשפט הצבאית, מנסה הממשלה לערב את היועמ"שית לממשלה ולנסות להכפישה ולשייך לה מעורבות פלילית גם בהיעדר כל הוכחות ועובדות התומכות בעמדה זו.
בתחומי הממשל התקין החלה הממשלה לקדם חקיקה המאפשרת את מינויים של מקורבים ושל עסקנים פוליטיים לתפקידי דירקטורים בחברות גדולות וזאת בניגוד לכל היגיון מקצועי או כלכלי. גם כאן במטרה להשתלט על מנגנונים של ניהול וכלכלה במדינה ולשלוט בהם פוליטית ללא הפרעה.
בתחום ביטחון הפנים, מוסיף השר הממונה לפעול בניגוד לחוק ולנהלים תוך מתן הנחיות ישירות לקציני משטרה והתערבות ישירה ופסולה בפעילותה של משטרת ישראל. בתוך כך ולפי מדיניות השר והממשלה, נמנעת המדינה לחלוטין מביצוע אכיפה יעילה כנגד טרוריסטים יהודים באיו"ש ובכך מאפשרת את התעצמות הפעילות הלאומנית בשטח באופן שעשוי לקרב התקוממות עממית פלסטינית בנוסף לגינויים אותה סופגת מדינת ישראל מכל מדינות העולם.
בנוסף לכך ועם חזרתם של החטופים החיים, מתברר כי הצהרותיו ומדיניותו של השר, גרמו במישרין להגבר הלחץ והעינויים על החטופים בעזה ואולי אף למותם של חלק מהם. מדובר בנושא הראוי להיחקר אף הוא על ידי וועדת החקירה הממלכתית לכשתקום.
דו"ח מבקר המדינה חשף לאחרונה כי משרד האוצר לא היה מוכן לחלוטין לאירוע מלחמה ולא הגיב נכון גם לאחר שזו החלה. מה שגרם נזק עצום לכלכת ישראל ולרזרבות התקציב שלה.
שר התקשורת ממשיך בניסיונותיו ליישם "רפורמה" בשוק התקשורת. כזו שתאפשר לממשלה לסגור גופי תקשורת שאינם תומכים בה ולתקצב יותר, גופים שכן תומכים בה. בנוסף הוא מנסה לאייש את תפקידי המפתח בעולם הפיקוח על התקשורת, באנשי שלומה של הממשלה כדי למנוע ביקורת חיצונית על מהלכי הממשלה ולעודד תמיכה בכל מהלכיה.
בתחום הכלכלי נאלצת מדינת ישראל להתמודד עם משבר כלכלי מתמשך. זה החל עוד לפני אירועי ה-7 אוק' כתוצאה של מהלכי ההפיכה המישטרית שהובילה הממשלה ושבגינם הורד דירוג האשראי של מדינת ישראל, נקלענו למצב של בריחת מוחות ואנשי הייטק מהמדינה בהיקפים של עשרות אלפים וחברות רבות נטשו את המדינה והעבירו את עיקר פעילותן לחו"ל.
המלחמה שנמשכה שנתיים גבתה מחיר יקר מאוד, לא רק בחיי אדם אלא גם בעלויות של מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. כל אלו נוספו לגירעון הממשלתי שהגיע לשיא עוד לפני המלחמה וכיום הוא מייצר אתגר של ממש עימו אמורה המדינה להתמודד. אתגר שבגינו ישלמו כל אזרחי המדינה וגם הדורות הבאים.
כאשר מנתחים את כל האמור לעיל ומוסיפים לכך את ניסיונות וועדות הכנסת השונות להתערב בפעילותם של בעלי תפקידים עצמאיים במדינה, דוגמת ראשי מערכות הביטחון והמשפט, מתקבלת תמונת מצב עגומה מאוד המעידה באופן ברור על כיווני פעולתה של ממשלת ישראל הנוכחית בניסיונותיה לשנות את אופי המשטר בישראל ולייצר סוג של דיקטטורה הנשלטת על ידי הממשלה בלבד, ללא יכולת פיקוח או איזון מצד גורמי המשפט או האכיפה וללא ביקורת ציבורית ותקשורתית.
לחלק מחברי הממשלה נראים המהלכים הללו כטבעיים ונכונים עבור המדינה, בעיקר הגורמים החרדים וקיצוני הימין דוגמת השרים סמוטריץ' ובן גביר, הפועלים לחזק את דמותה של המדינה כמדינת הלכה תוך ביטול כל הסממנים הדמוקרטיים והפלורליסטיים הקיימים בה.
מדובר בכיוונים מסוכנים מאוד העשויים להביא את המדינה לשפל חדש הן חברתי, הן כלכלי והן בינלאומי.
נדרש שינוי דרמטי ומהיר בהתנהלות המנהיגות הנבחרת של מדינת ישראל מתוך ראיית צרכי המדינה ואינטרס כלל הציבור על פני אינטרסים של קבוצות מיעוט בה. ללא שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה והתמקדות בשיקום כלכלי, חברתית ומדיני של ישראל, יהיה קשה מאוד להמשיך ולפתח את המדינה ולהחזירה לעמוד בראש המדינות המתפתחות והמפותחות במערב.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
