איו"ש והרשות הפלסטינית - הבעיה שלא תיעלם
ליאור אקרמן
20 בינואר, 2025
 |
| Photo: IDF Spokesperson's Unit | CC BY-SA 3.0 |
בממשלת ישראל הנוכחית ובקרב ציבור לא מבוטל במדינה, קיים חזון שבו נעלמים לחלוטין הפלסטינים מחיינו ומהאזור והבעיה הפלסטינית מפסיקה להתקיים. לחלק מנבחרי הציבור בישראל יש גם חזון כתוב בנושא ואסטרטגיה ברורה לכאורה ליישומו. אבל האמת העובדתית היא שחמישה מיליון פלסטינים ברצועת עזה ובאיו"ש אינם הולכים לשום מקום ואין שום תוכנית ברת מימוש לפתרון הסוגייה הפלסטינית שאינה כוללת את הישארותם כאן כיישות נפרדת לחלוטין מישראל.
עיקר תשומת הלב העולמית והציבורית בישראל, הופנו במהלך השנה האחרונה למתרחש ברצועת עזה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. אולם בשטחי איו"ש מתפתחת מציאות לא פחות ואף יותר מטרידה.
בצד הפלסטיני הולכת הרשות הפלסטינית ונחלשת כמעט בכל המימדים. על רקע חולשתו המתמשכת של מנהיגה, אבו מאזן, והיעדר התמיכה ברחוב הפלסטיני ועל רקע המצוקה הכלכלית ההולכת וגוברת. עולה ומתגברת התסיסה ברחוב הפלסטיני והתיסכול מההרעה במצב מתעצם. מגמות אלו מובילות להקצנה בדעת הקהל ולעלייה בתמיכה בארגוני אופוזיציה דוגמת חמאס וארגונים מקומיים הנתמכים על ידי איראן.
מאז תחילת המלחמה, כמעט ולא אושרה כניסתם של פועלים פלסטיניים לתחומי ישראל. המשמעות היא כי למרות שעשרות אלפי שב"חים עושים דרכם מידי יום לעבודה בישראל, הרי שרובה המוחלט של האוכלוסייה הפלסטינית, נטול עבודה והכנסה ונמצא בסכנה קיומית מוחשית. הממשל הפלסטיני איבד חלקים ניכרים משליטתו בשטח גם על רקע חולשתו ואי הסכמות בקרב מנהיגי הרשות אבל גם לאור צעדים שנוקטת ישראל בשטח בהובלת השר סמוטריץ', עליהם נרחיב בהמשך.
בהיבטי טרור מציגים הנתונים ירידה דרמטית בהיקף הפיגועים שסוכלו משטחי איו"ש בשנה האחרונה. אולם ירידה זו אינה נובעת מירידה במוטיבציה אלא מהגברה משמעותית של נוכחות ופעולות סיכול שערכו שב"כ וצה"ל עם תחילת המלחמה. במקביל נחשפה מעורבות איראנית הולכת וגוברת במימון חוליות טרור בשטח ובחימושן באמצעי לחימה שהוברחו ברובם דרך הגבול הירדני.
לא מן הנמנע כי חלק ממאבקי השליטה העתידיים ברשות הפלסטינית, מביאים להחלשה מכוונת של שלטון החוק ברחוב על ידי ראשי הארגונים, על מנת לייצר מצב של חוסר אמון בהנהגה הנוכחית. לציבור הפלסטיני ברור כי "היום שאחרי" אבו מאזן , הולך וקרב ומאבקי השליטה על ההנהגה העתידית מקבלים ביטויי ניכר בהתבטאויות חלק מהמנהיגים העתידים הפוטנציאליים כמו גם במעורבותם בהעברת כספים ונשק לחוליות הפועלות באיזורים השונים כחלק מהיערכות למאבק הכוחות שעשוי להתפתח לאחר לכתו של המנהיג הנוכחי.
במקביל לכל אלו מתפתחים תהליכים מדאיגים בצד היהודי. שליטתו של סמוטריץ' במנהל האזרחי מצד אחד ושליטתו של בן גביר במחוז איו"ש במשטרת ישראל מצד שני, מביאים למציאות שבה מתקיימת עלייה משמעותית מאוד בהיקף פעולות הטרור של פעילי הימין הקיצוני כנגד אזרחים פלסטינים. מאידך כמעט ולא מתבצעת כל פעילות אכיפה משטרתית נגדם. ישנם עדויות לעלייה גוברת של בנייה בלתי חוקית והכשרת מאחזים לא חוקיים בשטח בו בזמן שמוחמרת ההקפדה על הריסת בנייה פלסטינית בלתי חוקית. שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית מצהירים בגלוי על כוונת להביא לסיפוח מלא של שטחי איו"ש תוך הפיכתם של הפלסטינים לאזרחים סוג ב' ויצירת אפרטהייד מלא במדינת ישראל.
כלל הנתונים הללו בשילוב עם עליותיו החוזרות ונשנות של בן גביר להר הבית, מחריפות את השנאה בציבור הערבי בישראל ובשטחים ומעלות את הסיכוי להתקוממות פלסטינית חריפה כנגד ישראל. הערכות ביטחוניות שונות בישראל צופות גם אפשרות כי מאבקי הכוחות בתוך הרשות הפלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן, יגלשו אף הם לתוך גבולות ישראל ויאיימו על ביטחונה בתרחישים מסויימים.
שני הצדדים ממתינים בקוצר רוח לכניסתו של הנשיא טראמפ לתפקידו וזאת מתוך הנחה כי עם כניסתו לתפקיד, יצהיר על מדיניות ברורה לכיוון זה או אחר. חלק מנבחרי הציבור תולים בנשיא טראמפ תקוות לקידום הסיפוח המלא באיו"ש, אולם לא בטוח בכלל שהם מעריכים נכונה את כוונותיו, המתייחסות לרמה אסטרטגית גבוהה בהרבה משטחי איו"ש.
ישראל מצידה והעומד בראשה, אינם מציגים כל חזון או אסטרטגיה ברורה בהתייחס לשטחי איו"ש והרשות הפלסטינית אולם כבר עתה ברור כי מבחינת ארה"ב ומבחינת סעודיה, אין כל אפשרות להתקדמות לחתימה על הסכם אסטרטגי במזרח התיכון, ללא מתן מענה לסוגייה הפלסטינית. חשוב להבין כי פתרון הסוגייה הפלסטינית הינו תנאי בסיסי להתקדמות לקראת כל הסכם איזורי אסטרטגי במזרח התיכון בהובלת ארה"ב וכולל עם סעודיה. והוא גם תנאי לתמיכתה של ארה"ב בכל מהלך סיכולי שעשוי מדינת ישראל לנקוט בעתיד כנגד איראן ושלוחיה באיזור.
בהתאם לכך על מדינת ישראל לגבש ולהציג אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח בנושא זה. זו תכלול סדרת תהליכים והסכמים מול הרשות הפלסטינית בתחומים האזרחיים והביטחוניים השונים ובמטרה ליצור אמון מחודש מול ההנהגה הפלסטינית והעולם הערבי בכלל וכן לייצר מסלול שיאפשר היפרדות מוחלטת מהפלסטינים הן בשטח עזה והן בשטחי איו"ש. במקביל על ישראל לבנות תוכנית שתאפשר את פיתוח הכלכלה הפלסטינית ומתן היתרי עבודה תחת פיקוח מחמיר באמצעים טכנולוגיים ובהתנייה של סגירה הרמטית של גדר ההפרדה בין הרשות לישראל.
על ישראל להפסיק לחלוטין את המהלכים לסיפוח מלא של השטח בניגוד לחוק הבינלאומי ולמנוע את הכשרת היישובים הבלתי חוקיים בשטח. במקביל על משטרת ישראל להחמיר את האכיפה נגד פעילי הימין הקיצוני באיו"ש ולסכל את פעילותם בדומה לאופן בו מבצע זאת שב"כ מול האוכלוסייה הפלסטינית.
רק בדרך זו תוכל ישראל להשתלב בתהליכים האסטרטגיים המדיניים , הכלכליים והביטחוניים אותם מתכננת ארה"ב להוביל במזרח התיכון בשנים הקרובות וגם לייצר הסכמי ביטחון חדשים עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
