האיום על הדמוקרטיה ביום שאחרי
ליאור אקרמן
26 במרץ, 2026
![]() |
| Photo: GPO - Kobi Gideon |
אנחנו משתמשים בקבצי עוגיות ואמצעים נוספים האוספים נתוני גלישה לשיפור חווית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטים ופרסום. למידע נוסף על אופן השימוש במידע, יש לעיין למדיניות הפרטיות.
X
26 במרץ, 2026
![]() |
| Photo: GPO - Kobi Gideon |
עיקרי הדברים:
המלחמה מול איראן וחיזבאללה השכיחה מעט את ענייניה הפנימיים של המדינה אבל ביום שאחרי צפויים המדינה ואזרחיה לשוב ולהתמודד מול שורת אתגרים חברתיים, אזרחיים, כלכליים ופוליטיים העשויים להשליך ישירות על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
אתגרים אלו נוגעים למהלכי הממשלה נגד מערכת המשפט, נגד הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה, נגד גופי התקשורת במדינה, נגד תקציב המדינה, מול המתרחש באיו"ש הן מול הפלסטינים והן מול פעילי הימין הקיצוני וכנובע מהניסיונות לנרמל בחקיקה את המשך השתמטותם של החרדים משירות צבאי ולאומי תוך המשך תיקצוב מוסדות הלימוד שלהם ללא לימודי ליבה.
ללא שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים ונקיטת החלטות מנהיגותיות הרואות את אינטרס המדינה לפני אינטרס הממשלה, לא ניתן יהיה לחולל שינוי ממשי במציאות המתהווה.
המלחמה מול איראן והחיזבאללה והתקפות הטילים הבלתי פוסקות על ישראל, השכיחו מעט מעיני הציבור את ההתרחשויות הפנימיות בישראל. אולם מי שעוקב אחר ההתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות בישראל, לא יכול להתעלם מהמשבר האמיתי ומהאיום החמור ביותר לחוסנה של מדינת ישראל הצפוי לחזור ולהתגלות עם תום הלחימה.
כשלוש וחצי שנים לאחר הקמתה של הממשלה הנוכחית, נראה ששום דבר, כולל המשבר הביטחוני והמדיני החמור, אינם עוצרים את הממשלה מהמשך קידום המהלכים בהם החלה עם הקמתה. אותם מהלכים שיצרו את המחאה הגדולה בתולדות המדינה, את הויכוח החברתי והפוליטי על זכות משרתי המילואים למחות, את המשבר הכלכלי והטכנולוגי שנוצרו כתוצאה מעזיבתם של מדענים, רופאים ומנהלי חברות טכנולוגיה מובילות שהעבירו את עיקר פעילותן למדינות זרות, את אסון אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה העקובה מדם ברצועת עזה, שגם כיום עדיין לא השיגה את מטרותיה המוכרזות כניצחון מוחלט.
גם כיום בעיצומה של המלחמה האינסופית המתנהלת בכל רחבי המזרח התיכון, ממשיכה הממשלה לקדם מהלכים הרסניים לחוסנה החברתי, הכלכלי והביטחוני של המדינה.
עם כתיבת מסמך זה ניצבת ממשלת ישראל מול הצורך לאשר את תקציב המדינה על מנת לאפשר את המשך תיפקוד הקואליציה. לצורך השמירה על היציבות הפוליטית ואחדות הקואליציה, אישרה הממשלה את שימור סכומי הכספים הקואליציוניים בגובה 5 מיליארד ₪ שחמישית מהם יוחדו למפלגות החרדיות ולישיבות ללא מקצועות ליבה. אליהם נוסף סכום אדיר של 900 מיליוני שקלים שקוצצו מפרוייקטים קריטיים במשרדי הממשלה האחרים לטובת המפלגות החרדיות ולטובת פרוייקט שימור תלמידי הישיבות שימשיכו ללמוד ללא כל לימודי ליבה. בתוך כך ביצעה הממשלה מעקפים משפטיים להעברת התקציבים בדרכים עוקפות, דוגמת החברה למתנ"סים וכד'.
למעשה ביצעה הממשלה קיצוץ רוחבי של 3.3% בכל תקציבי משרדי הממשלה והעלתה את התקציב הקואליציוני בכמעט מיליארד ₪ ללא הגדרת ייעוד חוקי עבורם ותוך החלטה על הגדלת הגירעון באופן הנוגד את אינטרס המדינה ואת הצורך להגדיל ממילא את תקציב המדינה והביטחון בגין עלויות המלחמה.
בתחום זה ממשיך שר התקשורת לקדם ניסיונות חקיקה שיפגעו בגופי תקשורת שאינם תומכים במלואם במדיניות הממשלה, בזמן שהוא מקדם את הגדלת התמיכה בגופי התקשורת התומכים בממשלה.
כך הועבר החוק לסגירת ערוץ הרדיו של גלי צה"ל, שעתירה נגדו עומדת ותלויה כיום בבג"צ, כך בניסיונות להביא לסגירת תאגיד השידור הממלכתי כאן 11, כך גם בניסיונות להשתלט על הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו באמצעות מינויי מקורבים ומתוך כוונה להשפיע על התכנים שישודרו בערוצים השונים.
גם בימים אלו ולמרות המחאות הקשות בכל שכבות האוכלוסייה, מוסיפה הממשלה לקדם את חוק הגיוס החדש חרף הקשיים המשפטיים והפוליטיים בהעברתו כחוק ובניגוד להחלטות בג"צ. יוזכר כי האסטרטגיה אותה מנסה הממשלה לקדם, מתמקדת בהמשך מתן הפטור להשתמטות המונית וכוללת של בני הישיבות החרדים משירות צבאי ולאומי ולחליפין בחקיקת חוק המחייב לכאורה את גיוסם אולם ללא כל סנקציות אישיות או מוסדיות כנגד אלו שלא יתגייסו. מה שיביא למעשה להמשך ההשתמטות בפועל.
מול זה ועל רקע המלחמה הבלתי נגמרת, הולך ועולה היקף ימי המילואים של המשרתים בפועל ברמה שלא הייתה מעולם ותוך פגיעה כלכלית, חברתית ואישית במשרתי המילואים. עניין זה יוצר פערים חברתיים עצומים ושנאה קשה בין האוכלוסייה המשרתת לבין זו המשתמטת, באופן העשוי להתדרדר ואף להגיע לכדי מלחמת אזרחים עתידית.
יצויין כי לפי ניתוחים כלכליים של משרד האוצר ובנק ישראל, צפוי כי המשך השתמטותם של החרדים משירות צבאי ולאומי והיעדרם משוק העבודה והחינוך למקצועות ליבה, יביא לפגיעה כלכלית עצומה במדינה וכי עם קצב גידול האוכלוסייה הנוכחי בישראל, צפוי כי יגבר משמעותית הנטל על משלמי המיסים בישראל.
חשוב להדגיש כי המשך קידום המהלך הזה עשוי לתרום להמשך בריחת המוחות ממדינת ישראל ולקידום הבורות והפגיעה ביתרון הטכנולוגי והאקדמאי שממנו נהנתה המדינה לאורך שנים ארוכות.
מאז הקמת הממשלה הנוכחית ועם העברת רוב סמכויות השליטה במנהל האזרחי לשר האוצר, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתחום האחריות על המתרחש בשטחי יהודה ושומרון. המנהל האזרחי הוכפף בחלקו לשר המיישם באמצעותו את מדיניותו כחלק מחזונו העתידי לבטל לחלוטין את היישות הפלסטינית, לספח את כל שיטחי איו"ש לישראל ולבטל את מעמדם החוקי של הפלסטינים. בתוך כך הוקמו ומוקמים עשרות מאחזים בלתי חוקיים בשטח ונסללים כבישי גישה חדשים בעלויות של מיליארדי שקלים. בזמן שממשלת ישראל מקפידה על החוק, אוסרת בנייה פלסטינית בלתי חוקית ואף הורסת מבנים שנבנו באופן כזה, הרי שהיא מקדמת ומעודדת בנייה יהודית בלתי חוקית, השתלטות אלימה על שטחים פלסטיניים והתעלמות מהחוק הבינלאומי.
בנוסף לכך מאפשרים שרי הימין הקיצוני את המשך פעולתם של כנופיות נוער הגבעות ותומכיהם ואלו פורעים באזרחים פלסטינים, פוגעים בהם, מציתים בתים וכלי רכב ואף תוקפים את כוחות הצבא והמשטרה המנסים לפעול נגדם. כל זאת בגיבוי מלא של חלק משרי הממשלה ותוך הימנעות מוחלטת מאכיפה חוקית נגדם.
מנגד ובמקביל מתלהטת האווירה בצד הפלסטיני וגובר התסכול הנובע מחד מהמתרחש ברצועת עזה ומאידך, מהיעדר כל התקדמות או תוחלת עתידית באיזורי יהודה ושומרון, במצב בו ממילא גובר הכאוס ברשות הפלסטינית בהיעדר מנהיגות אמיתית וגופי ביטחון ואכיפה יעילים. כל אלו עשויים וצפויים לייצר חבית חומר נפץ העשויה להתפוצץ מולנו בזמן הקרוב.
אף כי איש אינו מבטא בימים אלו את המושג "רפורמה משפטית", הרי שהניסיונות ליישמה נמשכים ללא הרף. לראשונה בתולדות מדינת ישראל, מנהלת הממשלה והעומד בראשה, מלחמת חורמה נגד נשיא בית המשפט העליון ונגד סמכויות בית המשפט להכריע בענייני חוק שאליו כפופה גם הממשלה. נשיא בית המשפט העליון אינו מוזמן לשום מעמד ממלכתי ומוחרם למעשה על ידי כל אנשי הממשלה שאף מנהלים קמפיין הסתה בוטה נגדו. בנוסף לכך מקודמים חוקים נוספים שתכליתם לשלול את סמכותו של הנשיא למנות שופטים ולהכריע על הרכבים. לעניין זה חשוב להדגיש גם כי ממשלת ישראל והעומד בראשה מסרבים לחלוטין להקים וועדת חקירה ממלכתית כאשר הטיעון הרישמי הוא שהיא אינה סומכת על מידת המקצועיות והאובייקטיביות של נשיא בית המשפט העליון וחבר שופטיו, בבואם לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר. טענה שהיא כמובן משוללת כל יסוד ושמטרתה להניח אבן נוספת בחומת הדה-לגימטימציה שבונה הממשלה מול בית המשפט.
בנוסף לכך ממשיכה הממשלה לקדם את ניסיונות הדחתה של היועמ"שית לממשלה הניצבת במלוא כוחה החוקי נגד הפרות החוק החוזרות ונשנות של הממשלה וגם נגדה מקדמת קמפיין הסתה מחריד המעמיד את חייה בסכנה ודורש את אבטחתה הרציפה. בעניין זה מוסיפה הממשלה לקדם את חוק פיצול תפקידי היועמ"ש לממשלה באופן שלמעשה ייתר את התפקיד וישלול ממנו את כל סמכויותיו להורות ולהנחות את הממשלה לפעול במסגרת החוק ומתוך כוונה לאפשר למנות לתפקיד איש אמון של שר המשפטים. כזה שייאפשר לממשלה לפעול כרצונה ולעשות ככל העולה על רוחה.
בתחום המשפטי מוסיפה הממשלה לקדם את החוק לביטול מעמדה הסטטוטורי של לשכת עורכי הדין בישראל וגם זאת מתוך כוונה להחליש את גורמי הכוח המשפטיים ולהרחיב את יכולתה וכוחה של הממשלה לשלוט ללא מיצרים והגבלות.
למעשה מתרחקת הממשלה לחלוטין מכל אפשרות לכינונה של חוקה לישראל בו בזמן שמתבצע בפועל תהליך של ביטול הפרדת הרשויות בישראל וכבר כיום התבטלה לחלוטין הפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת היא הממשלה לבין המחוקקת היא הכנסת מאחר ובוטלו למעשה כמעט כל מנגנוני הפיקוח והביקורת מצד הכנסת על הממשלה ומאידך חברי הכנסת משרתים כשרים וההיפך.
מהלך נוסף אותו מנסה ראש הממשלה לבצע בימים אלו הוא מניעת מינויה של יועצת משפטית חדשה ומקצועית לוועדת הבחירות המרכזית ולצורך כך אף שכר עורך דין פרטי מכספי הציבור כאשר מטרתו הנראית לעין היא מניעת פיקוח משפטי חוקי על וועדת הבחירות לקראת מערכת הבחירות הצפויה בקרוב.
למעשה מדינת ישראל מאבדת באופן משמעותי את הלגיטימציה שלה כדמוקרטיה מערבית נאורה על רקע מהלכי הממשלה בשנים האחרונות, הביקורת בתוך הממשל בארה"ב גוברת באופן ניכר וגם במדדים הבינלאומיים יורדת מדינת ישראל במדד הדמוקרטיה תוך שהיא מוגדרת כבר כיום כדמוקרטיה שבורה.
נראה כי ביום שאחרי המלחמה צפויה מדינת ישראל להתעורר למציאות פנימית קשה ומדאיגה המאיימת על חוסנה ועתידה של המדינה וללא שינוי משמעותי במדיניות הממשלה או החלפתה במנהיגות ממלכתית הרואה את אינטרס המדינה לפני אינטרס הקואליציה, לא נצליח ליצור מציאות חדשה ועתיד חיובי.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>