התערערות מאזן החוסן הלאומי של ישראל
ליאור אקרמן
27 באפריל, 2025
 |
| Photo: A.Yanai |
עוצמתה של מדינה נמדדת על פי חוזקה הביטחוני, עוצמתה הכלכלית, איכות הממשל והמשטר שלה ואחדותה החברתית. ניתוחים רבים נעשים על מצבה הביטחוני של ישראל תוך השוואה לצבאות זרים ומדינות אוייבות או ידידות ,שכנות באיזור. אבל נדמה שלא מספיק תשומת לב מושקעת בניתוח מאזן החוסן הלאומי המשפיע על יכולתה של המדינה להתמודד בהצלחה בעיתות משבר. חוסנה האזרחי והחברתי של מדינה הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי ומשכך, חשוב להבין איפה אנו עומדים כיום.
אחד המשברים הקשים ביותר הפוקד את המדינה הוא זה הקשור בממשל ובאופי המשטר שלה. במהלך השנתיים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל מול ניסיונות בלתי פוסקים של גורמי ממשל לבצע הפיכה משטרית ולשנות את אופייה הדמוקרטי של המדינה. ניסיונות אלו כוללים את "הרפורמה המשפטית" שמטרתה להחליש ולבטל לחלוטין את כוחם של בתי המשפט תוך מתן כוח חסר גבולות לרשות המבצעת באופן המזכיר משטרים דיקטטוריים. בתוך כך בוצעו שינויים בתהליכי מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, באופן המאפשר לשרים למנות את אנשי שלומם. מתבצע ניסיון בלתי פוסק להחליש את מעמדו של בית המשפט העליון ולערער את מעמדם הציבורי והממלכתי של העומדים בראשו כדי לפגוע בלגיטימיות של מוסד זה בעיני הציבור. לאחרונה החליט ראש הממשלה על פיטורי ר' שב"כ, בעיצומה של לחימה בעזה ובעיצומה של חקירת הפרשה הקטארית. בתוך כך מתבצעים ניסיונות להביא להדחתה של היועמ"שית לממשלה, המשמשת באופן בלעדי כבלם יחיד מול הממשלה לעצירת תהליכים משטריים בלתי חוקיים או בלתי סבירים בעליל.
סוג נוסף של תהליכים המתבצעים לאורך כל שנות כהונת הממשלה, הוא הניסיונות להשתלט על גופי ממשל וביטחון לאומי או להחלישם ולהעמיד בראשם אומרי הן שיסורו אך ורק להנחיות השרים וראש הממשלה. כך במשרד מבקר המדינה, כך בתפקידי הייעוץ המשפטי השונים, כך במשטרת ישראל ובמשרד לביטחון לאומי, כך גם בנציבות שירות המדינה ולאחרונה גם מול השב"כ עם פיטורי העומד בראש הארגון, המוגדר בחוק כארגון שתפקידו לשמור ולהגן על משטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל מפני איומים כאלו. בעניין זה, סקר מדד הדמוקרטיה ואמון הציבור שהתבצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה הצביע על ירידה דרמטית באמון הציבור במוסדות המדינה השונים ועל חשש ממשי הציבור הישראלי למעמד הדמוקרטיה בישראל. על פי נתונים אלו למעלה 91% ממצביעי השמאל ולמעלה מ 74% ממצביעי הימין מעידים על חשש אמיתי ליציבות הדמוקרטיה בישראל, על רקע מהלכי הממשלה. מבין כלל מוסדות הציבור שנבדקו, רק שניים הראו ירידה משמעותית במדד אמון הציבור" מוסד נשיא המדינה ומשטרת ישראל. לגבי מידת הרצון להמשיך לחיות בישראל, רק כ- 70% מהישראלים (יהודים וערבים) היו רוצים להמשיך לחיות בישראל, מול נתון של 84% בסקר הקודם. מה שמצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור במדינה.
משבר קשה נוסף הינו זה החברתי המאיים לפלג לחלוטין את העם, המשוסע והמקוטב ממילא. ממשלת ישראל ממשיכה, למרות המלחמה ואירועי אוקטובר 2023 , לקדם את חוקי ההשתמטות משירות צבאי ולאומי לאוכלוסיות שלמות במדינה, תוך שבמקביל היא מקדמת העברות של מיליארדי שקלים לאוכלוסיות אלו. המשמעות היא שהאוכלוסייה הכללית הנושאת בנטל השמירה על ביטחון המדינה, הולכת ומצטמצמת והנטל עליה הולך וגובר באופן הפוגע, על פי נתונים רבים המתפרסמים, ביכולתה של אוכלוסייה זו לתפקד מבחינה כלכלית וחברתית. גם מנתונים שפרסם צה"ל עולה כי מול עשרת אלפים צווי גיוס שהופצו לאוכלוסייה החרדית, מומשו רק כמה מאות גיוסים בלבד. כך למשל עומד מספר החרדים באוכלוסייה על 1,200,000 (12.5%) אולם אחוז המתגייסים מקרב המגזר החרדי הוא 9% בלבד (מול 88% באוכלוסייה הכללית) כאשר בכל שנה מקבלים פטור 18000-20000 חרדים בגין "תורתו אומנותו" וסה"כ האברכים המתוקצבים ע"ח המדינה עומד על 160,000 (זינוק של 53% בעשור האחרון).
מצב הכלכלה בישראל הולך ומתדרדר - על רקע מהלכי המלחמה ותוצאות מהלכי ההפיכה המשטרית אותם מובילה הממשלה בשנתיים האחרונות. הגיע הגירעון לשיא חדש וממשלת ישראל אף העלתה לאחרונה את אחוז הגירעון הצפוי. דירוג האשראי של מדינת ישראל כבר הופחת וכרגע אין צפי לשינוי או שיפור במצב ולמעשה קיים אף איום נוסף להורדתו על פי הערות שונות של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. מנתונים שפורסמו בסוף שנת 2024 הצביעו על כך שלמעלה מ 800 אלף צעירים ובני נוער בישראל נמצאים בתוך מעגל העוני ומדובר באחוז היחסי הגבוה ביותר במדינות המערב. יוקר המחייה בישראל הינו הגבוה בעולם כיום והגזירות הכלכליות החלות מתחילת השנה הנוכחית, צפויות להכניס עשרות אלפי משפחות נוספות למעגל העוני. על כל אלו נוסף מאזן הגירה שלילי, לראשונה בתולדות מדינת ישראל והשפעתו על מגזרי המדע והרפואה - מנתונים שפורסמו על ידי הלמ"ס בשנת 2024 עזבו את הארץ מספר חריג של כ-82,700 ישראלים. במהלך 2024 גדלה אוכלוסיית ישראל ב-1.1%. קצב גידול אוכלוסייה שירד לעומת 2023 (שיעור הגידול בסוף 2023 עמד על 1.6%). על רקע המספר הגבוה של ישראלים המהגרים מישראל ב-2024. הנתונים כאמור מתייחסים למאזן ההגירה הבינלאומית – שהוא ההפרש בין מספר הנכנסים לגור במדינת ישראל לבין מספר היוצאים ממנה. בסוף 2024 המאזן הוא שלילי ומשקף ירידה של 18,200 בני אדם. הגורם העיקרי לכך הוא הגירה של ישראלים לחו"ל כאשר רובם הינם סטודנטים צעירים, אנשי הייטק ומקצועות המדע והרפואה אותם מאבדת המדינה למדינות אחרות.
נדבך משמעותי נוסף הינו תחושת הביטחון האישי של האזרח. בתחום זה חלה התדרדרות משמעותית מאוד בשנים האחרונות לפי סקרים רבים שבוצעו, בין השאר גם על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. היקף הפשיעה נמצא בעלייה משמעותית, כמות הרציחות עלתה ביותר ממאה אחוזים, בעיקר במגזר הערבי וכך גם נתוני גניבות רכבים ופשיעה חקלאית בכל רחבי הארץ.
מכלול הנתונים העדכניים הללו מעיד על התדרדרות מתמשכת ומחריפה במצב החוסן הלאומי והחברתי של מדינת ישראל במצב בו נמצאת ישראל עדיין במצב לחימה, מול התמודדות רב זירתית וכאשר חטופים וחטופות עדיין מוחזקים בידי חמא"ס בעזה ללא כל פתרון נראה לעין.
מדינת ישראל מוסיפה להתנהל ללא כל אסטרטגיה ארוכת טווח בכל תחומי החיים, כמו גם בתחום הביטחוני, המדיני והבינלאומי ומעמדה הולך ונשחק כמו גם מצב הרוח הלאומי.
על ממשלת ישראל לגבש אסטרטגיות פעולה לאומיות בתחומי: החינוך, הכלכלה, הבריאות, התשתיות והשיוויון בנטל ובמקביל לעצור לחלוטין את מהלכי ההפיכה המשטרית המובלים על ידי שר המשפטים ואת הפגיעה בגופי התקשורת על ידי שר התקשורת. בתוך על הממשלה והעומד בראשה להפסיק את המאבק התקשורתי והשלטוני מול ראש שב"כ והיועמ"שית לממשלה ולפעול לחיזוק האחדות בעם על פני הפילוג והשיסוע ובעיקר לשמר את משטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל המהווה תנאי בל יעבור להמשך צמיחה כלכלית, לשגשוג דיפלומטי בינלאומי, לאחדות החברה בישראל וליציבות הממשל והמדינה כולה בעתיד.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
