ישראל חוזרת ל (חוסר) נורמליות

ליאור אקרמן

3 ביולי, 2025

Photo: Haim Tzach - GPO

סיום המלחמה מול איראן החזיר מהר מאוד אל הכותרות את הבעיות הפנימיות עימן מתמודדת מדינת ישראל ואיתה כל אזרחיה, מול היחלשות מרכיבי החוסן הלאומי המשפיעים ישירות על מצב הביטחון הלאומי. נראה שממשלת ישראל לא המתינה זמן רב וכבר במהלך ימי הלחימה ובוודאי שמייד לאחריה, חידשה את המהלכים עליהם עמלה במהלך השנתיים האחרונות נגד המערכות השונות במדינה, הן אלו הביטחוניות, הן המשפטיות והן התקשורתיות והמנהלתיות. לעניין זה חשוב להדגיש כי מרכיבי החוסן הלאומי משפיעים ישירות על מצב הביטחון הלאומי של ישראל ומכאן נובעת בעייתיות המצב הנוכחי.

מול מערכת המשפט, חידשו הממשלה והכנסת סדרה של מהלכים שמטרתם להחליש מאוד את מערכת המשפט ולייצר מצב בו הרשות המבצעת היא הממשלה, בעצם שולטת לחלוטין על הרשות השופטת בניגוד לכל עקרונות הדמוקרטיה. כך מקדמת הממשלה את מהלכי הדחת היועמ"שית לממשלה, אשר אינה משתפת פעולה עם מהלכיה הבלתי חוקיים של הממשלה ואינה מוכנה לייצג אותה מול העתירות בבג"צ. היועמ"שית כבר זומנה לשימוע בהליך שככל הנראה לא יאושר ע"י בג"צ אולם הממשלה מתעקשת ליישמו. אין ספק שתהליך זה יגיע לפסיקת בג"צ שגם מולו מנהלת הממשלה מלחמת חורמה מאז הקמתה.

הממשלה מוסיפה שלא להכיר במינויו של השופט עמית לנשיא ביהמ"ש העליון וממשיכה לנסות ולקחת ממנו סמכויות באמצעות חקיקה והחלטות שונות. כך למשל הסמכות לקבוע את הרכבי השופטים בדיונים השונים ועוד. בנוסף לכך מקדמת הממשלה החלטה לפיצול תפקיד היועמ"ש לממשלה במטרה להחליש באופן דרמטי את סמכויותיו בעניין המלצה להעמדת ראש ממשלה לדין ולהעבירן לפרקליט המדינה שימונה ע"י שר המשפטים. הצעת החלטה נוספת מבקשת לקחת מהיועמ"ש לממשלה את הסמכות לעמוד בראש התביעה הכללית ובמקומה להעמיד תובע כללי חדש הממונה אף הוא ע"י שר המשפטים.

מול שב"כ מנסה ראש הממשלה לקדם בכל דרך את מינויו של האלוף המודח זיני לתפקיד ראש שב"כ. זאת למרות שהיועמ"שית לממשלה קבעה חד משמעית שהוא מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול למנות כיום ראש שב"כ. זאת מעבר לעובדה שקיים ספק רב באשר לכישוריו של זיני למלא את התפקיד בהיעדר כל ידע, הבנה וניסיון בתחומי המודיעין והסיכול. גם מינוי זה הגיע לפסיקת בג"צ בעקבות מספר עתירות שהוגשו בנושא זה ועל רקע חוות דעתה המקצועית של היועמ"שית לממשלה.

מול התקשורת מוסיפה הממשלה ביוזמתו של שר התקשורת, לקדם את הפגיעה בעצמאות גופי התקשורת. בין אלו ראוי לציין את הצעת השר לחוק השידורים החדש שתכליתו לאפשר את סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין ולהחליפם בגוף חדש הממונה פוליטית על ידי השר ונציגיו. גם בעניין זה ניתנה חוו"ד משפטית מפורשת של היועמ"שית לממשלה המתנגדת למהלך זה והנחת הבסיס היא שגם עניין זה יתגלגל בסופו של דבר לפיתחו של בג"צ. בנוסף לכך מקדמת הממשלה את המהלך לסגירת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11  ומהלכים שיסייעו בהיבטי פרסום לערוצים קטנים וחלשים כגון ערוץ 14 התומך בממשלה, על חשבון הערוצים הגדולים הנהנים כיום מנתח פרסום גדול על רקע עדיפות ברורה בנתוני הרייטינג. 

הליך נוסף שמנסה הממשלה והעומד בראשה לקדם בחוסר הצלחה, הוא מינוי של נציב שירות המדינה. כל המועמדים שהוצעו עד כה על ידי ראש הממשלה נפסלו על רקע היעדר כישורים או חשדות לבעיות משמעת שונות. כיום מנסה הממשלה לקדם הצעת חוק שתעקוף את פסקי הדין והמערכת המשפטית ותאפשר לראש הממשלה למנות נציב ללא כל מכרז או הליך תחרותי כלשהו.

בנוסף לכל אלו מורגשת התחממות משמעותית בגזרת פעילות הטרור של הימין הקיצוני באיו"ש הכולל גם פגיעה פיזית בחיילי ומפקדי צה"ל, שריפת מתקנים צבאיים ופריצה לבסיסי צה"ל בכוח. פעילי טרור אלו מקבלים גיבוי משרי הימין הקיצוני: סמוטריץ' ובן גביר ובמקביל נשללה משב"כ היכולת לעצור אותם מנהלית, מה שמקשה על יכולות הסיכול של שב"כ מול קבוצות קיצוניות ואלימות אלו שפעילותן בשטח הולכת וגוברת ואף מקצינה לכדי טרור של ממש נגד מוסדות המדינה.

קריאתו השנויה במחלוקת של הנשיא טראמפ לביטול משפטו של נתניהו והצהרת נשיא המדינה הרצוג על המלצתו לעסקת טיעון, רק חיזקו את ניסיונות נתניהו לבטל את משפטו או לדחותו ולנסות לבטל חלק מהדיונים בטיעונים שונים.

בתחום הגיוס לצה"ל לא חל כל שינוי. הממשלה מוסיפה לנסות ולקדם מתווי חקיקה של השתמטות אוכלוסיות שלמות מהמגזר החרדי וזאת מול איומי מפלגות הקואליציה לפרק את הממשלה בהיעדר חקיקה הולמת את צרכיהן. כל זאת בעת שלוחמי המילואים של צה"ל מגוייסים כבר לסבב לחימה שלישי ונעדרים מאות ימים מבתיהם ומשפחותיהם, עסקיהם נהרסים ומשפחותיהם נפגעות והם עצמם נלחמים על חייהם בלחימה בלתי פוסקת מול חוליות טרור בעזה.

ואחרי כל אלו חשוב לציין כי המלחמה בעזה נמשכת, גם אם לא ברור לחלוטין מה תכליתה וגם לאחר שהרמטכ"ל הדגיש כי צה"ל קרוב מאוד למיצוי כל יעדי המלחמה. ואף על פי כן החטופים והנרצחים עדיין מוחזקים ברצועה, האנרכיה שולטת בה וכבר החלו מלחמות פנימיות של מיליציות חמושות שונות נגד חמא"ס. כל אלו צפויים להקשות בעתיד על האפשרות לבנות חלופה שילטונית יציבה לחמא"ס ברצועה ויקשו על הרש"פ לשלוט בשטח מול אותן מיליציות חמושות מתחזקות שבסופו של דבר חלקן מחומש ע"י ישראל ועשוי בבוא היום להפנות את הנשק אלינו.

לסיכום: בהיעדר כל אסטרטגיה ברורה או חזון עתידי, לא ברור כיצד מתכוונת מדינת ישראל לממש את הניצחון הצבאי על איראן או את השמדת רוב ארגון חמאס ברצועת עזה וכיצד יתורגמו אלו למהלכים מדיניים שישפרו את מצבה של ישראל הן המדיני והבינלאומי והן הפנימי. 

כדי לייצר שינוי אמיתי במצב, על ממשלת ישראל להפסיק לחלוטין את כל מהלכי ההפיכה המשטרית, את המלחמה הבלתי פוסקת בבתי המשפט, ביועמ"שית לממשלה, בשב"כ ובנציבות שירות המדינה כמו גם מול כל גופי התקשורת. ותחת זאת עליה לייצר אסטרטגיה חזונית ארוכת טווח לקידום אינטרס מדינת ישראל הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית, להצטרפות לתהליכים מדיניים איזוריים אותם מנסה ארה"ב להוביל במזרח התיכון, לשיפור המצב הכלכלי של אזרחי ישראל והתעשייה שלה ולהחזרת השפיות והאחדות החברתית והלאומית למדינה ואזרחיה. הפסקת כל המהלכים הללו חיונית לחיזוק החוסן הלאומי המשפיע ישירות על הביטחון הלאומי של ישראל ונדרשת במיידית. ספק רב  אם הממשלה הזו בהרכבה הנוכחי, מסוגלת לממש מהלכים אלו הדורשים שינוי דרמטי באופי וזהות המנהיגות שתוביל את מדינת ישראל בשנים הבאות.
 

נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>