ביקור יורש העצר הסעודי בארה"ב:
משמעויות לישראל ולמזרח התיכון

ד"ר שי הר-צבי

13 בנובמבר, 2025

Official White House Photo by Daniel Torok

ביקורו המתוכנן של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בארה"ב ב-18 בנובמבר, הינו בעל חשיבות יוצאת דופן והוא טומן בחובו פוטנציאל להתפתחויות הרות גורל לביטחונה ולמעמדה של מדינת ישראל. מדובר בביקור הראשון של בן סלמאן בארה"ב מזה כשבע שנים, באופן שיש בו כדי להעיד על חשיבותו.

הסכם הגנה

במהלך הביקור, ארה"ב וסעודיה עשויות לחתום על שורה של הסכמים ביטחוניים וצבאיים רחבי היקף. מדובר, בראש ובראשונה בהסכם הגנה, ככל הנראה במאפיינים דומים להסכם שנחתם לאחרונה בין ארה"ב לקטר. זאת, באופן המשקף את החשיבות שהנשיא טראמפ מייחס לקשרים הבילטראליים עם סעודיה ואת המחויבות הגוברת לביטחונה. אמנם בעבר בן סלמאן ביקש לחתום עם ארצות הברית על ברית הגנה. אולם, נוכח העובדה שבהתאם לחוקה האמריקנית, נדרש לאשרר ברית כזו ברוב של שני-שלישים בסנאט, שני הצדדים מבינים כי במציאות הפוליטית המקוטבת בארה"ב, אין לכך סיכויים ממשיים.

מערכות אמל"ח

במקביל, ובהמשך למזכר ההבנות שנחתם במהלך ביקורו של הנשיא טראמפ בסעודיה בחודש מאי האחרון לרכש מערכות נשק בהיקף של 142 מיליארד דולר, שני הצדדים עשויים לחתום על הסכמים עתירי ממון לרכש מערכות צבאיות מתקדמות, ובראשן מטוסי קרב מדגם F35. עד כה, ישראל הינה המדינה היחידה במזרח התיכון שברשותה מטוס F35, ומכירתו לסעודיה עלולה להציב אתגרים לעליונות האווירית של חיל האוויר ואף להוביל מדינות נוספות במרחב, כתורכיה, איחוד האמירויות ומצרים, לבקש לרכוש את המטוס.

בימים האחרונים התפרסמו דיווחים כי תהליכי המכירה של המטוס עברו את האישורים הנדרשים בקרב דרגי העבודה במשרד ההגנה האמריקני, וכעת נדרשת הסכמה של הדרג הפוליטי, בראשו הנשיא, ושל הקונגרס. חשוב להזכיר כי ארה"ב מחויבת לשמירת היתרון האיכותי של צה"ל (QME), והדבר אף מעוגן בחוק האמריקני, ועל כן לכאורה נדרשת הסכמה ישראלית למכירה של המטוס.

גרעין אזרחי

במהלך הביקור עלולה להעלות על הפרק גם בקשתו של יורש העצר לפתח תוכנית גרעין אזרחית בשטח הממלכה, הכוללת בין היתר העשרת אורניום. עם זאת, לעת עתה לא ברור סטטוס המגעים בין ארה"ב לסעודיה בסוגיה. חשוב לציין, כי יורש העצר כבר הצהיר במספר הזדמנויות, כי אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, גם סעודיה תחתור להשיג נשק כזה. סעודיה אף חתמה לפני כחודשיים עם פקיסטאן שהינה המדינה המוסלמית היחידה שמחזיקה בנשק גרעיני על הסכם ביטחון, שקובע בין היתר כי תקיפה של אחת מהן תיחשב כתקיפה של שתיהן. בעבר התפרסמו דיווחים על הנכונות של פקיסטאן להעניק לסעודיה מטרית הגנה גרעיני, ושר ההגנה של פקיסטן אף הצהיר, כי במסגרת הסכם ההגנה שנחתם, תוכנית הגרעין של מדינתו תעמוד לרשות סעודיה במידת הצורך.

נורמליזציה

ערב מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, היה נדמה כי ישראל וסעודיה מתקדמות לעבר הסכם נורמליזציה היסטורי. פרוץ המלחמה אמנם קטע את המגעים, אם כי סעודיה שבה ומדגישה בשנתיים האחרונות, כי היא עודנה מוכנה לקדם את הנורמליזציה עם ישראל. עם זאת, בית המלוכה הסעודי מציב לכך שני תנאים בסיסיים - סיום המלחמה בעזה והצגת מפת דרכים להתקדמות בנתיב להקמת מדינה פלסטינית.

הנשיא טראמפ ומקורביו החלו בימים האחרונים בפיזור רמזים בדבר האפשרות לתמיכה ברעיון כזה, ולא שללו זאת על הסף. בראיון לתוכנית "60 דקות", טראמפ טען, כי ההחלטה בנושא פתרון שתי המדינות "תלויה בישראל, באנשים אחרים ובי". לכך יש להוסיף את הדברים של הסנטור הרפובליקני, לינדזי גראהם, מהתומכים הבולטים של ישראל ומהמקורבים לנשיא טראמפ ולראש הממשלה נתניהו, כי פתרון שתי המדינות הוא האופציה הטובה ביותר לישראל כדי להבטיח את קיומה כמדינה יהודית. יתרה מכך, בכל הנוגע לאפשרות לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון, הנשיא טראמפ וכל צמרת הממשל חוזרים ומדגישים בשבועות האחרונים את התנגדותם הנחרצת למימוש הרעיון.

משמעויות והמלצות

הנשיא טראמפ נחוש בשל שיקולים אסטרטגיים, כלכליים ואישיים לקדם את חזונו לעתיד המזרח התיכון. לתפיסתו, סעודיה מהווה מדינת מפתח ליישום תוכניתו ולשינוי הארכיטקטורה האזורית בשל מעמדה המיוחד בעולם הערבי והמוסלמי. על כן, סביר כי הנשיא טראמפ ישאף להשיג בביקור הסכמה של יורש העצר להתחיל ולהתניע את תהליכי הנורמליזציה עם ישראל בתחומים רכים, כגון כלכלה ותחבורה. זאת כדי לייצר את התשתית להאצת התהליך במידה והתנאים לכך יבשילו.

ביקורו ההיסטורי בבית הלבן של נשיא סוריה, אחמד א-שרע והביקור המתוכנן של יורש העצר, לצד הקשרים העמוקים הנרקמים בין ממשל טראמפ לתורכיה ולקטר, משקפים הלכה למעשה את תפיסתו ההסדרית של הנשיא. לכך יש להוסיף גם את ההודעה על צירופה של קזחסטאן להסכמי אברהם, צעד שנועד לאותת על הכוונה של ממשל טראמפ להרחיב את ההסכמים גם למדינות בעולם המוסלמי, ולנסות לקדם את הקמת המסדרון הכלכלי והאנרגטי מאסיה ועד אירופה. זאת ועוד, נראה כי בראייתו של טראמפ, סיום המלחמה בעזה, החזרת החטופים וקידום התוכניות לשיקום הרצועה ולהצבת כוח רב-לאומי, מייצרים את התנאים לקידום תוכניתו.

תהליכים אלו מציבים בפני ישראל הזדמנויות רבות, אך גם אתגרים משמעותיים, בדמות כרסום בנכסיותה ובאטרקטיביות שלה כמי שיכולה לפתוח דלתות בוושינגטון. למעשה, אם בעבר סעודיה נדרשה לשלם במטבע הישראלי בדמות הסכם נורמליזציה, נראה כיום שאין עוד מדובר בתנאי הכרחי עבור יורש העצר הסעודי, כדי לקדם שיתופי פעולה ביטחוניים וצבאיים עם הממשל האמריקני.

מכאן עולה, כי כדי לא לפספס את רכבת ההסדרים, ראש הממשלה נתניהו צריך לבחון את הדרכים להשתלב בתוכנית האזורית הרחבה של הנשיא טראמפ, בשל ההזדמנויות יוצאות הדופן לשיפור מצבה הגיאו-אסטרטגי הכולל של ישראל. מדובר, בראש ובראשונה, בנכונות לגבש תפיסות מעודכנות ביחס לתפקידה ולמעמדה של הרשות הפלסטינית, בין היתר בכל הקשור לתהליכי שיקום רצועת עזה. זאת, מתוך הבנה שללא ביצוע התאמות במדיניות הישראלית בנושא, לא ניתן יהיה לקדם את תהליכי הנורמליזציה, בייחוד עם סעודיה, וסביר שגם עם מדינות נוספות במזרח התיכון. המשמעות אף עלולה להיות התנגשות עם הממשל האמריקני, החרפה נוספת של מערכות היחסים עם מדינות השלום והנורמליזציה והתחזקות במעמדו של הציר התורכי-קטרי. לתהליכים אלו עלולות להיות גם השפעות מרחיקות לכת על ההתמודדות המערכתית של ישראל כנגד האיום הרב-מימדי מצד איראן ושלוחיה במרחב.

ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>