נורמליזציה שוב על הפרק?

ד"ר שי הר-צבי

24 בנובמבר, 2024

בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב הפיחה מחדש את התקוות לקידום הסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לסעודיה. זאת, בשל ההערכה כי זו תהיה אחת המטרות המרכזיות שלו במזרח התיכון, בניסיון להשלים את מה שלא הצליח להשיג בכהונה הראשונה. מדובר בהסכם משולש בעל משמעויות אסטרטגיות, ביטחוניות וכלכליות רחבות, שהשגתו תלויה במימוש רכיבים שונים על ידי כל אחד מהשחקנים - ארה"ב, סעודיה וישראל.

עם זאת, המסרים שהגיעו בימים האחרונים מסעודיה ומישראל מבהירים בצורה ברורה, כי הדרך ליעד הנכסף עודנה ארוכה ורצופה במכשולים. יורש העצר הסעודי והמלך המיועד, מוחמד בן סלמאן, תקף במהלך הפסגה הערבית-אסלאמית שנערכה בריאד בחריפות את ישראל וטען כי המלחמה בעזה מהווה תוקפנות נפשעת ורצח עם. בסמיכות זמנים מסקרנת, רמטכ"ל צבא סעודיה ערך ביקור חריג ופומבי באיראן ויורש העצר שוחח עם נשיא איראן.

דבריו של בן סלמאן לא נאמרו בחלל הריק. חרף המלחמה, סעודיה שבה ומביעה בשנה האחרונה את רצונה לקדם את הנורמליזציה עם ישראל. עם זאת, התנאי שסעודיה מציבה הוא הקמת מדינה פלסטינית, תנאי שלעת עתה רוה"מ נתניהו דוחה על הסף ואף אינו מוכן להביע תמיכה בעקרון שתי המדינות, למרות שעשה זאת מספר פעמים בעבר. לכך ניתן להוסיף גם את ההצהרות מצד גורמים בממשלה וחוגי הימין על הרצון לחדש את ההתיישבות בעזה. השר סמוטריץ' אף טען כי שנת 2025 תהיה שנת החלת הריבונות ביהודה ושומרון.

עבור יורש העצר הסכם הנורמליזציה מהווה בחירה אסטרטגית, בעיקר בשל התמורות חסרות התקדים שהוא שואף לקבל מארה"ב, שמהוות לתפיסתו נדבך מרכזי ומשמעותי בקידום חזונו לגבי מעמדה ותפקידה של סעודיה במערכת האזורית והבינלאומית בשנים הקרובות. מדובר, בראש ובראשונה, בכינון ברית הגנה בין סעודיה לארה"ב, באספקת מערכות אמל"ח חדישות ובפיתוח תוכנית גרעין אזרחי בממלכה. עם זאת, בניגוד לתקופה לפני פרוץ המלחמה, בה לא הציב את הקמת המדינה הפלסטינית כתנאי, כיום בן סלמאן מבין כי הוא לא יכול לדחוק סוגיה זו לשוליים והוא חייב להציג, לפחות למראית עין, דימוי כמי שנלחם למען זכותם של הפלסטינים למדינה. מכאן עולה, כי המסר שלו לנתניהו ולטראמפ ברור - אם לא יחול שינוי בעמדתו של רוה"מ נתניהו ביחס לרשות הפלסטינית, וכל עוד המלחמה בעזה תימשך, לא רק שסעודיה לא תוכל לקדם את הנורמליזציה, אלא היא אף תאלץ להוביל קו נוקשה כלפי ישראל, תוך המשך צעדי ההתקרבות לאיראן.

מהצד האחר, עולה השאלה האם טראמפ אכן יהיה מסוגל לקדם את ברית ההגנה עם סעודיה, שכן עפ"י החוקה האמריקנית נדרש אישור של 67 סנטורים. המשמעות היא שטראמפ זקוק לגייס לפחות 14 סנטורים דמוקרטים שיתמכו בכך, יעד שלא בטוח שהוא בר השגה. זאת, נוכח הקיטוב הפוליטי הקיים כיום בארה"ב, כמו גם העובדה כי חלק מהסנטורים הדמוקרטים חשים תיעוב כלפי יורש העצר ורואים בו כמי שאחראי לרצח העיתונאי חשוקג'י. עם זאת, ארה"ב וסעודיה יכולות לחתום על הסכם הגנה, שאמנם אינו מחייב כמו ברית הגנה, אך עדין טומן בחובו יתרונות לא מבוטלים עבור סעודיה.

ראש הממשלה נתניהו יכול להיות לכאורה מרוצה משורת המינויים שטראמפ כבר ביצע, ובראשם מינוי שר חוץ, יועץ לביטחון לאומי, שגרירה באו"מ, שגריר בישראל ואחרים, שנחשבים לניצים ולתומכים מובהקים של ישראל. עם זאת, נתניהו עלול עד מהרה לגלות כי מינויים אלו אינם בהכרח מצביעים כי ישראל תקבל יד חופשית לפעול כרצונה בכלל ובזירה הפלסטינית בפרט. בסופו של יום, מדיניות הממשל תעוצב ותקבע על ידי טראמפ עצמו, שסדר העדיפויות שלו בזירה הבינלאומית ברור - בראש ובראשונה המאבק בסין. במזה"ת הוא יישאף לסיים את המלחמות בלבנון ובעזה, לקדם הסכם גרעין חדש עם איראן, והפרס הגדול אמור כאמור להיות הסכם נורמליזציה עם סעודיה.

על כן, סביר כי טראמפ ידרוש מנתניהו שייתן את חלקו לקידום העסקה הגדולה, בייחוד בכל הקשור להבעת תמיכה בעקרון שתי המדינות ותוך הימנעות מצעדים חד-צדדיים ביהודה ושומרון, שיתפרשו כסיפוח שטחים ולמעשה יטרפדו כל אפשרות לעסקה. מההיכרות עם ההתנהלות ואופיו של טראמפ, הוא ינסה לעשות ככל יכולתו כדי לא לתת הפעם להזדמנות להשגת נורמליזציה לחמוק, בשל היתרונות האסטרטגיים, הביטחוניים, הכלכליים ואף האישיים הגלומים בה. המשמעות היא, שאם תחלחל אצל טראמפ ההבנה, כי הסכם הנורמליזציה טורפד או אפילו מתעכב בשל עמדתו של רוה"מ נתניהו, הדבר עלול להוביל לפגיעה משמעותית בקשרים האישיים ביניהם (שכידוע ידעו עליות ומורדות לאורך השנים), ויתכן אף להקרין על יחסו של טראמפ לבקשות אחרות של ישראל.

ראש הממשלה ניצב בפני צומת הרה גורל לעתידה של ישראל - האפשרות לכונן הסכם שלום היסטורי עם המדינה החשובה בעולם הערבי והמוסלמי, שישנה את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון לשנים רבות קדימה. הסכם כזה יפתח בפני ישראל הזדמנויות רבות לקידום שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עם מדינות נוספות (אינדונזיה?). זאת, באופן שיאפשר להעמיק את הברית האסטרטגית עם מדינות ערב, בהובלת ארה"ב, כנגד הציר האיראני. לכך יש חשיבות רבה בגיבוש אסטרטגיה כוללת מצד ישראל כנגד האיום האיראני, ובראשו פרוייקט הגרעין צבאי. למעשה, ראש הממשלה צריך לבחור בין אסטרטגיה אזורית רחבה לפוליטיקה מקומית. זו העת להחלטות אסטרטגיות אמיצות, שכן החמצת ההזדמנות עלולה להיות בכייה לדורות.

ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>