מתווה הנשיא טראמפ - משמעויות לישראל ולמזרח התיכון
ד"ר שי הר-צבי
23 באוקטובר, 2025
 |
| Photo: Avi Ohayon - GPO |
ההסכם ההיסטורי שנחתם לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים, במעורבותו ובהובלתו של הנשיא טראמפ, עשוי לתפיסתו לסלול את הנתיב למימוש החזון שלו למזרח התיכון. במוקד - הסכמי נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ולמדינות נוספות בעולם הערבי והמוסלמי, שיקום עזה וגיבוש חלופה שלטונית לחמאס.
לגישתו של טראמפ, סיום המלחמה הינו תנאי הכרחי למעורבות של מדינות ערב המתונות בתהליכי "היום שאחרי" ולקידום הסכמי הנורמליזציה עם ישראל. ביקור הבזק שקיימו השליח המיוחד וויטקוף וחתנו של טראמפ קושנר בסעודיה, ולאחר מכן באיחוד האמירויות, ממחיש את החשיבות המיוחדת שהממשל האמריקני מייחס למעורבות של מדינות אלו בשיקום עזה.
שילוב הרשות הפסלטינית
טראמפ אף מבין כי תנאי נוסף למעורבות של סעודיה ואיחוד האמירויות הוא שילובה של הרשות הפלסטינית, גם אם באופן חלקי והדרגתי. עפ"י הפרסומים, מסרים ברוח זו הועברו לוויטקוף ולקושנר במהלך ביקורם בסעודיה. נראה, כי ההשתתפות של אבו מאזן בפסגה בשארם א-שיח' משקפת הלכה למעשה את תפיסתו של טראמפ, כי הרשות הפלסטינית צריכה לגלות מעורבות בתהליכי "היום שאחרי" בעזה, גם אם לא תיקח חלק פורמאלי בשלטון החדש.
מעבר לכך, הממשל האמריקני מביע בפומבי התנגדות נחרצת לאפשרות של החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. עמדה זו באה לידי ביטוי בביקורת החריפה של סגן הנשיא ואנס שטען כי הצעות החוק שאושרו בכנסת בקריאה טרומית להחלת ריבונות היו טיפשיות, וכי ארה"ב לא תאפשר זאת. שר החוץ רוביו אף טען כי הצבעות אלו עלולות לסכן את ההסכם בעזה לסיום המלחמה. דברים אלו נועדו בראש ובראשונה, לשכך את החששות בקרב מנהיגי מדינות ערב מהאפשרות כי ישראל תפעל בכיוון זה. זאת, כחלק ממאמצי הגיוס שלהם לתהליכי "היום שאחרי". יתרה מכך, נראה כי הממשל אף מוטרד מהאפשרות להתערערות המציאות הביטחונית, הנפיצה ממילא, ביהודה ושומרון. ביטוי לכך ניתן בדבריו של שגריר ארה"ב בישראל, האקבי, שטען כי קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית עלולה להוביל להסלמה ביטחונית. לצד זאת, חשוב להדגיש כי ממשל טראמפ עושה הבחנה ברורה בין כוונות הסיפוח להקמת מדינה פלסטינית, והוא מביע התנגדות נחרצת לכל הצהרות התמיכה מצד מדינות במערב בכך.
התקדמות לשלב השני
הממשל האמריקני משקיע מאמצים רבים כדי להבטיח את המעבר לשלב השני בהסכם. ניכר כי הנשיא טראמפ אינו מוכן להותיר דבר ליד המקרה והוא קיבל החלטה לשליטה ישירה ולניהול מקרוב של התהליכים. הגעתם לישראל של בכירי הממשל נועדה להבטיח כי ההסכם ימשך כסדרו ולא יעלה על שרטון. זאת, נוכח העיכובים בהחזרת כל החטופים שנותרו בעזה, הניסיונות של חמאס לבסס את שליטתו בשטח באמצעות חיסול יריביו והחשש כי הפרות האש מצד חמאס יובילו לתגובת נגד ישראלית, באופן העלול לתפיסת הממשל לסכן את הפסקת האש.
אחת הבעיות המרכזיות העומדות, לעת עתה, בפני הממשל היא העובדה שהשלב השני הינו יותר בגדר רעיון, מאשר תוכנית פעולה ברורה וישימה. יש לא מעט שאלות פתוחות, ובראשן קביעת המנגנון והמדינות המעורבות לקידום תהליכי השיקום וגיבוש ממשל חלופי לחמאס, מה יהיה התפקיד של תורכיה, קטר והרשות הפלסטינית נוכח ההתנגדות הישראלית למעורבותן, האם ניתן יהיה לפרק את חמאס מנשקו ומה יהיו ההקרנות על חופש הפעולה של צה"ל.
במטרה לקדם את יישום השלב השני ולפקח על הפסקת האש, הוקמה מפקדה משותפת לישראל ולארה"ב, בה עפ"י הפרסומים נוטלים גם חלק גורמים ממדינות ערב. בראש המפקדה עומד גנרל אמריקני, ושר החוץ רוביו אף הצהיר על מינוי נציג בכיר של משרד החוץ האמריקני כנציג קבוע במפקדה. למעשה, נראה כי ישראל תלויה כיום במידה רבה בהחלטות המתקבלות בבית הלבן לגבי מאפייני הפעלת הכוח באזור בכלל ובעזה בפרט, כמו גם באשר לדרך יישום השלב השני של ההסכם.
הידוק הקשרים עם מדינות האזור
אחת התוצאות הישירות של ההסכם לסיום המלחמה הוא עליית המדרגה במערכת הקשרים הבילטראלית בין ארה"ב למדינות האזור. במסגרת זו, הנשיא טראמפ חתם על צו המעניק לקטר ערבויות ביטחון מפני פעולות תקיפה נגדה, ובמקביל מתנהלים מגעים להרחבת הקשרים הביטחוניים עם תורכיה, כאשר על הפרק האפשרות למכירת מטוסי קרב מתקדמים מדגם F35. התפתחות זו למעשה סללה את הדרך לנכונות של תורכיה וקטר להפעיל את השפעתן על חמאס כדי לאלץ אותו להסכים לעסקה.
גולת הכותרת לפעילות הממשל מול מדינות האזור עשויה להיות ביקור יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בוושינגטון באמצע חודש נובמבר. מדובר בביקור הראשון שלו בארה"ב מאז 2018. נראה כי לביקור חשיבות רבה גם במימד הסמלי, לאחר שבמשך תקופה ארוכה בן סלמאן היה מוחרם על ידי ממשל ביידן. עפ"י הפרסומים, במהלך הביקור אמורים להיחתם הסכמים ביטחוניים וטכנולוגיים רחבי היקף, ובכלל זאת הסכם הגנה בין המדינות שלמעשה יקבע את המחוייבות האמריקנית לביטחונה של סעודיה.
משמעויות והמלצות לישראל
המעורבות העמוקה של הממשל האמריקני מייצרת לישראל לא מעט הזדמנויות במישור הבילטראלי ובמימד האזורי, אך לצידם סיכונים ואתגרים. בראש ובראשונה, ניצבת בפני ישראל הזדמנות להחזיר את כל החטופים ולסיים את המלחמה הארוכה בתולדותיה. זאת, לצד העמקת התיאום האסטרטגי, הביטחוני והצבאי עם ממשל טראמפ והאפשרות להשתלב במערכת הבריתות והקשרים עם מדינות ערב במרחב, בהנהגת ארה"ב. לכך חשיבות רבה בהתמודדות נגד האיום האירני הרב-מימדי, נוכח ההבנה, שאיראן אמנם ספגה מכות קשות, אך המשטר בטהראן ימשיך לחתור לבנות את היכולות ההתקפיות וההגנתיות שיאפשרו לו בבוא היום לממש את האידאולוגיה שלו להכחדת מדינת ישראל.
מהצד האחר, ניכר כי חופש הפעולה של ישראל הצטמצם כתוצאה מהמעורבות האמריקנית ועוד יותר מכך מהכניסה האפשרית של כוחות ערביים ומוסלמים לרצועה. הידוק שיתופי הפעולה הבילטראליים בין מדינות ערב לארה"ב עלול לפגוע בנכונות מצידן לשלם במטבע הנורמליזציה עם ישראל כדי לקבל תמורות מהממשל. זאת, לצד החשש מהפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל (QME) נוכח האפשרות למכירת מערכות אמל"ח מתקדמות למדינות האזור.
מכאן עולה, כי ישראל צריכה בראש ובראשונה להעמיק את התיאום האסטרטגי, הביטחוני והצבאי עם ממשל טראמפ, ובוודאי להימנע ממהלכים צבאיים ומדיניים העלולים לסכן את התוכניות של הנשיא טראמפ, ללא תיאום מוקדם עם הבית הלבן. לצד זאת, ישראל צריכה להתעקש כי החזרת החטופים החללים הינה תנאי להתקדמות לקידום תוכניות "היום שאחרי" בעזה. במקביל, יש לגבש, בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני, אסטרטגיה רב-מימדית מדינית, ביטחונית וכלכלית להתמודדות עם האיום האיראני.
ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
