הבקיעים בין ישראל לארה"ב - דגל אדום?

_{בחודשים האחרונים ניכר כי מתרחבים הבקיעים בין ישראל לארה"ב ברמה הממשלית ובקרב הציבור האמריקני. זאת, באופן המציב סימני שאלה לגבי איתנות הברית האסטרטגית בין המדינות בשנים הקרובות. מגמות אלו מתבטאות בירידה החדה במעמדה של ישראל בחברה האמריקנית; בהצלחה של מועמדים בעלי תפיסות אנטי-ישראליות מובהקות בבחירות המוקדמות במפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע לקונגרס; בהצבעות של חברי קונגרס בסוגיות הקשורות לישראל; ובביקורת פומבית על מדיניותה והתנהלותה של ישראל, גם מצד גורמים בממשל.} 

_{לכך יש להוסיף את הפערים העמוקים בין ישראל לארה"ב בקשת רחבה של סוגיות אזוריות. למעשה באחרונה מסתמנת פגיעה משמעותית ביכולתה של ישראל להשפיע על מדיניותו של הנשיא טראמפ, וניכר כי חלק מההחלטות, בעיקר בסוגיה האיראנית, מתקבלות "מעל לראש" של ישראל. הדבר בולט גם בשאיפה של ממשל טראמפ לקדם את התהליכים לשיקום עזה; בניסיונות לקדם הסכמי ביטחון בין ישראל לסוריה; בקשרים הקרובים בין טראמפ לארדואן; בנכונות של טראמפ למכור מטוסי קרב מדגם F35 לתורכיה ולסעודיה; בהסכם הגרעין שנחתם בין ארה"ב לסעודיה; בביקורת החריפה על הטרור הלאומני כנגד פלסטינים ומדיניותה של ישראל כלפי הרשות הפלסטינית. זאת, באופן שמציב מכשולים בפני האפשרות לקדם את התפיסה ההסדרית של הנשיא טראמפ במזרח התיכון, ובראשה הנורמליזציה עם סעודיה.}

_{הירידה בתמיכה בישראל אינה מגמה חדשה, אך כאמור ניכר כי חלה בה האצה בתקופה האחרונה. הנשיא טראמפ עצמו אמר, כי השפעת הלובי היהודי בקונגרס נחלשה באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות. ברקע לכך, קשת רחבה של סיבות, ובבסיסן שינויי העומק שחלים בחברה האמריקנית והתחזקות זרמים קיצוניים בשתי המפלגות, ובייחוד זרמים פרוגרסיביים בעלי תפיסות אנטי-ישראליות, המקדמים עמדות אנטי-ישראליות. לכך יש להוסיף את התפיסה הרווחת בקרב חלקים בציבור האמריקני כי הפעילות הצבאית הישראלית בעזה היתה חסרת פרופורציות וכי ישראל נמנעת מלקדם תהליכים מדיניים ולמעשה גוררת את ארה"ב למעורבות יתר במזרח התיכון, כפי שבא לידי ביטוי במלחמה נגד איראן.}

_{יתרה מכך, לקשרים בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו, ולחילוקי הדעות העמוקים והחריפים שהיו לראה"מ עם הנשיאים אובאמה וביידן, יש משקל משמעותי בירידה בתמיכה במדינת ישראל בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית. לכל אלו יש להוסיף את ההשקעה האדירה של קטר במוסדות חינוך בארה"ב בשני העשורים האחרונים וההשפעה שהיא מנסה לקדם על עיצוב תפיסות העולם של הדור הצעיר.}

סקרי דעת קהל - ירידה חדה בתמיכה בישראל

_{סקרי דעת הקהל מצביעים באופן מובהק על צלילה חדה בתמיכה בישראל ועל הפערים הגדולים בין הדמוקרטים לרפובליקנים. כך למשל, בסקר של AP-NORC (יוני 2026), עולה כי 58% מהדמוקרטים טוענים כי ארה"ב תומכת יותר מדי בישראל (עליה של 13 אחוזים מהסקר הקודם שנערך בינואר 2024), לעומת 21% בלבד מהרפובליקנים.} 

_{אולם, לא מדובר רק בשינויים ביחס של הדמוקרטים. הסקרים מצביעים כי גם בקרב הצעירים הרפובליקנים ישראל מתחילה לאבד את התמיכה הרחבה לה היא זכתה בעבר. בסקר של פוליטיקו (אפריל 2026), 32% מתומכי טראמפ עד גיל 35, טוענים כי הממשל האמריקני קשור באופן הדוק מדי לממשלת ישראל (לעומת 11% בלבד מעל גיל 55). באופן דומה, כמחצית מתומכי טראמפ עד גיל 34, טוענים כי צריך להיות מרחק בין ישראל לארה"ב גם כאשר השתיים מתמודדות עם איומים משותפים (לעומת 13% בלבד מעל גיל 55). חשוב לציין כי התמיכה בקרב הדור הצעיר משתקפת גם בקרב צעירים יהודים וגם צעירים אוונגליסטים.}

_{אחת התוצאות של הירידה בתמיכה בישראל, היא העלייה החדה והעקבית בתמיכה בפלסטינים. בסקר של GALLOP  (פברואר 2026), עולה כי לראשונה מזה רבע מאה, התמיכה בפלסטינים גבוהה יותר מאשר בישראל. ב-2001, 51% תמכו בישראל לעומת 16% בלבד בפלסטינים. ב-2026, התמיכה בישראל עומדת על 36% לעומת 41% תמיכה בפלסטינים. גם בסקר הזה, בקרב הצעירים תמונת המצב גרועה עוד יותר. 53% תמיכה בפלסטינים לעומת 23% בלבד בישראל.}

בחירת מועמדים אנטי ישראלים

_{בחודשים האחרונים הצליחו מועמדים בעלי תפיסות אנטי ישראליות קיצוניות להיבחר בבחירות המוקדמות שנערכו במפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע לקונגרס. ביטוי בולט לכך הוא בחירתו של ד"ר עבדול אל-סייד כמועמד המפלגה הדמוקרטית לאחד משני מושבי הסנאט של מדינת מישיגן, תוך שהוא זוכה לתמיכה רבה בקרב צעירים. אל-סייד מוכר בעמדותיו האנטי-ישראליות החריפות, ואף טוען שישראל מבצעת רצח עם בעזה.}

_{יתרה מכך, בניגוד לעבר כאשר בחירות האמצע התמקדו בסוגיות פנים ושיקפו את היחס של הציבור למפלגה השלטת, בבחירות האלו נראה כי שאלת התמיכה בישראל תשחק תפקיד בהצבעה בחלק מהמדינות והמחוזות. המשמעות היא כי בחירות האמצע עלולות להוות נייר לקמוס לבחינת מעמדה של ישראל בציבור האמריקני.}

הצבעות בקונגרס

_{השחיקה במעמדה של ישראל באה לידי ביטוי גם בשורה של הצבעות בקונגרס. בחודש אפריל, הסנאט דחה אמנם שתי הצעות החלטה שהגיש הסנאטור הדמוקרטי, ברני סנדרס, לעצור מכירת נשק וציוד צבאי לישראל, אך הדבר המטריד הוא כי מספר חריג של כ-80% מהסנאטורים הדמוקרטים תמכו בשתי ההצעות.}

שחיקה בקשר בין טראמפ לנתניהו

_{תופעה נוספת שהתפתחה בחודשים האחרונים היא השחיקה במערכת הקשרים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ. ביטוי לכך ניתן לראות בעובדה כי תכיפות המפגשים והשיחות בין השניים הצטמצמה משמעותית. הנשיא טראמפ אף נמנע מלהביע תמיכה בראש הממשלה לקראת הבחירות בישראל, ולא אחת נשמעת ביקורת מטראמפ עצמו ומקרב גורמים המקורבים אליו על מדיניותו והתנהלותו של נתניהו. הדבר מהווה סטייה מהקו שהבית הלבן אימץ קודם לכן, כאשר ניסה להצניע את חילוקי הדעות ולפתור את הבעיות מאחורי הקלעים.}

_{המשמעות היא שיכולת ההשפעה של ישראל על מדיניות והתנהלות הממשל במזרח התיכון מצומצמת מבעבר. למעשה, נראה כי טראמפ מקדם מדיניות בסוגיות מהותיות לביטחון הלאומי של ישראל ללא תיאום מקדים עמוק עם ראה"מ, כפי שלמשל ניכר בהסכם 14 הנקודות שנחתם עם איראן או במתווה של מועצת השלום לפירוק החמאס. ביטוי נוסף לכך הוא ההגבלות מצד הממשל על חופש הפעולה הצבאי של ישראל בכל הזירות המרכזיות. זאת, בשל החשש, כי המשך הפעולות הצבאיות עלול להוביל לחידוש המלחמה, להידרדרות אזורית, לשאוב את ארה"ב למעורבות עצימה באזור ולפגוע במאמצים של טראמפ לקידום הסדרים.}

משמעויות והמלצות

_{ארה"ב מהווה עמוד תווך בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כפי שהומחש בסיוע הרב-מימדי שהממשל העניק לישראל מאז ה-7.10, והמערכות הצבאיות המשותפות נגד איראן. נוכח זאת, הירידה החדה והמתמשכת בתמיכה הציבורית והפערים העמוקים עם הממשל, חייבים להדליק אורות אדומים באשר לעתיד היחסים המיוחדים.} 

_{מכאן עולה, כי שימור הברית האסטרטגית צריכה להיות מטרת על ולעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה. לשם כך, ממשלת ישראל נדרשת, בראש ובראשונה, לפעול להידוק התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הרב-מימדיים עם ארה"ב. זאת, תוך הגדרת יעדים משותפים והשתלבות בתוכניות האזוריות הרחבות של ממשל טראמפ, באופן העשוי לאפשר לקדם תהליכי נורמליזציה והסכמי ביטחון עם מדינות באזור. במקביל, ישראל צריכה לנצל את העובדה שבבית הלבן נמצא נשיא אוהד, כדי לגבש מתווה עדכני לחידוש ההסכם הרב-שנתי (MOU), שאמור להסתיים ב-2028.}

_{בזירה הפנים אמריקנית, ישראל צריכה לגוון את ערוצי הפעילות ולאמץ גישה מעודכנת כלפי תתי הקבוצות בשתי המפלגות. כך למשל, יש לעשות הבחנה בין צעירים למבוגרים, בין אוונגליסטים לקבוצות דתיות אחרות, בין גורמי ה-MAGA לתומכי המפלגה הרפובליקנית, בין קבוצות מיעוטים שונות, ועוד. לכך יש חשיבות רבה בגיבוש תפיסת הפעולה מול קבוצות אלו, שכן ההתייחסות שלהן לישראל נובעת מהיבטים שונים (דתיים, ביטחוניים, חברתיים, כלכליים). כל זאת, תוך חיזוק הקשר עם זרמים מגוונים ביהדות ארה"ב ומיקוד מאמץ מיוחד בדור הצעיר.}