 |
| Photos: Remix - Binoculars - maxpixel | A. Yanai | Staff Sgt. Alexi Rosenfeld, IDF Spokesperson's Unit | CC BY-NC 2.0 |
10 תובנות והמלצות מרכזיות לשנה החדשה
10 באוקטובר, 2024
הישגי צה"ל המרשימים בכל הזירות מייצרים הזדמנות יוצאת דופן לישראל לגבש אסטרטגיית יציאה כוללת מהמשבר העמוק והמתמשך בו היא נמצאת בשנה האחרונה. אסטרטגיית "הניצחון המוחלט" שמציג ראש הממשלה, אין בה כדי לתת מענה לאיומים ולאתגרים עימם ישראל מתמודדת. למיטב שיפוטנו, אסטרטגיה זו עלולה לסבך את ישראל בעימות ממושך ורב-זירתי; לערער את מערכת היחסים עם ארה"ב; למנוע כינון בריתות אזוריות; לסבך את ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית; להאיץ תהליכי האטה כלכליים; ולהעמיק את השסעים החברתיים במדינה.
דווקא בשלהי כהונתו של הנשיא ביידן, יש לחתור כמטרת על לחזק את הברית האסטרטגית ויחסי האמון בין ישראל לארה"ב. זאת, באופן שיוביל לשיפור משמעותי במעמדה של ישראל, לחיזוק יכולת ודימוי ההרתעה שלה, ולביסוס ברית אזורית עם מדינות ערב נגד האיום האיראני המתעצם והרדיקליזם האסלאמי הסוני. בנוסף, ישראל תזכה לכיפת פלדה רב-מימדית משודרגת מצד ארה"ב בתחומי הביטחון, הצבא והכלכלה.
להלן עשר ההמלצות למדיניות המומלצת נוכח קשת האיומים החיצוניים והפנימיים הניצבים בפני מדינת ישראל.
- החזרת כל החטופות והחטופים בחיים חייבת להיות מטרת העל המיידית של מדינת ישראל. המלצה זו נתמכת בקביעה החד משמעית של ראשי מערכת הביטחון, כי לישראל חלון זמן מוגבל להחזרתם ולהצלתם. מדובר בחובה לאומית-יהודית, מוסרית ואנושית. כשלון בשחרור החטופות והחטופים בחיים ייזכר לדיראון עולם בתולדות מדינת ישראל. התוצאה תהיה הפקרתם לייסורים ואף למוות במנהרות החמאס בעזה. מדובר בפצע פתוח שלא ניתן יהיה לאיחוי. גיבוש מתווה להחזרתם והפסקת אש בעזה עשויים לסלול את הדרך לקידום התוכנית האזורית של הנשיא ביידן לכינון ברית אסטרטגית בין ישראל למדינות ערב, בהובלת ארה"ב. חשיבות הברית הומחשה בבלימת המתקפות האיראניות באפריל ובאוקטובר 2024 ובהרתעת איראן מלבצע מתקפה נוספת בקיץ 2024.
- החלשת האיום האסטרטגי האיראני - מלחמת חרבות ברזל המחישה את עליית המדרגה בעוצמת האיום האיראני כלפי ישראל. זו באה לידי ביטוי בנכונות האיראנית, לראשונה אי פעם, לתקוף פעמיים את ישראל באופן ישיר, ובהפעלת חגורת האש באמצעות שלוחיה מסביב לישראל. נראה, כי בראיית מנהיג איראן, פיתוח תוכנית הגרעין ומיצובה כמדינת סף, בשילוב עם ציר הרשע בהנהגתה, יכולים לשמש כבסיס למימוש החזון להשמדת ישראל. על הפרק האפשרות לתגובה ישראלית כנגד איראן. אנו ממליצים כי בתכנון התגובה יישקלו מספר פרמטרים: תיאום ציפיות הדוק עם הממשל האמריקני, בין היתר, במטרה להבטיח את המשך התמיכה הרחבה בהגנה ואספקת האמל"ח הנדרש, וכדי למנוע הפתעות העלולות להעמיד בסכנה את הכוחות האמריקנים הפרוסים במרחב וגורמים אזוריים אחרים. זאת, לצד נקיטת זהירות מביצוע פעולות שקיימים סימני שאלה לגבי היעילות שלהן ועלולות לדחוק את איראן לתגובות חריפות, ובראשן פריצה לפיתוח נשק גרעיני. במקביל, נדרש לבנות תוכנית אסטרטגית מעודכנת, שמציבה את איראן בראש סדר העדיפויות. לתוכנית זו צריכות להיות שתי מטרות מרכזיות: למנוע מאיראן להפוך למדינה עם נשק גרעיני והחלשה משמעותית של חגורת האש שנבנתה מול ישראל. המענה הנדרש צריך להתבסס על הקצאת משאבים לבניית היכולות הצבאיות הנדרשות, לצד העמקת הברית עם ארה"ב ושיתופי הפעולה האסטרטגיים עם מדינות ערב. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שאיראן ככה"נ שואפת לקדם הסכם גרעין חדש עם ארה"ב, דבר העלול להטיל מגבלות קשות על יכולת הפעולה של ישראל מולה. נוכח החתירה של המשטר האיראני להשמדת ישראל, הממשלה צריכה לקבוע את הפלת המשטר האיראני כיעד ראשון במעלה, ולצרף למאמץ את בעלות בריתה. זאת, תוך ניצול הסדקים החברתיים והמצוקות הכלכליות באיראן כתשתית לקידום התוכנית.
- הסרת האיום מצד חזבאללה - ישראל נוקטת במהלך צבאי מרשים לפגיעה ביכולות של חזבאללה, באופן שיכשיר את הקרקע להחזרת תושבי הצפון לבתיהם. לשם כך, לצד המשך הפעילות הצבאית להחלשה משמעותית של חזבאללה, נדרש לגבש תוכנית מדינית לעיצוב מחדש של הזירה הלבנונית. זאת, באמצעות חיזוק הממשל המרכזי הלבנוני והחזרת האחריות בדרום לבנון לידיו ולידי כוחות בינלאומיים שייפרסו במרחב, עם סמכויות אכיפה אפקטיביות ולגיטימציה בינלאומית ואזורית רחבה.
- מיטוט שלטון חמאס - זוועות ה-7 באוקטובר מחייבות את חיסול שלטון החמאס בעזה כישות טרוריסטית, מדינית וצבאית, והחלשתו המשמעותית ביהודה ושומרון. מטרות אלו ניתנות להשגה באמצעות מהלך משולב של המשך הפעילות הצבאית ויצירת חלופה מדינית וכלכלית לשלטון החמאס, בגיבוי מדינות ערב ובתמיכת ארה"ב ובעלות בריתה בזירה הבינלאומית. זאת, תוך שילוב הרשות הפלסטינית, שמצידה תצטרך לעבור רפורמות מקיפות. הדבר יאפשר למדינות ערב להשתלב בתהליכים לבניית חלופה מדינית ושיקום עזה, ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לכך הנאמדים בעשרות מיליארדי דולרים. מנגד, אסור לישראל להיגרר לכיבוש ישיר של רצועת עזה, שהינו אזור מוכה אסון. המשמעות עלולה להיות הטלת האחריות על צה"ל לטיפול ב-2.2 מיליון עזתים. מדובר בנטל כבד מנשוא על כתפי ישראל. לכך יהיו השלכות שליליות רב-מימדיות עבור מדינת ישראל, שתקלע גם לבידוד מדיני, החיוני לשימור חופש הפעולה הצבאי.
- חיזוק הברית האסטרטגית עם ארה"ב - מלחמת חרבות ברזל והעימות עם הציר האיראני שבו והמחישו את היותה של ארה"ב עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. נוכח זאת, בראש ובראשונה, נדרש מראש הממשלה לפעול להחזרת האמון והשיח האינטימי עם הנשיא ביידן למסלולם התקין. ראש הממשלה צריך לבחון בשיתוף עם הממשל דרכים לתרגום ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים רב-זירתיים. במקביל, נדרש מראש הממשלה לפעול לשימור התמיכה הדו-מפלגתית בארה"ב, שמהווה אבן ראשה בברית האסטרטגית בין שתי המדינות. זאת, תוך הימנעות ממהלכים לעומתיים, המצטיירים כמכוונים נגד הנשיא ביידן, העלולים ליצור קרע מתמשך עם המפלגה הדמוקרטית.
- נטרול יהודה ושומרון כחבית חומר נפץ - ביהודה ושומרון נוצרה מציאות בלתי אפשרית בה מתחרות שתי אסטרטגיות מנוגדות. האחת, אותה מובילים צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, של סיכול מאסיבי של הטרור. השנייה, זו של השרים סמוטריץ ובן גביר, שפועלים להכשיר את הקרקע לשליטה ישירה של ישראל ביהודה ושומרון; להחלשתה עד כדי פירוקה של הרשות הפלסטינית; ולפגיעה בפרנסתם של כ-120 אלף פועלים פלסטינים בשטחי ישראל. בנוסף, השר בן גביר מקדם שינויים חד-צדדיים של הסטטוס-קוו בהר הבית, באופן העלול להצית עימות אלים ועקוב מדם עם העולם הערבי והמוסלמי. מציאות זו יוצרת פוטנציאל לתסיסה אזרחית של תושבי יהודה ושומרון; להגברת הטרור, לפגיעה במעמדה של ישראל ובמערכת הקשרים האסטרטגיים עם ארה"ב ומדינות ערב, ואף עלולה להקרין על היציבות הפנימית בירדן, שמהווה את העורף האסטרטגי של ישראל. נוכח זאת, נדרש מממשלת ישראל לעצב מודל חדש ומעודכן למערכת הקשרים עם הרשות הפלסטינית, תוך חיזוק שיתופי הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים לסיכול טרור. מעשית, הממשלה צריכה לחדש את העברת כספי המיסים לרשות הפלסטינית ולעצור את הפעילות החד-צדדית לבניית מאחזים ולהרחבת התנחלויות. במקביל, יש לאפשר, תחת בקרה קפדנית, כניסת עשרות אלפי פועלים מיהודה ושומרון לישראל, באופן שיקל את המצוקות הכלכליות גם בשטחי הרשות הפלסטינית וגם בישראל. זאת, לצד פעילות נחושה למיגור הפשיעה הלאומנית והטרור של יהודים כנגד פלסטינים ביהודה ושומרון. זו מאיימת להצית גל של אלימות ביהודה ושומרון שתזלוג גם לישראל ולירדן.
- חיזוק היחסים עם ממלכת ירדן ההאשמית הינה מטרת על עבור מדינת ישראל. ירדן מהווה עמוד תווך בביטחון הלאומי ועומק אסטרטגי של מדינת ישראל בואכה עיראק. החתירה האיראנית לערעור יציבות המשטר מציבה איום ממשי על ישראל, בשל החשש כי התמוטטות בית המלוכה עלולה להעצים את חגורת האיום המשולב מסביב לישראל. מכאן עולה שהאינטרס הישראלי הראשון במעלה הוא לסייע בשימור שלטונו של הבית ההאשמי. הדברים אמורים במיוחד במתן סיוע נרחב באספקת מים וגז לתקופה ממושכת, נוכח המצוקות החריפות מהן סובלת הממלכה. זאת, לצד העמקת שיתופי הפעולה במגוון רחב של תחומים אזרחיים, כלכליים וביטחוניים. במקביל, ממשלת ישראל צריכה להימנע ממהלכים מתריסים, בייחוד במקומות הקדושים בירושלים, שיש בהם כדי לפגוע במעמדו של המלך עבדאללה.
- העמקת שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם מצרים - השלום עם מצרים מהווה לבנה מרכזית בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. נוכח זאת, נדרש מהממשלה לפעול לחיזוק יחסי השלום האסטרטגיים ולהימנע מצעדים והצהרות מתריסות ופוגעניות שיש בהם כדי להעיב על קשרים אלו. ממשלת ישראל צריכה לנצל את ההזדמנות לקדם פתרון כולל ומקיף לרצועת עזה, ובכלל זאת להצבת חלופה שלטונית אזרחית לחמאס, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מצרים, החיוני להצלחת המהלך. במקביל, ישראל צריכה לייצר מענה לאתגרים בציר פילדלפי, שיהיה מבוסס על אמצעים טכנולוגיים, תוך תיאום מלא עם מצרים בגיבוי ובתמיכה אמריקנית.
- שיקום החוסן הלאומי והלכידות החברתית מהווה אתגר מיידי של מדינת ישראל כדי למנוע את החלשתה והתפרקותה הפנימית. נוכח זאת, נדרש מהממשלה, בראש ובראשונה, לקיים את פסיקת בג"צ לגיוס חרדים ולקדם חקיקה בהתאם לכך; לעצור את כל מהלכי ההפיכה המשטרית ולשמר את עצמאותה של מערכת המשפט; לבצע רה-ארגון מקיף במערכות אכיפת החוק, בעיקר במשטרה; לחזק את מערכת החינוך הממלכתי ולימודי מקצועות הליבה; להפסיק לאלתר את השיסוי והפילוג, בייחוד מצד מנהיגים פוליטיים; ולהקצות משאבים בהתאם לצרכים הלאומיים ולא הסקטוריאליים. במקביל, נדרש לקבוע את מגילת העצמאות כמצפן החוקתי של מדינת ישראל עד לכינון חוקה.
- הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ראש הממשלה צריך להקים בהקדם האפשרי ועדת חקירה ממלכתית, ולא אחרת, לבחינת אסון ה-7 באוקטובר. ועדה כזו הינה חיונית כדי לבדוק באופן יסודי ואמין את כל רובדי הכשלון ההיסטורי, להפיק את הלקחים הנדרשים ולהמליץ על השינויים המערכתיים הנדרשים במוסדות השונים במדינה. זו גם תוכל לסייע לישראל להתמודד עם האיומים הניצבים לפתחה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ובראשם הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים.
בשורה התחתונה, ישראל נמצאת בצומת דרכים הרה גורל לעתידה. עוצמתה של המדינה מאז הקמתה נשענה על השילוב בין היכולות הצבאיות, הטכנולוגיות והכלכליות המרשימות לבין התבונה המדינית של הנהגת המדינה. הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר המחיש, כי היכולות הביטחונית-צבאיות וכיפת הפלדה האסטרטגית האמריקנית המשולבת חייבות להמשיך ולהוות עמודי תווך מרכזיים וחיוניים בביטחון הלאומי של המדינה.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
