 |
| Photo: Official White House Photo by Joyce N. Boghosian |
סדקים בשותפות האסטרטגית
בין ארצות הברית לישראל
11 במאי, 2025
ביקורו ההיסטורי של הנשיא טראמפ בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר, וההסכמים המדיניים והכלכליים הצפויים להיחתם עם מדינות אלו, ובכלל זאת בתחומי הנשק והגרעין האזרחי, טומנים בחובם הערת אזהרה לישראל. ככל שנוקפים הימים, הולכת ומצטיירת תמונה לפיה המדיניות עליה הצהיר ראש הממשלה נתניהו להמשך המלחמה, עלולה לחרוץ את דינם של החטופים ולהוביל את ישראל לבידוד מדיני על כל המשתמע מכך.
במה דברים אמורים?
ארה"ב אמנם אינה מצהירה על כך במפורש, אולם מתקבלים איתותים גוברים על חוסר שביעות רצון השוררת בבית הלבן ממדיניות ממשלת ישראל, בייחוד בכל הקשור להמשך המלחמה בעזה. הדבר בא לידי ביטוי בנכונות של ממשל טראמפ לקדם הסכמים בילטראליים עם גורמי הכוח האזוריים, כנדבך משמעותי בתפיסתו של הנשיא טראמפ, המקדש הסכמים מדיניים וכלכליים על פני מבצעים צבאיים. זאת, גם ללא עדכון מראש של ישראל, באופן המבשר רעות באשר לעומק התיאום האסטרטגי בין המדינות. יתרה מכך, העובדה שהנשיא טראמפ החליט, לעת עתה, לדלג על ישראל ולא לבקר בה, משקפת את הסדקים המתרחבים בין ישראל לארה"ב בשבועות האחרונים.
מדיניות הממשל האמריקני מתבטאת הלכה למעשה בהסכמים הבילטראליים עם מדינות המפרץ, ובכלל זאת בנכונות של הממשל, בניגוד לעמדת ממשל ביידן, לפתח תוכנית גרעין אזרחית בסעודיה, ללא התחייבות סעודית לקידום הסכם הנורמליזציה. במקביל, טראמפ פתח במשא ומתן עם איראן להסכם גרעין 2.0, תוך שהוא מבהיר במפורש כי הוא מתעדף את הדרך הדיפלומטית על פני הצבאית, ועפ"י פרסומים גם דחה בקשה ישראלית לתקוף באיראן. לכך אפשר להוסיף גם את ביטול ביקורו של שר ההגנה, הגסת' בישראל, והזזת היועץ לביטחון לאומי, וולץ מתפקידו, בין היתר בשל הטענות כי קיים קשרים ישירים עם ראש הממשלה נתניהו סביב האפשרות לתקיפת איראן.
מהפרסומים על תכני המו"מ עם איראן, עולה כי הממשל מתמקד בלמנוע ממנה להשיג נשק גרעיני, אך ככל הנראה ללא פירוק משמעותי של היכולות שצברה בתחום הגרעין, וללא עיסוק נרחב בתוכנית הטילים ובשלילת האפשרות לשקם מחדש את חגורת האש שהקימה מסביב לישראל. זאת, באופן שלא ייתן מענה יסודי ותשתיתי לאיום הרב-מימדי מצידה. גם ההסכם עם החות'ים, מתמקד בהפסקת הירי לעבר ספינות בים האדום, אך לא כולל איסור על המשך הירי כלפי ישראל, כפי שגם הוכח בימים האחרונים. יתרה מכך, הגישה הידידותית שמפגין הנשיא טראמפ כלפי מנהיג תורכיה, ארדואן, עלולה לערער את האיזונים העדינים ביחסים המתוחים בין אנקרה לירושלים, ולהקרין גם על הפעילות הצבאית בסוריה. זאת, בין היתר, נוכח כוונתו של הממשל להסיג את הכוחות האמריקנים (המונים כאלף חיילים) המוצבים במדינה.
מדיניות "הניצחון המוחלט" בעזה עלולה להוביל את ישראל לכיבוש צבאי ישיר של רצועת עזה ולאחריות על 2.2 מיליון תושבים. מדובר באזור מוכה אסון שיטיל על ישראל עול צבאי וכלכלי ועומס כבד מנשוא. לכך עלולות להיות השלכות הרות גורל לחיי החטופים שנמקים בשבי החמאס ולמנוע את האפשרות להחזרת כל 59 החטופים, החיים והחללים, באופן שייחרט כאות קין בתולדות מדינת ישראל. שלטון ישיר על תושבי עזה, ללא אופק מדיני, עלול גם להוביל לפגיעה במערכת היחסים של ישראל עם מדינות ערב ולמנוע למעשה את הסיכויים להרחבת הסכמי השלום להסכם היסטורי עם סעודיה, המדינה החשובה בעולם המוסלמי והערבי.
המלצות למדיניות
ממשלת ישראל צריכה לאמץ מדיניות, שתעמיד בראש סדר העדיפויות את החזרת כל 59 החטופים באופן מידי ובפעימה אחת כוללת, גם אם נדרש לשם כך לסיים את המלחמה בעזה, ללא פירוז מלא של הרצועה בשלב הראשון. זאת, מתוך הבנה כי למימד הזמן חשיבות מכרעת עבור החטופים ונוכח העובדה שצה"ל פגע באופן משמעותי ביכולות הצבאיות של חמאס. סביר גם כי חמאס לא ישנה את עורו ולא יקיים לאורך זמן את ההסכמים להפסקת אש, באופן שייתן לישראל את הלגיטימציה לחדש את הלחימה. תעדוף מטרת העל של החזרת החטופים הינה הדרך היחידה שתאפשר לישראל לאורך זמן לממש את שתי מטרות המלחמה העיקריות – החזרת החטופים כמטרת על מיידית ומיטוט שלטון חמאס כמטרה להמשך.
במקביל, ישראל צריכה לגבש, בסיוע ארה"ב ומדינות ערב, חלופה מדינית לשלטון חמאס בעזה, ולהבטיח כי לארגון הטרור לא תהיה יותר שליטה על הסיוע ההומניטארי הנכנס לרצועה. זאת, באמצעות התוכנית המגובשת בימים אלו על ידי הממשל האמריקני לחלוקת הסיוע ההומניטארי בעזה, בין היתר, באמצעות חברות אמריקניות.
במימד האזורי, ראש הממשלה נתניהו צריך לנצל את מסע הדילוגים של הנשיא טראמפ במפרץ כדי להשתלב במדיניות האמריקנית ולחתור להעמקת שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם מדינות ערב ולהרחבת הסכמי אברהם, כנדבך משמעותי במאמץ הכולל להחליש את איראן ולמנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. הדבר אף עשוי לסלול את הדרך להסכמים גם עם לבנון וסוריה. למעשה, נתניהו צריך לשוב ולהמחיש לנשיא טראמפ, כי ישראל מהווה נכס ולא נטל לאינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב. זאת, במטרה להבטיח את שימור התיאום ושיתופי הפעולה האסטרטגיים והביטחוניים החיוניים בין המדינות.
בשורה התחתונה, זו העת לקבלת החלטות היסטוריות ולהעדפת שיקולים אסטרטגיים ולאומיים על פני אינטרסים פוליטיים צרים. המשך המלחמה בעזה, ללא אסטרטגיית יציאה וללא אופק ברור לסיומה, עלולים להוביל להחמצת ההזדמנות להחזרת החטופים ולקידום הסכם פורץ דרך עם סעודיה, לשחוק את הישגי צה"ל ולהעמיק את הסדקים ביחסים המיוחדים עם ארה"ב. בנוסף, לפגוע בעומק שיתופי הפעולה הרב-מימדיים עם מדינות ערב, ולהחריף את המצוקות האסטרטגיות הכוללות של מדינת ישראל.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
