האם מסתמנת אסטרטגיית יציאה מהעימות?
12 במרץ, 2026
|
Photos: remix - 3D Animation Production Company & Peter H from Pixabay |
כשבועיים מתחילת מבצע "שאגת הארי", נראה כי הגענו לצומת הכרעה בין האסטרטגיות של ישראל, ארה"ב ואיראן לסיום המערכה.
האסטרטגיה האיראנית נועדה להבטיח את שימור אופיו של המשטר האידיאולוגי הקיצוני בטהראן. זאת, באמצעות מאמצים להרתיע ולמנוע, בראש ובראשונה, כל ניסיון להתקוממות עממית מחודשת בדומה לזו שפרצה בחודש ינואר. המינוי המהיר יחסית של בנו של ח'מנאהי, מוג'תבא, נועד להמחיש יציבות ולהבטיח המשכיות של המשטר.
בזירה החיצונית, איראן מנסה לאלץ את הנשיא טראמפ להפסיק את המערכה והתקיפות האוויריות. זאת, באמצעות יצירת משבר אנרגיה עולמי וניסיונות לערער את היציבות במדינות המפרץ וירדן, בין היתר, על ידי תקיפות חוזרות ונשנות של מטרות תשתית ואנרגיה במדינות אלו. במקביל, איראן מאותת על נכונותה להרחבת המערכה, כפי שמתבטא בתקיפות נגד יעדים באזרביג'אן, קפריסין ותורכיה.
מול ישראל, איראן גיבשה מדיניות של תקיפות משתי חזיתות. בניגוד למבצע "עם כלביא", חזבאללה הצטרף הפעם למערכה, אם כי עד כה החות'ים נמנעים מכך. המטרה האיראנית נועדה להמחיש, כי למרות הברית בין ישראל לארה"ב, התיאום בין איראן לחזבאללה ממשיך לפעול, ולא ניתן למנוע את המשך הירי לעבר יעדי אוכלוסין בישראל.
מדיניותו ופעילותו חסרות התקדים של הנשיא טראמפ נועדו במקור לסלק את האיום הגרעיני והבליסטי מצד איראן, ולהכשיר את הקרקע להפלת המשטר על בסיס התקוממות עממית רחבת היקף. עד כה ניכר, כי צבא ארה"ב וצה"ל הולמים בעוצמה חסרת תקדים באיראן, גורמים נזקים משמעותיים למנגנוני השלטון ולצבא, אבל לעת עתה ללא הצלחה לערער את יציבות המשטר.
מההצהרות של הנשיא טראמפ, שר המלחמה הגסת' ויו"ר המטות המשולבים קיין, מסתמנת אפשרות שהממשל בונה אסטרטגיה חלופית לסיום המערכה, על בסיס ההישגים הצבאיים, שכבר עתה טראמפ מגדירם כניצחון - השמדת הצי האיראני, גריעה משמעותית של היכולות הבליסטיות ושל חיל האוויר האיראני, ופגיעה נוספת בפרוייקט הגרעין. זאת, בראש ובראשונה, כדי להסיר מעל סדר היום את הסכנה למשבר במשק האנרגיה העולמי, העלול לפגוע בבעלות בריתה של ארה"ב, להוביל לעליית דרמטית במחירי הנפט ולהחריף את ההתנגדות למלחמה בדעת הקהל בארה"ב, בואכה בחירות האמצע האמורות להיערך בנובמבר השנה. סימנים למשבר אפשרי במשק האנרגיה ניתן לראות בקפיצה החדה של מחירי הנפט ל-115 דולר לחבית (למרות הירידה בהמשך לסביבות 90 דולר). האפשרות כי איראן מיקשה את מצר הורמוז מעצימה את גודל האיום למעבר מכליות נפט, וככל שתתחוור כמוחשית, כך תקרין ישירות על המחירים ותגביר את הלחצים מבית ומחוץ על טראמפ לסיום המערכה.
האסטרטגיה הישראלית חותרת להפלת המשטר האיראני, לצד פגיעה קשה בפרוייקט הגרעין ובמערכי הטילים והתשתיות הצבאיות של איראן. בהקשר זה, בולט שיתוף הפעולה חסר התקדים וההיסטורי בין צה"ל לצבא ארה"ב, כפי שניכר מדבריו של שר המלחמה האמריקני, על היותה של ישראל "בעלת ברית עם יכולות אמיתיות". עם זאת, מסתמן שוני אפשרי בין ישראל לארה"ב באשר לנקודת העצירה. ישראל חותרת מטבע הדברים לחיסול האיום האיראני על כל שלוחותיו. מהצד האחר, ארה"ב עלולה משיקולים גלובאליים, אזוריים ופנימיים, לעצור בנקודת זמן כלשהי בנימוק שהושג ניצחון על איראן ונפגעו משמעותית פרוייקט הגרעין, הטק"ק ומערכים צבאיים נוספים במדינה. הנשיא טראמפ רמז על כך כשאמר כי המלחמה תסתיים בקרוב, וכי "כמעט לא נשאר שום דבר לתקוף".
משמעויות והמלצות
איראן ללא ספק תצא מהמערכה מוחלשת משמעותית בהשוואה לעבר, ורחוקה מהאפשרות להשיג יכולת גרעינית צבאית בשנים הקרובות. זאת, לצד פגיעה ניכרת ביכולות הבליסטיות שלה ובמערכים נוספים. גם במימד המדיני, ניכר כי איראן וציר הרשע כולו נמצאים בבידוד חסר תקדים בהיקפו. יחד עם זאת, קיימת סבירות גוברת, לפחות בטווח הזמן הקרוב, שהמשטר יצליח לשרוד, גם אם מוחלש ומבודד, תוך הגברת הדיכוי האכזרי נגד האוכלוסייה.
מכאן נגזר הצורך להמשיך במאמצים המתואמים עם ארה"ב ובעלות בריתנו ברחבי המזרח התיכון להמשך הפגיעה ביכולות המשטר ובאפשרויות שלו להשתקם. זאת, תוך ניצול בעיות היסוד החברתיות והכלכליות של איראן, שהוחרפו במהלך המבצע ואין למשטר יכולת לתת להן מענה.
נוצרה עבור ישראל האפשרות להרחבת ולהעמקת מכלול הקשרים האסטרטגיים והביטחוניים-צבאיים עם ארה"ב. זאת, תוך השקעה בבניין הכוח של צה"ל על בסיס שיתופי הפעולה עם ארה"ב, שחצו חסמים רבים של מדיניות.
במקביל, ניכרת ההזדמנות להרחבת מסגרות הסכמי אברהם וקידום הסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה, תוך ניצול התהליכים בעולם הערבי של חיזוק שיתופי הפעולה בין מדינות הציר הסוני. כתנאי לכך, ישראל צריכה לגבש מדיניות רחבה למול המערכת הפלסטינית בעזה ובאיו"ש, שתאפשר גם לקדם את תהליכי פירוק החמאס מנשקו, בין היתר, על בסיס הישגי המערכה מול איראן וחזבאללה. במסגרת זו, קיימת חשיבות רבה לשיקום מערכות היחסים הכוללות עם ירדן ומצרים, שחיוניותם לביטחונה של ישראל הומחשה פעם נוספת במהלך המבצע. לצד זאת, ישראל צריכה לבחון תהליכים לשיכוך העויינות עם תורכיה, באמצעות הממשל האמריקני, בייחוד בכל הקשור לעזה ולזירה הסורית.
מול הממשל הלבנוני ניצבת בפני ישראל הזדמנות חסרת תקדים לשיתופי פעולה ממשיים להחלשת חזבאללה, נוכח מדיניותו של הנשיא ג'וזף עאון כנגד הארגון. זאת, לצד בחינת האפשרויות לקידום הסכמי נורמליזציה, בחסות ארה"ב, על רקע הבעת הנכונות של הנשיא לנהל שיחות ישירות עם ישראל.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
