האם הפערים בין ארה"ב לאיראן יובילו לחידוש הלחימה?

המסר המרכזי

המערכה מול איראן הגיעה לשלב ההכרעה האסטרטגי עם ההכרזה על הפסקת האש והמו"מ בין ארה"ב לאיראן. לעת עתה, נראה כי המשטר האיראני חש ביטחון עצמי. להבנתנו, הסיבות לכך מגוונות. לתפיסתו, הוא הצליח להתמודד בהצלחה עם המאמצים להפלתו; התקיפות נגד ישראל ובייחוד נגד מדינות המפרץ הסבו נזקים משמעותיים לתשתיות האנרגיה במדינות אלו; והשכיל ליצור קלף לחץ כלכלי משמעותי, בדמות סגירת מיצרי הורמוז ואופציה לסגירת מיצרי באב אל-מנדב באמצעות החות'ים.

לכך יש להוסיף את העובדה שחזבאללה מצליח להסב לישראל נזקים ולא עומד בפני סכנה קיומית של חיסול נוכחותו בלבנון, חרף המכות הקשות שהארגון סופג מישראל. זו אף זו, גם תחילת המו"מ הישיר בין ישראל ללבנון, חרף חשיבותו, לא יצליח להוביל, בוודאי בטווח הזמן המיידי, לפגיעה ביכולות חזבאללה. זאת, נוכח חולשתו של הממשל הלבנוני וחוסר יכולתו לפעול ביעילות כנגד חזבאללה, שהינו הכוח הצבאי החזק במדינה.

נראה כי חרף המהלומות המרשימות שצה"ל וצבא ארה"ב הנחיתו על איראן, אף אחד מהיעדים המקוריים, בעיקר בתחומי הגרעין והטק"ק, הושגו באופן מלא. זאת, באופן העלול לאפשר למשטר לשקם יכולות אלו במהירות רבה יחסית במידה ויצליח לשרוד. יתרה מכך, הממשל האמריקני נמנע מלהציג את הפלת המשטר כמטרה, ככל הנראה בשל הבנתו כי מדובר ביעד בלתי ניתן להשגה בטווח הזמן המיידי.

המצור הימי - התחרות על אורך הנשימה

נוכח הטלת המצור הימי על מצרי הורמוז על ידי הנשיא טראמפ, המערכה לובשת פנים חדשים, ותוצאותיה יושפעו מאורך הנשימה של כל צד. מצד אחד, נראה כי איראן מעריכה כי נוכח סד הלחצים המופעל על הנשיא טראמפ לסיים את המלחמה, והנזקים לכלכלה העולמית, המצור לא יצליח להחזיק מעמד תקופה ממושכת. המשמעות היא שבראייתה, למרות שיהיו למצור השפעות כלכליות משמעותיות עליה בדמות אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים בכל חודש, היא תצליח לשרוד ולהתמודד איתן. מהצד השני, הנשיא טראמפ מציג תמונה הפוכה, ולגישתו ההחלטה להטיל מצור ימי נועדה להגביר את המצוקות הכלכליות של המשטר, מתוך תקווה שאלו יאלצו אותו להגמיש את עמדותיו הנוקשות במו"מ.

הסכם כאופציה המועדפת

הנשיא טראמפ שואף לקדם הסכם כאופציה המועדפת עליו לסיום המלחמה ולהימנע מלהישאב למערכה עצימה וממושכת, שתגבה מחירים פוליטיים, כלכליים וצבאיים יקרים, ועלולה אף להקרין על מורשתו. זאת, בשל שורה של סיבות, ובראשן - ההשפעות על הכלכלה האמריקנית, כפי שהתבטאו בעליית מחירי הדלק ל-4 דולר לגלון דלק; הלחצים הגוברים מצד חוגים במפלגה הרפובליקנית החוששים מההשפעות האפשריות של המשך המלחמה על בחירות האמצע לקונגרס; הפרת ההתחייבות לסיים מלחמות ולא להתחיל חדשות; וההבנה כי ככל הנראה נותרה לאיראן יכולת היזק משמעותית לתשתיות האנרגיה במדינות המפרץ, ובכלל זאת החשש כי החות'ים יכנסו למערכה ויאיימו על חופש השייט בבאב אל-מנדב. עם זאת, להבנתנו לעת עתה, טראמפ לא נכון לקדם הסכם חלקי בלבד, שלא ייתן מענה תשתיתי לסוגיית המהות, ובראשן פרוייקט הגרעין.

משמעויות לישראל

להערכתנו, שני הצדדים היו מעדיפים למצוא נוסחה שתאפשר לסיים את העימות בהסכם. אבל, הפערים ככל שמתחוור, נראים כבלתי ניתנים לגישור בעת הנוכחית, במיוחד בכל הקשור לפרויקט הגרעין. הדבר כרוך ביסודות הליבה של התפיסה האסטרטגית של איראן, שמנסה לשמר תשתית לפיתוח נשק גרעיני בעתיד כתעודת ביטוח בפני מתקפות דומות עליה. לעומת זאת, הנשיא טראמפ נחוש למנוע זאת. מכאן עולה האפשרות שללא התגמשות מצד שני הצדדים, המתיחות תחריף ואף עלולה להתרחב למשבר עמוק, עד כדי חידוש הלחימה.

הפרסומים כי הממשל האמריקני מוכן להשהות את תוכנית הגרעין ל-20 שנה משקפת את הצורך של ישראל להיערך למציאות של הסכם, שיכול להותיר לטווח ארוך את האיום על כנו. מכאן עולה שישראל צריכה לנסות ולהבטיח מול הממשל האמריקני את תנאי הסף מבחינתה לכל הסכם שיגובש. במקביל, עליה להיערך, מדינית וצבאית, לתרחיש בו המלחמה תסתיים בקרוב ללא הכרעה ברורה. המשמעות היא הצורך לגבש תוכנית להמשך ההתמודדות עם המשטר האיראני, ובכלל זאת לערעור יציבותו. לשם כך, ישראל צריכה בין היתר לבחון את הדרכים להעמקת מכלול שיתופי הפעולה, בדגש על התחומים הביטחוניים, עם מדינות המפרץ, שחשו על בשרן את עוצמת האיום האיראני.

לצד זאת, נוכח ההבנה שבתום המלחמה מדינות המפרץ יישאפו לחזק את יכולות ההתגוננות שלהן כנגד האיום האיראני, ישראל צריכה להבטיח כי הדבר לא יציב אתגר ליתרון האיכותי של צה"ל (QME). זאת, נוכח האפשרות שהממשל האמריקני יגלה נכונות לספק להן מערכות נשק מתקדמות כחלק מבניית המענה כנגד איראן.

חשוב לציין, כי במקביל קיימות זירות נוספות שישראל לא הצליחה להשיג בהן הכרעה, ובראשן עזה. כמספר חודשים מהשלמת העסקה להחזרת כל החטופים, ניכר כי חמאס מצליח לבסס מחדש את שליטתו בשטח ממערב לקו הצהוב. מטרת העל של ישראל צריכה להיות פירוק החמאס מנשקו וסילוק החמאס מהשלטון. לשם כך, עליה לפעול בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני ומדינות ערב במטרה לעצב שלטון חלופי ולקדם את תהליכי פירוז הרצועה.