Photo: Ma'ayan Toaf, GPO

פערים אסטרטגיים בין ארה"ב לישראל?

2 באפריל, 2025

ביקורו המתוכנן של הנשיא טראמפ בחודש מאי בסעודיה, איחוד האמירויות וקטר, מחדד את ההחלטה האסטרטגית בפניה ניצבת מדינת ישראל - מהלך מדיני מיידי לשחרור כל 59 החטופים והחטופות או מהלך צבאי נרחב, שכוונתו כפי שהגדיר ראש הממשלה נתניהו למוטט את שלטון החמאס. 

מדובר בסתירה מהותית בין שתי המטרות. הצורך בשחרור החטופים הינו צורך מיידי, בעוד שמהלך צבאי רחב היקף עלול לסכן באופן ממשי את חייהם. טיפול שורש בחמאס הינו חיוני, אך ניתן לממשו בפרק זמן ארוך. מימוש האופציה הצבאית עלול לעכב כינון של השלום ההיסטורי עם סעודיה והרחבת הציר האסטרטגי עם מדינות ערב, בחסות ארה"ב. 

במקביל, הנשיא טראמפ נחוש למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, תוך העדפת הדרך הדיפלומטית באמצעות הסכם גרעין חדש. זאת, תוך נפנוף האפשרות לשימוש באופציה הצבאית. מדיניות זו משתלבת בתפיסה הרחבה של טראמפ לנסות לקדם הסדרים גלובאליים ואזוריים רחבים, כפי שניכר גם במאמצים האינטנסיביים מצידו לסיום המלחמה באוקראינה.

מדברים אלו עולה, כי קיימים פערים בין האסטרטגיה של ממשל טראמפ למדיניות ממשלת ישראל בשורה של סוגיות. במה דברים אמורים?

מדיניות נתניהו להמשך המלחמה בעזה

חידוש התקיפות המאסיביות של צה"ל בעזה מחדד את מחיר האסטרטגיה הישראלית הכוללת מול חמאס. כלקח מרכזי מכשנה וחצי של המלחמה הממושכת, ברור לכל, כי ממשלת ישראל צריכה לגבש יעדים אסטרטגיים ברי השגה לכל מהלך צבאי. אחרת, ההישגים הצבאיים יישחקו, כפי שאכן קרה בחודשים האחרונים, כאשר חמאס פעל בהדרגה לשקם את כוחו ושליטתו בשטח, ואף לקדם מחדש פיגועים.

אין ספק שתקיפות צה"ל יגרמו לחמאס נזקים כבדים ויחלישו אותו. עם זאת, להבנתנו אלו לא יצליחו לשכנע את חמאס להסכים למתווה לשחרור כל החטופים ללא סיום המלחמה, ומעבר לכך לא יובילו למיטוטו ולסיום שלטונו. זאת, בייחוד כל עוד המהלכים הצבאיים לא ישתלבו בעיצוב תוכנית אסטרטגית "ליום שאחרי" ובגיבוש חלופה מדינית לשלטון חמאס, בתיאום עם ארה"ב ובשיתוף פעולה עם מדינות ערב.

היעד האסטרטגי הראשון במעלה חייב להיות החזרת כל 59 החטופות והחטופים, שעפ"י הידוע 24 מהם עדין בחיים. עד כה הוכח, כי פעילות צבאית מוצלחת ככל שתהיה, לא הצליחה, למעט מיקרים בודדים, לשחרר חטופים בחיים. מהצד האחר, הרוב המכריע של החטופים חזרו באמצעות הסדר מדיני. המשמעות היא שהדרך היחידה לשחרר את כל אלו שנותרו בשבי החמאס היא באמצעות גיבוש מתווה מדיני חדש וכולל. יתרה מכך, נוכח העובדה שהזמן הינו גורם מכריע, וכל יום שעובר עלול להיות הרה גורל עבורם, נדרש לקדם הסדר מיידי, מתוך הצורך בהצלת חיים.

במישור האזורי האסטרטגי, להתמשכות המלחמה עלולים להיות גם מחירים מדיניים כבדי משקל. בראש ובראשונה, האפשרות לגיבוש הסדרים אזוריים ובראשם הסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה תלך ותתרחק. מדובר בהסכם שעשוי להוביל לשינוי מהותי במצבה המדיני-ביטחוני של ישראל, שבבסיסו העמקת הברית בין ישראל למדינות ערב הסוניות ויצירת חזית משותפת כנגד איראן.

הזדמנות להחלשת איראן

איראן מצידה ממשיכה להוות את האיום המרכזי על מדינת ישראל. זאת, בשל השילוב בין אידיאולוגיה קיצונית הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל, לצד התבססותה כמדינת סף גרעינית, שבתרחיש מחמיר יכולה לפרוץ להשגת נשק גרעיני תוך חודשים ספורים, כפי שגם טען בעבר הגנרל מילי, בעת כהונתו כרמטכ"ל צבא ארה"ב.

לזכותה של ישראל עומדים הצלחותיה הצבאיות להחליש את חגורת האש שאיראן בנתה סביבה, והפגיעה המשמעותית במערכי ההגנה האווירית והטילים ארוכי הטווח של איראן. זאת, לצד הנחישות של ממשל טראמפ למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. לעת עתה, ניכר כי הנשיא טראמפ מעדיף לקדם את הנתיב הדיפלומטי באמצעות הסכם גרעין חדש, תוך איום באופציה הצבאית. עיבוי הכוחות הצבאיים, ובראשם הצבת מפציצים אסטרטגיים בבסיס הצבאי דייגו גרסיה במפרץ ההודי ושיגור נושאת מטוסים שניה למזה"ת, נועדו להנחיל את המסר כי טראמפ מוכן גם לפעול צבאית. המכתב שטראמפ שיגר למנהיג איראן, שכלל דרישה לחתום על הסכם חדש תוך חודשיים, ודבריו כי אם לא יושג הסכם "דברים רעים" יקרו לאיראן, משקפים הלכה למעשה את תפיסת עולמו - הסכם מעמדת כוח.

בלבנון מסתמנים שינויים מעודדים עבור ישראל, שיש בהם כדי לסייע במערכה הכוללת כנגד איראן. בפעם הראשונה מזה עשרות שנים, מתקיימים תהליכים במדינת הארזים, בהובלת הנשיא החדש ג'וזף עון, להחלשת כוחו הפוליטי, הכלכלי והצבאי של חזבאללה. זאת, לצד הפגיעה המשמעותית של ישראל ביכולות הארגון והמשך הפעילות הצבאית למיגור הניסיונות מצידו לשקם את כוחו הצבאי. מהצד האחר, ניסיונות הירי הספוראדיים שבוצעו מלבנון, משקפים את האתגרים הקיימים לישראל בשימור השקט לאורך זמן, ובצורך בחיזוק היכולות והנכונות של צבא לבנון להילחם נגד גורמי הטרור במרחב.

הידרדרות לדמוקרטיה פורמאלית

בתוך ישראל, הולך ומחריף החיכוך בין הממשלה לגופי הביטחון ולרשויות השונות ומתפתח עד כדי תחילתו של משבר חוקתי. לאחר שהביאו להתפטרות הרמטכ"ל, החליטו שרי הממשלה על פיטורי ר' שב"כ ועל פתיחה בהליך הדחתה של היועמ"שית לממשלה. במקביל ממשיכה הממשלה לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית, ובראשם חוק ההשתמטות מגיוס, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, וכן לנסות ולהשתלט על נציבות שירות המדינה באמצעות מינוי מ"מ נציב שהוכרז כלא מתאים לתפקיד. בנוסף לכל אלו ובשיאו של הגירעון הגדול בתולדות המדינה, אישרה הממשלה העברת מיליארדי שקלים למוסדות חרדים ולצרכים קואליציוניים בלבד, במהלך שעשוי להשפיע על המשך הורדת דירוג האשראי של ישראל. נוכח זאת, נדרש מראש הממשלה לבלום לאלתר את כל הצעדים המסוכנים, שיש בהם כדי להחריף עוד יותר את השסעים והקיטוב בחברה הישראלית ולפגוע באופיה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה.

משמעויות והמלצות

החזרת כל החטופות והחטופים הינה הדרך היחידה האפשרית להשגת שתי מטרות המלחמה. כל בחירה אחרת עלולה לגזור את גורלם של אלו שנותרו בשבי החמאס. החזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה הינם תנאים הכרחיים שעשויים לסלול את הדרך לקידום תהליכים אזוריים רחבים. בנוסף, הם יאפשרו לישראל לגבש, בשיתוף פעולה עם מדינות ערב, תוכנית לשיקום רצועת עזה ולחיסול שלטונו של החמאס. 

מהצד האחר, היגררות לממשל צבאי עלולה לגבות ממדינת ישראל מחירים כבדים. מדובר יהיה בנטל כבד, שיצריך השקעות משאבים כלכליים גדולים וגיוס כוחות מילואים רבים. המשך המלחמה, בודאי הטלת ממשל צבאי על עזה שהינו אזור מוכה אסון, יסכלו למעשה את האפשרות לקידום הנורמליזציה עם סעודיה, ואף יובילו להחרפת מערכות היחסים האסטרטגיות עם בעלות בריתנו במרחב. זאת, לצד האפשרות לקידום מהלכים משפטיים נגד ישראל, שתיתפס כאחראית מלאה לגורלם של יותר מ-2 מיליון תושבי עזה. 

מול איראן, היעד העליון של ישראל חייב להיות לשלול ממנה את היכולת להשיג נשק גרעיני. ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית להחליש משמעותית את המשטר הרצחני בטהראן. לשם כך, נדרש להעמיק את התיאום האסטרטגי עם ממשל טראמפ ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם בעלות בריתנו במרחב. ישראל חייבת לוודא, כי במידה ואכן יפתח מו"מ בין ארה"ב לאיראן להשגת הסכם גרעין 2.0, מרכיבי ההסכם ייתנו מענה, לפחות, לדרישות הסף שלה שיבטיחו כי איראן לא תוכל לפרוץ להשגת נשק גרעיני וימנעו את המשך פיתוח תוכנית הטילים. במקביל, נוכח מצוקותיה הפנימיות הגוברות של איראן, נדרש לגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לשינוי משטר האיאתולות בטהראן, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשנות את האידיאולוגיה הקיצונית הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל.

מול לבנון, ישראל צריכה לפעול לחיזוק הממשל הלבנוני, באופן שיאפשר לו להמשיך בצעדים להחלשת כוחו של חזבאללה. זאת, תוך המשך הפעילות הצבאית לסכל כל ניסיון של חזבאללה וגורמי טרור אחרים במדינה לשקם את כוחם. מול סוריה, יש לנצל את העובדה שבמדינה עלה לשלטון משטר העוין את איראן וחזבאללה ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עימו, שיבטיחו את השקט בגבול ואת המשך תהליך החלשת חזבאללה. זאת, תוך שימור מרחבי הביטחון של ישראל בסוריה והמשך הפעילות לחיסול היכולות האסטרטגיות שהיו ברשות הצבא הסורי. 

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד

עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>