סיום המלחמה בעזה:
עידן חדש של הזדמנויות ואתגרים?
23 באוקטובר, 2025
 |
| Photo: Canva AI |
ההסכם לשחרור החטופים ולסיום המלחמה הינם תוצאה של הישגי צה"ל מול חמאס והנחישות של הנשיא טראמפ. מדובר באירוע היסטורי, שטומן בחובו אפשרויות להנעת תהליכים אסטרטגיים חיוניים לעתידה של מדינת ישראל.
הזדמנויות יוצאות דופן נפתחות בפני ישראל; בראש ובראשונה השלמת התהליך של החזרת כל החטופים החללים שנותרו בעזה. הרחבת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב, ובראשן סעודיה ויתכן גם לבנון וסוריה, כמו גם מדינות מוסלמיות מרכזיות. הסכמים אלו עשויים להוביל לשינוי הארכיטקטורה המזרח תיכונית, ולהוות מכפיל כוח מדיני, ביטחוני וכלכלי בהתמודדות כנגד האיום הרב-מימדי מצידה של איראן. סיום המלחמה פותח פתח לשיקום מערכות היחסים האסטרטגיות עם מצרים וירדן.
במקביל, נזנחו כל הרעיונות לסילוק האוכלוסייה הפלסטינית מעזה, לחידוש ההתיישבות ולהחלת ממשל צבאי ברצועה. תהליכים אלו עשויים אף להוביל לביסוס ולהעמקה של היחסים המיוחדים עם ארה"ב, לשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל ולהורדת מפלס השנאה בעלת הגוון האנטישמי בעולם המערבי. כל זאת, לצד הפגיעה המשמעותית באיראן ובחגורת האש שבנתה מסביב לישראל בשני העשורים האחרונים.
סיום המלחמה אף מייצר את התנאים להפקת לקחים אסטרטגיים, ביטחוניים וצבאיים ויישומם בהתאם. זאת, לצד הצמצום הצפוי בנטל הכבד מנשוא על משרתי המילואים והצבא הסדיר.
הסיכונים והאתגרים
ההסכם לסיום המלחמה מציב בפני ישראל אתגרים משמעותיים, גם אם הוא יבטיח תקופה ממושכת של שקט. ההסכם נעדר מנגנוני יישום וביצוע, כפי שניכר בגרירת הרגליים של חמאס בהחזרת כל החטופים החללים, ואף עלול להוביל לפריסת כוחות ערביים ומוסלמיים בעזה, חלקם עוינים לישראל. לכך עלולה להיות משמעות רבה להצרת חופש הפעולה של צה"ל בעזה. סביר כי כוחות אלו, ובמיוחד תורכיה וקטר, לא יהיו נכונים לפעול ביעילות למיגור שלטונו של החמאס ולהחלשת כוחו. זאת בשעה שחמאס מצידו ממשיך לדבוק במטרת העל של שימור ואף שיקום נוכחותו ומעמדו בעזה.
שתי המדינות שמסתמנות כמרוויחות הגדולות של ההתפתחויות בעזה הן תורכיה וקטר. הנכונות של הנשיא טראמפ להעניק לקטר ערבויות ביטחון והמגעים למכירת מערכות אמל"ח מתקדמות לתורכיה, ובכלל זאת מטוסי קרב מדגם F35, משקפים מגמה זו הלכה למעשה. זאת, באופן המציב בפני ישראל אתגר לשמר את יתרונו האיכותי של צה"ל (QME).
הסוגייה הפלסטינית צפויה לתפוס מקום מרכזי בסדר היום העולמי והאזורי. ישראל תאלץ להתמודד כבר בקרוב עם הצורך לתת מענה לסוגיית שתי המדינות כמתכונת לפתרון קבע וכתנאי להתקדמות בתהליכי הנורמליזציה עם סעודיה ומדינות נוספות במרחב. מדינות אלו כבר התנו את מעורבותן בתהליכי השיקום בעזה, ובכלל זאת את נכונותן להשקיע את עשרות מיליארדי הדולרים הנדרשים לשיקום הרצועה, במתן מעמד לרשות הפלסטינית בעזה, כפי שניכר בהשתתפותו של אבו מאזן בפסגה הבינלאומית בשארם א-שיח'. התעלמות ישראלית ממעמד הרשות הפלסטינית, המשך החתירה לערעור יציבותה ולשינוי חד צדדי של המציאות בשטחי יהודה ושומרון, עלולים להוביל לפגיעה נוספת במעמדה של ישראל ואף למתיחות עם ממשל טראמפ. (תשומת לב להתבטאותו המדהימה של הנשיא טראמפ בסוגיית שחרור ברגותי מן הכלא).
איראן ספגה מהלומה קשה בשנה האחרונה, כתוצאה מהפגיעה המשמעותית ביכולותיה ובחגורת האש שבנתה מסביב לישראל. מנגד, כל עוד המשטר הנוכחי בטהראן יישאר על כנו הוא יגלה נחישות לממש בבוא היום את תפיסתו האידיאולוגית להשמיד את מדינת ישראל. כנגזרת מכך, איראן שמה בראש סדר העדיפויות את שיקום יכולותיה ההתקפיות וההגנתיות ומיצובה מחדש, לפחות, כמדינת סף גרעין. זאת, תוך גילוי עמדה נחושה לעמוד מול התכתיבים של הנשיא טראמפ, בייחוד בכל הקשור לדרישה לאפס העשרה. עם זאת, נראה כי איראן תגלה זהירות משבירת הכלים ומנקיטת צעדים מתריסים, כגון פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT), כדי לא לתת לישראל את התירוץ לפתוח במלחמה נוספת. באופן דומה, חזבאללה מאמץ את האסטרטגיה האיראנית, ופועל בהדרגה לשקם את מעמדו הפוליטי בלבנון וכוחו הצבאי, תוך זהירות מלגרור את ישראל למערכה.
הסכם הגנה בין ארה"ב לסעודיה - הפרסומים כי במהלך ביקורו המתוכנן בחודש הבא בארה"ב של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שתי המדינות יחתמו על הסכם הגנה, משקפים את תפקידה המיוחד של סעודיה באסטרטגיה האמריקנית במזרח התיכון. מדובר בביקור הראשון של בן סלמאן בארה"ב מאז 2018. המיסוד הצפוי של היחסים הביטחוניים בין המדינות טומן בחובו הזדמנויות לחיזוק המערך הפרו-אמריקני במזרח התיכון. מהצד השני, יש בו גם סיכון מרכזי בירידת האטרקטיביות בקידום הסכמי שלום עם ישראל עבור תמורות ביטחוניות וכלכליות מארה"ב. חשוב להזכיר, כי סעודיה שבה והדגישה מאז פרוץ המלחמה, כי היא עודנה מוכנה לקדם את הנורמליזציה עם ישראל. עם זאת, בית המלוכה הסעודי הציב לכך שני תנאים - סיום המלחמה והתקדמות בנתיב להקמת מדינה פלסטינית. מעבר לכך, קיים ספק האם יורש העצר יהיה נכון לקדם הסכמי נורמליזציה בשנת בחירות בישראל.
המלצות למדיניות
- החזרת כל החטופים החללים כנדבך מרכזי בתהליכי השיקום של החברה הישראלית.
- מימוש מדיני של ההישגים הצבאיים. לשם כך, נדרש לפתח אסטרטגיה להחלשת כוחו של חמאס כבסיס לסילוקו מעזה, באמצעות גיבוש חלופה שלטונית פלסטינית בתמיכת מדינות ערב ובסיוע ארה"ב. ישראל אף צריכה להתנגד לכל מעורבות תורכית וקטרית בתהליכי השיקום בעזה, ובודאי לא לאפשר נוכחות קבועה שלהן בעזה. במקביל, ישראל צריכה לאתחל מחדש את מערכות היחסים האסטרטגיות עם מצרים וירדן, לבחון דרכים לשלב אותן בתהליכי השיקום ברצועה ולהימנע מצעדים חד-צדדיים מול הרשות הפלסטינית העלולים להקרין באופן ישיר גם על הממלכה ההאשמית של ירדן.
- מול האיום האירני, נדרש מענה מודיעיני ומבצעי, שתכליתו למנוע ממנה לשקם את יכולותיה, לבנות מחדש את חגורת האש ולשוב ולהתבסס כמדינת סף גרעין. להבנתנו, זו העת לנצל את המצוקות הפנימיות באיראן והפגיעה ביכולות ההתקפיות שלה כדי לגבש תוכניות פעולה לערעור יציבותו של המשטר הרצחני בטהראן.
- מול ארה"ב, נדרש שדרוג נוסף בברית האסטרטגית, בדמות שימור היתרון האיכותי של צה"ל, תוך העמקת התיאום האסטרטגי, הביטחוני והצבאי בין המדינות. לצד זאת, יש לנצל את סיום המלחמה בעזה כדי לגבש תוכנית עבודה רב-שנתית, כדי להתמודד עם הפגיעה הקשה במעמדה של ישראל בקרב הציבור האמריקני, ובייחוד בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית וצעירי המפלגה הרפובליקנית.
- בזירה הפנימית, ממשלת ישראל צריכה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתוכל לנתח באובייקטיביות את הכישלון ההיסטורי החמור ביותר מאז קום המדינה ולהמליץ על דרכים למנוע הישנות אסונות דומים. במקביל, נדרש לעצור את כל מהלכי ההפיכה המשטרית, לגבש ולהעביר חוק גיוס לצה"ל שווה לכולם. המנעות מכך עלולה להציב איום ממשי על צביונה ואופייה של החברה הישראלית.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
