 |
| Photos: The White House |
עידן חדש במזרח התיכון?
24 בנובמבר, 2024
לצה"ל הישגים מרשימים בכל זירות המלחמה. בפני ראש הממשלה ניצבת כעת לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא, ההזדמנות לתרגם את ההישגים הצבאיים לפירות מדיניים, באופן שיאפשר לישראל את היכולת לסיים את המלחמה ולעצב מציאות ביטחונית-מדינית משופרת במזרח התיכון.
המלצות מרכזיות לישראל
- גיבוש מתווה להחזרת 101 החטופות והחטופים כצו מדיני, ביטחוני ומוסרי עליון. זו צריכה להיות מטרת העל המיידית והדחופה ביותר.
- חיזוק החוסן הלאומי כתנאי הכרחי לעוצמתה הכוללת של ישראל. זאת, בראש ובראשונה, באמצעות הסרת האיומים והפסקת ההשתלחויות בראשי מערכות אכיפת החוק, לצד קידום השיוויון בנטל ומימוש פסיקת בג"צ בסוגיית גיוס חרדים.
- גיבוש אסטרטגיה עדכנית להכלה ולהחלשת האיום האיראני. בראש ובראשונה, שלילת יכולותיה בתחום הגרעין והמשך ההחלשה של חגורת האש. במקביל, יש לבחון כיעד מוגדר פגיעה ביציבות משטר האיאתולות.
- טראמפ כנשיא מסמל עידן חדש. לישראל אינטרס ברור להמשיך ולהעצים את שיתופי הפעולה האסטרטגיים הרב-מימדיים עם ארה"ב. הדבר יחייב מענה לסוגיות נפיצות, ובראשן הציר האסטרטגי האזורי והמחיר הפלסטיני הכרוך בכך.
- הסדרה בלבנון על בסיס החלטת מועצת הביטחון 1701 משודרגת, בדגש על יכולת אכיפה, ובהעדרה חופש פעולה של צה"ל, למניעת התעצמות עתידית של חזבאללה.
- מיטוט שלטון החמאס בעזה, באמצעות מהלכים מדיניים מקיפים, בשיתוף פעולה עם ארה"ב, מדינות ערב וגורמים שנמצאים בזיקה לרשות הפלסטינית, שיאפשרו גיבוש חלופה שלטונית.
- ביהודה ושומרון, לצד המשך פעילות הסיכול, נדרשת בלימה של מגמות הסיפוח הישיר וחיזוק הרשות הפלסטינית כדי למנוע התפרקותה.
- מאמץ מיוחד לחיזוקה של ממלכת ירדן ההאשמית כעורף אסטרטגי למדינת ישראל. זאת, לצד צעדים לשימור ופיתוח מערכת הקשרים האסטרטגית עם מצרים.
- קידום הסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה, שיאפשר לישראל להעמיק את הברית האסטרטגית עם מדינות ערב כנגד הציר האיראני ולחזור לנתיב של עוצמה אסטרטגית רב-מימדית.
- החזרת צווי המעצר המנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון ככלי אפקטיבי כמעט בלעדי להתמודדות עם טרור וריגול.
ההישגים הצבאיים - הזדמנות לפירות מדיניים
צה"ל השיג בחודשים האחרונים הישגים מרשימים בכל זירות המלחמה. בעזה, המסגרות הצבאיות של חמאס מפורקות וחמאס כארגון צבאי למעשה ממוטט. חזבאללה ספג פגיעות קשות בשדרת הפיקוד והשליטה של הארגון וביכולות הירי כלפי ישראל. מול איראן, ישראל הצליחה להשמיד חלק ניכר מיכולות ההגנה האווירית שלה, לפגוע ביכולות ייצור הטילים ולדברי רוה"מ אף לפגוע ברכיב הקשור לתוכנית הגרעין הצבאי. ביהודה ושומרון, צה"ל והשב"כ ממשיכים בפעילות האינטנסיבית למניעת פיגועי טרור רצחניים, תוך סיכול ומעצר של אלפי פעילים, שחלקם הגדול מקושר לחמאס. כל זאת, תוך המשך התמיכה הרחבה של הממשל האמריקני ולקראת תחילת כהונתו השנייה של טראמפ ב-20 בינואר 2025.
דווקא משום כך, ניצבת בפני ראש הממשלה הזדמנות לתרגם את ההישגים הצבאיים לפירות מדיניים, באופן שייתן לישראל את היכולת לסיים את המלחמה ולעצב מציאות ביטחונית-מדינית משופרת. אחרת, קיימת סכנה כי ההישגים יישחקו בהדרגה ויעמיקו את המצוקות האסטרטגיות, ביטחוניות וכלכליות של ישראל.
האיום האיראני - בלימת פרויקט הגרעין
מלחמת חרבות ברזל המחישה כי איראן, שדוגלת באידיאולוגיה קיצונית הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל, היא האיום המרכזי לביטחונה של מדינת ישראל. זאת, על בסיס שני מרכיבים עיקריים: פיתוח תוכנית גרעין צבאי ומיצובה בשלב זה כמדינת סף, לצד הקמה והפעלה של חגורת אש מסביב לישראל.
ישראל הצליחה במהלך המלחמה לפגוע באופן מהותי בשני מרכיבים עיקריים בחגורת האש - חזבאללה וחמאס. מכאן, שיש לישראל כיום את האפשרות למקד מאמץ מיוחד בבלימת פרויקט הגרעין הצבאי. מדובר באיום מוחשי מתמיד. זאת, בשל החשש כי פיתוח הגרעין הצבאי ישמש את איראן כתעודת ביטוח עבורה לאחר הפגיעה הקשה בחזבאללה. יתרה מכך, נשק גרעיני בידי איראן עלול להגביר את הביטחון העצמי שלה ושל שלוחיה ברחבי המזרח התיכון ולאפשר להם לגלות תעוזה גוברת לפעול קונבנציונאלית כנגד ישראל תחת מטריה גרעינית. זאת, כמובן לצד העובדה כי נשק גרעיני מהווה איום ישיר על ישראל, גם אם האפשרות לשימוש בו נראית קלושה. יתרה מכך, נשק גרעיני בידי איראן עלול להוביל למירוץ חימוש גרעיני במזה"ת. סביר כי מצרים, תורכיה וסעודיה יישאפו אף הן להשיג יכולות אלו.
במציאות הנוכחית, לישראל יש הזדמנות לפעול בשילוב זרועות עם הממשל האמריקני הנכנס כדי לבלום את פרויקט הגרעין. זאת, באמצעות בניית שתי חלופות. האחת, אופציה צבאית אמינה, תוך שיתוף פעולה עמוק עם ממשל טראמפ, שמצידו כבר התחייב כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. השנייה, באמצעות הסכם גרעין 2.0 עם איראן, שיהיה בעל מרכיבים נשכניים ופיקוח הדוק ביותר. לשם כך, ישראל צריכה להבטיח כי היא תהיה משולבת מתחילת הדרך במגעים בין הצדדים, וכי במקביל למו"מ, הממשל יטיל על איראן סנקציות כואבות שיפגעו מהותית בכלכלה האיראנית וימחישו את מחיר ההפסד. לטווח הבינוני-ארוך, ומתוך הבנה שהאידיאולוגיה הקיצונית של המשטר הרצחני בטהראן לא תשתנה, ישראל צריכה לקדם תוכנית להפלת המשטר או לפחות לערעור יציבותו. זאת, תוך ניצול המצוקות הכלכליות והחולשות המבניות של החברה האיראנית, ובשיתוף פעולה עם בעלות בריתנו בזירה הבינלאומית והאזורית.
צווי המעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר - איום אסטרטגי
ההחלטה הבזויה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר, גלנט, טומנת בחובה איום אסטרטגי רב-מימדי על מדינת ישראל. מדובר, בראש ובראשונה, בפגיעה במעמדה ובתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית. זאת, נוכח החשש, כי הצווים עלולים להשליך לשלילה על הקשרים המדיניים, הביטחוניים, הצבאיים והכלכליים של ישראל עם מדינות דמוקרטיות רבות ברחבי העולם החברות בבית הדין, ולהקרין על ההליכים האחרים המתנהלים נגד ישראל בבתי הדין בהאג.
נוכח מכלול האיומים, נדרש מרוה"מ לבלום לאלתר את הצעדים להחלשת מערכת המשפט ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. לכך חשיבות רבה, שכן בהתאם לעקרון המשלימות, בית הדין נמנע ככלל מלהתערב במיקרים בהם מדינות מבצעות חקירות ומקיימות הליכים משפטיים עצמאיים ובלתי תלויים במערכת הפוליטית.
הסדרה בצפון כאופציה המועדפת
בצפון ישראל הצליחה, כאמור, לפגוע משמעותית ביכולות של חזבאללה. לדברי שהב"ט היוצא, גלנט, ישראל פגעה בכ-80% מיכולות האש של הארגון, ונראה כי בשבועות האחרונים היקף הפגיעה העמיק עוד יותר. נוכח זאת נראה כי בשלו התנאים להסדרה, על בסיס החלטה 1701 משודרגת, שתייצר מציאות מדינית-ביטחונית חדשה בצפון, ותאפשר את החזרת התושבים לבתיהם בביטחון. ההסדרה אף עשויה להוביל לצמצום כוחו הפוליטי של חזבאללה בזירה הפנימית הלבנונית, ולסלול את הדרך למינוי נשיא למדינה.
מהצד האחר, סביר כי איראן, לבנון וחזבאללה לא יסכימו להעניק לישראל זכות מעוגנת לפעול בעצמה לאכיפת ההסדרה. מדובר בתנאי הכרחי שישראל חייבת להתעקש לקבלו לפחות במכתב צד מארה"ב. זאת, באופן שיעניק לה את הלגיטימציה לפעול כדי למנוע מחזבאללה לשוב ולהתחמש ולפרוס כוחות סמוך לגבול. מטרה נוספת צריכה להיות צמצום הנוכחות והפעילות האיראנית בסוריה, שאף תפגע ביכולות להבריח אמצעי לחימה ללבנון. ביקור שר ההגנה האיראני בדמשק עשוי להעיד על הלחץ הגובר בטהראן מהאפשרות שאסד ינצל את ההזדמנות כדי לשפר את מעמדו בזירה הפנימית, האזורית הבינלאומית. בהקשר אפשרי, נודעת חשיבות להשפעה הרוסית על אסד.
מיטוט שלטון החמאס
מטרת העל המיידית והדחופה ביותר חייבת להיות החזרת כל 101 החטופות והחטופים, שכן זמנם הולך ואוזל, כפי שגם עולה מהדו"ח הרפואי שהגיש פרופ' חגי לוין על מצבם הבריאותי, לאחר יותר משנה בשבי החמאס ולקראת חודשי החורף הקשים. מכאן עולה שישראל צריכה לחתור באופן מיידי לגיבוש מתווה חדש להחזרתם. זאת, תוך יצירת התנאים למיטוט שלטון החמאס ולגיבוש שלטון פלסטיני חלופי, שיהיה בזיקה כזו או אחרת לרשות הפלסטינית, כגוף היחיד הזוכה ללגיטימציה בינלאומית ואזורית. מציאות כזו תאפשר לשלב את מדינות ערב והקהילה הבינלאומית בתהליכי שיקום עזה, הנאמדים בעשרות מיליארדי דולרים.
בכל תרחיש, ישראל צריכה להימנע משלטון ישיר על יותר מ-2 מיליון תושבי עזה. מדובר בסכנה של ממש ליצירת נטל ארוך טווח וכבד מנשוא על כתפי הצבא, שיהיו לו השלכות שליליות רחבות גם על מצבה הכלכלי של ישראל ומעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית.
ההצהרות של שר האוצר סמוטריץ' כי שנת 2025 תהיה שנת הריבונות ביהודה ושומרון משקפת את משנתו האידיאולוגית לפירוקה של הרשות הפלסטינית ולהחלת הריבונות הישראלית. מדיניות זו טומנת בחובה סכנות לערעור היציבות, הנפיצה ממילא במרחב. זאת, לצד פגיעה במערכת היחסים עם העולם הערבי, ובעיקר עם ירדן. על כן, ממשלת ישראל צריכה לאמץ מדיניות שתוביל לחיזוקה של הרשות הפלסטינית, ובכלל זאת תאפשר לפועלים לעבוד בישראל , בכפוף לנהלי הביטחון.
נורמליזציה עם סעודיה - חלון הזדמנויות
השאיפה של טראמפ להשגת הסכם נורמליזציה בין ישראל סעודיה, מציבה בפני רוה"מ נתניהו חלון הזדמנויות חסר תקדים לחתום הסכם שלום עם המדינה הערבית והמוסלמית החשובה ביותר. זאת, באופן שיאפשר לישראל לעצב מחדש את הארכיטקטורה המזרח-תיכונית ולשפר מהותית את מצבה האסטרטגי, ביטחוני וכלכלי. עם זאת, כל עוד רוה"מ נתניהו יתמיד בסירובו לשלב את הרשות הפלסטינית בתהליכי שיקום עזה ולהצהיר על אופק מדיני לפלסטינים, נראה כי יורש העצר הסעודי והמלך המיועד לא יהיה מוכן ומסוגל להתקדם בנתיב לעבר נורמליזציה.
שיקום החוסן הלאומי והלכידות החברתית
הקיטוב והשסעים המחריפים בחברה הישראלית מהווים את האיום המרכזי על החוסן הלאומי של המדינה. נוכח זאת, נדרש מהממשלה, בראש ובראשונה, לקיים את פסיקת בג"צ לגיוס חרדים ולקדם חקיקה בהתאם לכך; לעצור את כל מהלכי ההפיכה המשטרית, תוך שימור עצמאותה של מערכת המשפט ולחדול לאלתר מההשתלחויות חסרות הרסן ביועצת המשפטית ובראש השב"כ, שיש בהן כדי להחליש את יכולות הארגונים לממש את אחריותם ולפגוע בביטחון המדינה. בתחום הכלכלי, הממשלה צריכה לפעול חלוקת התקציב בהתאם לצרכים הלאומיים ולא הסקטוריאליים, באופן שיאפשר לשקם מחדש את הצפון והדרום, ייתן מענה למצוקות של אנשי המילואים ולתחומים חיוניים רבים. במקביל, נדרש מרוה"מ להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית, החיונית כדי לבדוק את הכשלון ההיסטורי, להפיק את הלקחים הנדרשים ולהמליץ על השינויים המערכתיים הנדרשים במוסדות השונים במדינה.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
