פסגת טראמפ-נתניהו - הישגים מדיניים-ביטחוניים או מצוקה אסטרטגית?

25 בדצמבר, 2025

 ^{Photo: Avi Ohayon - GPO}

תוכנית טראמפ בעזה עולה על שרטון?

כחודשיים מאז הושג ההסכם לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת החטופים, ניכר כי בכל זירות הלחימה שורר שקט יחסי, כתוצאה מהישגי צה"ל והפגיעה המשמעותית ביכולות של איראן, חזבאללה וחמאס. חרף זאת, לא הושגה הכרעה, ואיראן ושלוחיה במזרח התיכון פועלים לשיקום היכולות שלהם לקראת עימות עתידי. זאת, תוך רתיעה מהיגררות לסבב לחימה רחב נוסף עם ישראל בעת הנוכחית, מתוך הכרה בעליונות הישראלית וביכולת המוגבלת שלהם לגרום לנזקים משמעותיים לישראל. המשמעות היא שישראל זקוקה בעת הזו למעשה מדיני, שיתרגם את ההצלחות הצבאיות להישגים אסטרטגיים. אחרת קיימת סכנה ברורה לכרסום גם בהישגים הצבאיים.

לכך עלולות להיות הקרנות גם על מערכת הקשרים עם ממשל טראמפ, במיוחד לאחר ההישג של הנשיא לשחרור כל החטופים החיים ומרבית החטופים החללים. עם זאת, לעת עתה ניכר כי מרחפים סימני שאלה על סיכויי ההצלחה של תוכנית טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, בייחוד בכל הקשור להקמת גוף שלטוני וכוח רב-לאומי שיפעלו בנחישות לפירוק החמאס מנשקו וליצירת שלטון חלופי. זאת, באופן שעלול להגביר את הלחצים על ישראל לשנות את גישתה.

מדינות רבות בעולם הערבי והמוסלמי נרתעות מלשגר כוחות לעזה, בראש ובראשונה, בשל חוסר הרצון שלהן להתעמת עם חמאס, ובהיעדר מתווה לפתרון מדיני. הדבר אף משפיע על הנכונות של סעודיה ואיחוד האמירויות להשקיע את המשאבים האדירים, הנאמדים בעשרות מיליארדי דולרים, הנדרשים לשיקום הרצועה.

גרירת הרגליים בהרכבת הכוח הרב לאומי ובשיגורו, מעניקה לחמאס זמן יקר להתארגן מחדש, לשקם את יכולותיו הצבאיות, לבסס את אחיזתו בשטח ושליטתו במרבית האוכלוסייה הפלסטינית בעזה. במקביל, הולך ומתעצם האתגר ביהודה ושומרון, נוכח הצעדים החד-צדדיים של ממשלת ישראל שנועדו להבטיח סיפוח בעתיד של שטחים, תוך החלשת הרשות הפלסטינית. זאת, לצד העלייה בהיקף אירועי הטרור הלאומני כנגד פלסטינים. גם במימד הרחב, מההצהרות של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, עולה בבירור כי ללא הצגת אופק מדיני מוחשי להקמת מדינה פלסטינית, צפוי תהליך הנורמליזציה עם סעודיה – שהינו גולת הכותרת בחזון האזורי של הנשיא טראמפ - לקפוא על שמריו.

קידום הקשרים הביטחוניים בין מדינות ערב לארה"ב

החלל המדיני הריק שהולך ומתרחב, מנוצל על ידי מדינות האזור להעמקת הקשרים הבילטראליים עם ממשל טראמפ, ללא צורך לשלם בהרחבת הסכמי הנורמליזציה עם ישראל. הדבר אף משתלב בתפיסה הכוללת של הנשיא טראמפ לקדם הסכמים כלכליים וטכנולוגיים עתירי ממון עם מדינות האזור, כפי שמשתקף במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב שפורסם לאחרונה.

ביטויים לכך ניתן לראות, בין היתר, בעליית המדרגה בשיתופי הפעולה בין ארה"ב לסעודיה, לקטר ולתורכיה, בנכונות של הנשיא טראמפ למכור למדינות אלו מערכות נשק חדישות ומתקדמות ובכלל זאת מטוסי קרב מדגם F35, ואף בקשרים המתהווים בין טראמפ לנשיא סוריה אחמד א-שרע. ככל שמגמה זו תלך ותצבור תאוצה, עלולות להיות לה הקרנות שליליות על מעמדה האזורי של ישראל, ואף להשליך על יסודות המחויבות של ארה"ב לשמור על היתרון האיכותי של ישראל (QME).

מאמצי השיקום של איראן

כחצי שנה לאחר מבצע "עם כלביא", הולך ומתחוור כי למרות הפגיעה הקשה בכל מרכיבי עוצמתה של איראן, המנהיג העליון נחוש לשקם את היכולות ההגנתיות וההתקפיות של איראן, בדגש על מערכי הטילים וההגנה האווירית. זאת, לצד המשך הסיוע הצבאי והכספי לחזבאללה וליתר השלוחים האיראנים ברחבי המזרח התיכון. תשומת לב מיוחדת ראוי לתת לפעילות האיראנית בירדן, מתוך תפיסתה כבטן הרכה של ישראל. במסגרת זו, ניכרים המאמצים מצד איראן לערעור היציבות הפנימית ולניצול הגבול הארוך (308 ק"מ) עם ישראל כדי להפוך את ירדן למקפצה להברחת אמל"ח לאיו"ש ולפעילויות טרור.

בלבנון, ניכר כי הממשל בראשות הנשיא ג'וזף עאון, שואף אמנם להכיל את ריבונותו ולפרק את חזבאללה מיכולותיו הצבאיות. עם זאת, בפועל, צבא לבנון נעדר את היכולות הנדרשות לבצע זאת, בין היתר, בשל העובדה כי הוא מורכב מגורמים שיעים רבים. התוצאה היא שחזבאללה מצוי בתהליכי שיקום, ורק פעולה צבאית רחבת היקף של ישראל עשויה לבלום תהליכים אלו.

סוריה - כזירת התמודדות אזורית

סוריה הפכה למגרש משחקים של תחרות בין המעצמות האזוריות - ישראל, סעודיה, תורכיה וקטר, כאשר גם איראן ממשיכה לבחוש בזירה הפנימית. המציאות החדשה במדינה, ובייחוד האיבה של א-שרע לאיראן והקשרים בינו לבין הנשיא טראמפ, מייצרים לישראל הזדמנות לשינוי מצב, באמצעות קידום הסדרי ביטחון חדשים, בחסות ארה"ב. הנשיא טראמפ מצידו נראה נחוש לסייע לאחמד א-שרע לבסס את שלטונו. ביטוי לכך ניתן לראות בפעולה הצבאית של ארה"ב כנגד בסיסי דאע"ש במדינה, כתגובה להרג שני חיילים אמריקנים, ובביקורת המרומזת של טראמפ, כי חשוב שישראל לא תפריע להתפתחויות בסוריה.

עסקת הגז עם מצרים

מצרים הינה אבן ראשה בארכיטקטורה הביטחונית האזורית של מדינת ישראל. מכאן עולה שהאינטרס העליון של ישראל הוא לשמר את הסכם השלום ואף להעמיק את שיתופי הפעולה הבילטראליים עם קהיר. ההסכם האסטרטגי לייצוא גז למצרים, הינו בעיקרו הסכם כלכלי, וחשיבותו המדינית נובעת מכך שהוא עשוי לבלום את מגמת ההידרדרות ביחסים. יחד עם זאת, אסור לשגות באשליה שמצרים תוותר על הקווים האדומים שנוגעים לביטחונה הלאומי, ובראשם ההתנגדות הנחרצת להנעת אוכלוסיית עזה לסיני ופתיחת מעבר רפיח לצד אחד. בכל מקרה, חשוב לזכור, כי כל הסכם שיגובש בעזה, מימושו תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה מצידה של מצרים.

בשורה התחתונה, ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב טומן בחובו הזדמנות היסטורית לשדרוג מעמדה ועוצמתה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל. לחלופין, סיום הביקור בסימן מחלוקות בנושאי הליבה עם ארה"ב, עלול לפגוע במרקם הקשרים בין המדינות, כולל בדעת הקהל האמריקנית, ולהקרין לשלילה גם על מערכת הקשרים עם מדינות ערב, שהינה מרכיב חיוני במרכיבי עוצמתה של מדינת ישראל

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד

עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>