האם הסכם בין ארה"ב לאיראן אפשרי? המשמעויות לישראל

26 במרץ, 2026

^{Photo:Remix Canva AI}

המסר המרכזי:

_{המערכה מול איראן נמצאת בצומת דרכים על רקע דחיית האולטימטום של הנשיא טראמפ והמגעים המתנהלים בין ארה"ב לאיראן. נראה כי לתפיסתו של טראמפ, עומדות בפניו שתי אפשרויות – הסכם לסיום המלחמה או לחלופין הסלמה בדמות מבצע קרקעי לפתיחת מצרי הורמוז. המשמעות עלולה להיות הידרדרות שתוביל לזעזועים במערכת האזורית ולמשבר אנרגיה עולמי, שיקרינו גם על הזירה הפנימית בארה"ב. בזירה הצפונית, מתחזק החשש, כי סיום המלחמה מול איראן עלול להוביל להקפאת הלחימה מול חזבאללה, שממשיך להחזיק ביכולות ירי משמעותיות.}

_{האפשרות לקידום הסכם בין ארה"ב לאיראן לסיום המלחמה טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת עבור ישראל. נוכח זאת, בראש ובראשונה, נדרש להיערך למציאות של היעדר הכרעה בדמות הפלת המשטר האיראני וסיכול האיום מצד חזבאללה, בייחוד כלפי צפון המדינה.}

_{מכאן עולה, שאחרי הפוגה ארוכה יחסית כתוצאה מהסכם אפשרי בין ארה"ב לאיראן, המענה של ישראל חייב להתבסס על תוכנית אפקטיבית לפגיעה ביכולות של איראן והפלת המשטר כמטרת על. זאת לצד גיבוש תוכנית צבאית ומדינית משולבת לצמצום משמעותי וארוך טווח של האיום מצד חזבאללה, שיאפשר לממשלת לבנון להחיל את ריבונותה בכל רחבי המדינה.}

התנגשות האסטרטגיות

מההצהרות של הנשיא טראמפ מתחזק הרושם כי הוא מעוניין בעדיפות ראשונה בהסכם, שיעמוד בעקרונות היסוד שהוא עצמו הציג כקווים אדומים. בראש ובראשונה, מדובר במניעת נשק גרעיני מאיראן, בהבטחת חופש השייט במצרי הורמוז, בעצירת פיתוח תוכנית הטילים שלה ובהפסקת הסיוע לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון. מנגד, בולטת העובדה שהפלת המשטר האיראני נעדרת מהשיח העדכני בוושינגטון, ונראה כי להבנת הממשל מדובר במטרה שספק אם ניתן להשיגה בטווח הזמן המיידי.

מהצד האחר, נראה כי לתפיסתו של טראמפ, במידה והמו"מ ייכשל, הוא יוכל להטיל את האשמה על איראן כמי שטירפדה את המו"מ ולהציג עצמו כלפי הציבור האמריקני, ובעיקר כלפי תומכיו במפלגה הרפובליקנית, כמי שעשה את כל המאמצים להגיע להסכם. כתוצאה מכך לא נותרה לו ברירה אלא להמשיך במלחמה ואף להחריף את הצעדים נגד איראן.

המשטר האיראני מצידו מעוניין כמטרת על להבטיח את שרידותו. מעשית, ניכר כי חרף המהלומות שארה"ב וישראל מנחיתות על סמלי השלטון והתשתיות הביטחוניות והצבאיות באיראן, המשטר מעריך שהוא יכול לעמוד למול המתקפות המאסיביות ולמעשה יצליח לשרוד. זאת, בראש ובראשונה, משום שמדובר בממסד אידיאולוגי חזק ואכזרי, שנשען על תמיכה מוחלטת של מנגנוני הביטחון, ובראשם משמרות המהפכה וכוחות הבסיג'. נראה גם כי המשטר האיראני אינו חושש ממהלך קרקעי משמעותי מצד ארה"ב, היכול להציב איום על שרידותו.

מדינות המפרץ - גישה זהירה

מדינות המפרץ ככלל מייחלות לתמורה לשינוי מהותי באופיו של המשטר האיראני הקיצוני, שמציב איום מוחשי על ביטחונן. חרף המתקפות המאסיביות של איראן, בולטת העובדה כי הן אינן מוכנות לנקוט במהלכים התקפיים נגדה, למרות הכוח הצבאי העומד לרשותן והתמיכה האמריקנית רחבת ההיקף. זאת, מחשש לתגובה איראנית עוצמתית, שתפגע משמעותית בתשתיות האנרגיה והמים שלהן.

מרחבי הגמישות להסכם

לעת עתה ניכר, כי הפערים בין הצדדים נראים לכאורה עמוקים ובלתי ניתנים לגישור. אולם, נוכח מה שמצטייר כאינטרס של ארה"ב ואיראן לסיום העימות, ניתן לזהות נקודות מפגש לתשתית אפשרית להסכם. מבחינתו של הנשיא טראמפ שתי סוגיות הליבה הן למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני ולהבטיח חופש תנועה במצרי הורמוז.

איראן עפ"י ניסיון העבר יכולה להתחייב כי לא תחתור להשיג נשק גרעיני. זאת, בהתאם להחלטה שלה לעצור את פרוייקט הגרעין ב-2003 והסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015. לכך יש להוסיף את פסק ההלכה של המנהיג העליון, שאסר על פיתוח נשק גרעיני. מכאן עולה, שאיראן עשויה להסכים, בין היתר, להוציא את 440 ק"ג האורניום המועשר ולהחזרת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. באופן דומה, סביר כי איראן תסכים לפתוח את המצרים למעבר חופשי בכל הסכם שייחתם.

מהצד האחר, נראה כי איראן לא תהיה נכונה להסכים להגבלות משמעותיות שיימנעו ממנה לפתח את יכולותיה המגוונות בתחום הטילאות. גם בכל הנוגע לתמיכה בשלוחיה, סביר להניח שאיראן לא תסכים להגבלות שיצרו את המשך התמיכה, שכן מדובר בנדבך משמעותי באסטרטגיית ייצוא המהפכה ובניית יכולות הרתעה ברחבי המזרח התיכון. לכך יש להוסיף את הדרישה הצפויה מצד טהראן להסרה של הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה.

מכאן עולה החשש, כי גם אם יושג הסכם, הוא לא ייתן מענה אמיתי לאיום האיראני הרב-מימדי, שגלום באופיו הרצחני והקיצוני של המשטר. כל הסכם אף יוצג ע"י המשטר האיראני כניצחון וישווק כהמחשה לעוצמתו ואי היכולת להפילו. יתרה מכך, הסרת הסנקציות, ולו באופן חלקי, תיתן למשטר חמצן להתמודד עם המצוקות הכלכליות החריפות במדינה.

המדיניות המומלצת לישראל

ישראל נחושה להסיר את האיום האיראני על כל מרכיביו, אך בה-בעת צריכה לקחת בחשבון כי ההחלטה על לוחות הזמנים של המשך המערכה נמצאת בידיו של הנשיא טראמפ. המשמעות היא כי חתימת הסכם תוביל לסיום המערכה מול איראן. על כן, ישראל צריכה להיערך למצב בו המשטר האיראני יצליח לשרוד ואף לשקם בהדרגה את יכולותיו ולהיערך להתמודדות העתידית מולו. זאת, מתוך הבנה שלא יחול שינוי בתפיסה הקיצונית הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל ובמאמצים של איראן לפתח בחשאי את יכולותיה למימוש האסטרטגיה.

באשר לאיום הממשי והבלתי נסבל מצד חזבאללה, ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה שתיתן מענה יסודי ותסיר את האיום על תושבי הצפון לשנים רבות. זאת, בשילוב תוכנית אב לשיקום ולבניית הצפון כאזור בטוח ופורח. במסגרת זו, לצד המשך הפעילות הצבאית והרחבת הנוכחות עד לליטאני, ישראל צריכה להתנות את חזרת התושבים השיעים לדרום לבנון בהסכם אמיתי לפירוק חזבאללה מנשקו. זאת, לצד המשך קידום מערכה מדינית-כלכלית, בעיקר באמצעות ארה"ב, כדי לאלץ את הממשל הלבנוני לפעול כנגד חזבהאללה.

בזירה האזורית, ישראל צריכה לנצל את מפגש האינטרסים עם מדינות ערב המתונות כדי לבחון את הדרכים להרחבת הסכמי אברהם ולקידום תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה. מדובר במכפיל כוח בהתמודדות הרב-מימדית וארוכת הטווח עם איראן ושלוחיה באזור.

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד

עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן