שחרור החטופים ומיטוט החמאס
באמצעות כיבוש צבאי או מהלך מדיני?
28 באוגוסט, 2025
 |
האם כיבוש צבאי של עזה ללא תוכנית מדינית סדורה יביא לשחרור החטופים וחיסול שלטון החמאס או להיפך?
הביצה העזתית
ישראל הולכת ונקלעת למציאות משברית מחריפה, יתכן בלתי הפיכה, לפחות בחלק ממרכיביה בזירה האזורית. כיבוש מלא של העיר עזה, ובהמשך של מחנות המרכז, צפוי להיתקל במכשול של סוגיית השליטה בעזה. אם אכן תמומש החלטת הקבינט, ישראל עלולה להישאב לממשל צבאי ישיר. הניהול השוטף של רצועת עזה, בה חיים 2.2 מיליון עזתים שרובם עקורים מבתיהם, והאחריות האזרחית עליהם, מחייבים השקעת תקציבי עתק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, שיהוו נטל כבד מנשוא על מדינת ישראל. במציאות של שליטה ישראלית, סביר כי מדינות ערב לא יהיו מוכנות להשקיע את המשאבים האדירים, הנאמדים בעשרות רבות של מיליארדי דולרים, הנדרשים לתהליכי השיקום של הרצועה.
במקביל, הנזקים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים לישראל ילכו ויעמיקו. היחסים עם מדינות ערב, המתוחים ממילא, ידרדרו עוד יותר. יוזמות השלום האזוריות של הנשיא טראמפ עלולות להתפוגג ויוחלפו באווירה אנטי ישראלית קשה בעולם הערבי. העויינות לישראל בקרב ציבורים רבים במערב תחריף ותוביל להתגברות ביטויי האנטישמיות ברחוב וברשתות החברתיות.
נדבך נוסף הינו המציאות הנפיצה והשברירית ביהודה ושומרון. אישור תוכניות הבנייה במרחב הרגיש של מעלה אדומים (E1), לצד המשך תהליכי החלשת הרשות הפלסטינית, עלולים לגרור את ישראל לפגיעה נוספת במעמדה הבינלאומי וביחסיה עם מדינות ערב.
תמיכת ארה"ב על תנאי?
הנשיא טראמפ אמנם מביע, לעת עתה, תמיכה במדיניות של ראש הממשלה נתניהו למיטוט החמאס, אולם הוא ככל הנראה מגביל זאת בזמן, כפי שניתן היה לראות בדבריו כי הוא מקווה שיושג הסכם בשבועיים-שלושה הקרובים. על הפרק ייתכנות לביקור אפשרי של טראמפ בישראל במהלך חודש ספטמבר, אולם, ככל הנראה, ביקורו כרוך בסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים.
ניתוח דפוסי קבלת ההחלטות של הנשיא טראמפ מחזקים את ההבנה כי סבלנותו לתהליכים ארוכים מוגבלת והוא מעוניין בפתרון מהיר של עימותים, באופן שגם כרוך בחיזוק יוקרתו האישית. ביטויים לכך מהחודשים האחרונים ניתן לראות בסיום העימותים בין הודו לפקיסטאן, בין תאילנד לקמבודיה, בין אזרביג'אן לארמניה, ובאפשרות לקידום הסדרים בין ישראל לסוריה ויתכן גם לבנון. גם סיום המלחמה באיראן, עפ"י הוראתו האישית של טראמפ, שייך לדפוס התנהלות זה.
בהינתן המשך המבוי הסתום בעזה, חיי החטופים נתונים בסכנה מיידית וגורלם של החללים עלול להיות לוט בערפל. האמירות של הנשיא טראמפ כי יתכן וחלק מהחטופים כבר אינם בין החיים משקפים את הסכנה עבורם בכל יום שעובר. למעשה, כיבוש עזה עומד בסתירה ליעד העליון של החזרת כל 50 החטופים. הדבר עלול להיות לדיראון עולם בתולדות מדינת ישראל.
בקיעים ביחסים עם מצרים וירדן
הסכמי השלום עם מצרים וירדן הינם מהנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל. נוכח זאת, בולט הכרסום המתמשך שחל בקשרים הבילטראליים מול שתי המדינות.
התוכניות שמתפרסמות על הכוונה לדחוק את תושבי עזה מהרצועה דרך מצרים למקומות חלופיים, נתפסות במצרים כאיום ישיר על הביטחון הלאומי. לכך יש להוסיף את העובדה שהיחסים הבילטראליים נמצאים בשפל, ואף נשמעות רמיזות מצד בכירים מצרים על האפשרות להיערכות צבאית בסיני, במשתמע - בניגוד להסכם השלום.
גם מול ירדן, מערכת היחסים של ישראל רעועה ונמצאת בכרסום מתמשך. זאת, בין היתר, על רקע התחושות בממלכה ההאשמית, כי מדיניות ישראל ביהו"ש, במקומות הקדושים בירושלים ובעזה, עלולה להציב איום על היציבות הפנימית ועל הסכם השלום.
האיום האיראני
לאחר המבצע הצבאי המרשים באיראן, ישראל צריכה לקחת בחשבון כי המשטר האיראני ינסה לתרגם את שנאתו היוקדת כלפי מדינת ישראל למאמצי שיקום של יכולותיו, בעיקר בכל הקשור לפרויקט הגרעין, ולמערכי הטילאות וההגנה האווירית. חשוב לציין, כי מימד הזמן משחק תפקיד שונה עבור ההנהגה האיראנית, ולכן סביר כי היא תגבש תוכנית לטווח הבינוני-ארוך, ותשאף להימנע מצעדים בטווח הקצר העלולים בראייתה, לתת לישראל את התירוץ לתקוף פעם נוספת.
נוכח זאת, ישראל זקוקה לחופש פעולה מדיני כחלק מההיערכות הכוללת למול האיום האיראני הרב-מימדי. לשם כך, ישראל צריכה למקד את מירב יכולותיה בבניית היכולות הצבאיות ולפתח את מערכות היחסים האסטרטגיים עם מדינות ערב ובעלות בריתה בעולם. זאת, לצד העמקת התיאום ושיתופי הפעולה המיוחדים עם ארה"ב, החיוניים לכל פעולה עתידית נגד איראן. מהצד האחר, שקיעה בביצה העזתית ללא אופק לסיום המלחמה, תפגע במאמץ העיקרי מול איראן.
ההדרדרות בחוסן הלאומי
ההתפתחויות בזירה הפנימית, והשסעים החברתיים, מעמיקים עוד יותר את המצוקות עימן מתמודדת מדינת ישראל, ומציבים איום ממשי על זהותה הדמוקרטית ולכידותה של החברה הישראלית. הממשלה ממשיכה בניסיונותיה לערער את המערכת המשפטית בכללותה ולפגוע במעמד היועצת המשפטית לממשלה בפרט. זאת, לצד המשך המאמצים לקדם את חוק ההשתמטות מגיוס. דווקא בשעה בה נדרשת לצבא תוספת של יותר מעשרת אלפים לוחמים, ובעת שחיילי המילואים כורעים תחת הנטל הכלכלי והאישי של מאות ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה.
בשורה התחתונה, ישראל נמצאת בצומת קבלת החלטות הרה גורל לעתידה. החלטה על המשך המלחמה וכיבוש מלא של רצועת עזה, ללא תוכנית מדינית, משמעותה הפקרת החטופים, שקיעה בביצה העזתית והחלשת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית והאזורית. כנגזרת מכך חיסול החמאס, למרות הפגיעה הקשה ביכולותיו הצבאיות, עלולה להמנע. לפיכך צו השעה הוא שחרור מיידי של כל החטופים באמצעות הסדר מדיני, גם במחיר סיום המלחמה. לצד זאת, יש לפעול בשיתוף פעולה עם ארה"ב ומדינות ערב ליצירת חלופה שלטונית לחמאס בעזה.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
