ישראל והמזה"ת - בין הזדמנות לשבר?
29 בינואר, 2026
תקיפה או עסקה?
השלמת ההיערכות ההתקפית וההגנתית של צבא ארה"ב, ובכלל זאת התרגיל הצבאי האווירי ברחבי המזרח התיכון, טומנים בחובם פוטנציאל למהלך התקפי נגד איראן. מהלך כזה עשוי להוביל לשינוי אזורי רחב ולתגובת שרשרת שתפגע מהותית בציר הרשע האיראני על כל מרכיביו. לכך יהיו, בין היתר, הקרנות על האפשרויות להנעת התהליכים ההסדריים האזוריים של הנשיא טראמפ, על הסיכויים להחלשה משמעותית נוספת של יכולות חזבאללה, ועל הפחתת הסיכונים ליציבותו של בית המלוכה ההאשמי בירדן. המפתח טמון במאפייני ועוצמת הפעולה האמריקנית, אם אכן תתרחש.
מהצד האחר, ונוכח הרתיעה של הנשיא טראמפ מהישאבות למהלכים צבאיים רחבים, סביר שהוא יעדיף להימנע מתקיפה בתמורה לנכונות איראנית להיענות לדרישותיו להסכם חדש, שאותו יוכל להציג כהישג משמעותי כתוצאה מהלחץ שהפעיל על המשטר. עם זאת, לעת עתה, מנהיג איראן מגלה התנגדות נחרצת להיענות בחיוב לדרישות האמריקניות, ובראשן אפס העשרת אורניום, צמצום תוכנית הטילים והפסקת התמיכה בשלוחים.
מכאן עולה, כי הדילמה המרכזית בפניה ניצב הנשיא טראמפ היא בין הרצון והצורך להחליש דרמטית את המשטר לבין החשש ממנעד התגובות האפשריות של איראן. זאת, על רקע האיומים מצד גורמי המשטר לתגובה חריפה, ובייחוד אם המנהיג העליון יחוש סכנה קיומית. בתרחיש כזה, המנהיג עלול לקבל החלטה לתקוף בעוצמה את בעלות בריתה של ארה"ב באזור (ישראל ומדינות המפרץ), ולהסב להן נזקים משמעותיים, בעיקר לתשתיות הנפט. זאת, באופן שיוביל לזינוק במחירים, בואכה בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר הקרוב.
ישראל שומרת עד כה על שתיקה ועמימות, מדיניות הראויה לשבח. זאת, לצד המשך ההיערכות לכל האפשרויות, כולל תיאום עם הממשל האמריקני. במקביל, עליה לגבש מדיניות אזורית מעודכנת להתפתחויות, שבמרכזה העמקת מכלול שיתופי הפעולה עם בעלות בריתנו כנגד האיום האיראני.
שאלת פירוק וסילוק החמאס
שובו הביתה של גיבור ישראל, רס"ר רן גואילי ז"ל, חותם פרק קשה בהיסטוריה של המדינה. מטרת העל האסטרטגית כעת בעזה, בהתאם לדבריו של ראש הממשלה, היא לפרק את החמאס מנשקו ולפרז את הרצועה. לכאורה, אחת האפשרויות לכך היא באמצעות פעולה צבאית נטולת אילוצים מבצעיים בעקבות החזרת כל החטופים. אולם, נראה כי לעת עתה לא בשלו התנאים המדיניים לחידוש הלחימה. זאת, חרף הפרסומים כי בכוונת הממשל האמריקני, שנטל את שרביט ההובלה של עיצוב מציאות חדשה בעזה, להציג תוכנית לפירוק חמאס מנשקו. בהתאם למתווה, אם חמאס לא יהיה נכון למסור את נשקו בפרק זמן קצוב, ישראל תקבל אור ירוק לפעול בעצמה להשגת המטרה.
להבנתנו, נוכח העובדה שהנשיא טראמפ רואה בשיקום עזה מנוף למימוש החזון ההסדרי שלו במזרח התיכון, הוא בוודאי היה רוצה להימנע מחידוש הלחימה. הפתיחה הצפויה של מעבר רפיח לתנועה לשני הצדדים ממחישה את הנחישות של טראמפ להתקדם במימוש השלב השני בתוכנית לשיקום עזה. מכאן עולה, כי אחת הסכנות הטמונות בתוכנית האמריקנית היא, כי חמאס, בגיבוי תורכיה וקטר, יגלה נכונות, להתפרק ולו חלקית מנשקו, בתמורה להישארותו ברצועה. זאת, בהתאם לתפיסתו כי מימד הזמן משחק לטובתו ויעד העל המרכזי עבורו כרגע הוא לשרוד.
המשמעות היא כי נדרשת תוכנית פעולה מדינית עדכנית בעזה, שתעלה בקנה אחד עם האסטרטגיה של הנשיא טראמפ. עיקרי המדיניות - להתנער מהרעיונות חסרי התוחלת של סילוק הפלסטינים מעזה, נוכח ההתנגדות הנחרצת לכך של מדינות ערב, ובראשן מצרים. במקביל, יש לזנוח את הניסיונות להתבסס על חמולות מקומיות, שכן ההיסטוריה בעזה, בלבנון ובמקומות אחרים, הוכיחה כי אין להם סיכויים ממשיים להוביל לשינוי המציאות. לחלופין, ישראל צריכה לבנות מתכונת חדשה של שיתופי פעולה עם מדינות ערב המתונות. זאת, כבסיס לנכונות שלהן לגלות מעורבות פעילה בשיקום עזה ובגיבוש חלופה שלטונית לחמאס. מינויו של עלי שעת', שכיהן בעבר כסגן שר ברשות הפלסטינית, לעמוד בראש ממשלת הטכנוקרטים, משקפת את המציאות החדשה, ולפיה הממשל האמריקני ומדינות ערב ואירופה אינן נכונות להתעלם מהצורך לשלב את הרשות הפלסטינית כחלק מעיצוב "היום שאחרי" בעזה. זאת, בהמשך להשתתפות של אבו מאזן בועידת השלום שנערכה במצרים באוקטובר האחרון.
במקביל, לצד המשך הפעילות האינטנסיבית של כוחות הביטחון נגד גורמי הטרור ביהודה ושומרון, הנפיצות הגוברת במרחב מחייבת שינוי עמוק בהתנהלות של ממשלת ישראל. זאת, בין היתר, נוכח הביקורת הגוברת, גם בקרב הממשל האמריקני, על היעדר טיפול מספק בפשיעה הלאומנית כנגד פלסטינים, לצד האמירות הנחרצות מצד הנשיא טראמפ וגורמי ממשל נגד כוונות הסיפוח והחשש מערעור היציבות הפנימית נוכח מצוקות הכלכליות ברשות הפלסטינית.
ההשפעה התורכית
המציאות האזורית תורמת לעליית משקלה המדיני-ביטחוני של תורכיה. זאת, באופן שתואם את מטרותיו של הנשיא ארדואן להגביר את השפעתו ברחבי המזרח התיכון, ובייחוד בסוריה, באופן העלול להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל במדינה. העמקת שיתופי הפעולה בין תורכיה למצרים ולסעודיה, ובכלל זאת בתחומים ביטחוניים-צבאיים, משקפים הלכה למעשה מגמה זו ואת שאיפותיו של ארדואן ליצור איזון אסטרטגי למול ישראל. זאת, לצד מערכת הקשרים הקרובה בין טראמפ לארדואן, והאפשרות כי תורכיה תקבל אישור לרכוש את מטוס הקרב המתקדם מדגם F35.
בעת הנוכחית ישראל צריכה לרכז את מרבית המשאבים בהתמודדות עם האיום האיראני ולהימנע מלפתוח חזיתות חדשות. מכאן שעליה לפעול לריכוך מרחבי החיכוך עם תורכיה ולגלות רגישות ממהלכים העלולים ללבות עוד יותר את המתיחות הקיימת ממילא בין המדינות. במקביל, ישראל צריכה לנסות ולאתר סוגיות, כגון המאבק נגד הטרור, בהן ניתן לשתף פעולה באופן נקודתי עם המשטר התורכי.
הנורמליזציה עם סעודיה
סעודיה, כאחת המדינות החשובות בעולם הערבי והמוסלמי, מהווה אבן הראשה בכל הסדר מדיני אזורי בחסות ארה"ב. בשלב זה, ניכר כי בעוד הקשרים הבילטראליים בין ארה"ב לסעודיה הולכים ומעמיקים, היחסים בין ישראל לסעודיה נמצאים במגמת הידרדרות. זאת, בראש ובראשונה, נוכח הדרישה של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, להצגת אופק מדיני ממשי לרעיון שתי המדינות, כתנאי לקידום תהליכי הנורמליזציה. דרישה הנתקלת, עד כה, בהתנגדות עזה מצידו של ראה"מ נתניהו.
במקביל לכך, העימות ההולך ומחריף בין סעודיה לאיחוד האמירויות וזיהוי ישראל כשותפה של האמירויות. זאת, לצד הפעילות הסעודית להעמקת שיתופי הפעולה עם פקיסטאן ותורכיה, יתכן כתשתית אפשרית ליצירת ציר סוני עתידי. כל אלו מעמיקים עוד יותר את הפערים בין ירושלים לריאד. המשמעות היא, שלפחות בטווח הזמן המיידי, נראה כי חלום הנורמליזציה הולך ומתרחק.
בשורה התחתונה, המזרח התיכון עובר שינויים היסטוריים במאזני הכוחות בין גורמי הכוח האזוריים. לפתחה של ישראל עומדות הזדמנויות להשתלב בעיצוב מציאות אזורית חדשה ומשופרת, בהובלת הנשיא טראמפ. זאת, באופן שיאפשר לישראל לחזק את עוצמתה האסטרטגית הכוללת ולהעמיק את מכלול שיתופי הפעולה החיוניים עם מדינות ערב המתונות כנגד ציר הרשע האיראני. לחלופין, החמצת ההזדמנויות עלולה לדחוק את ישראל למציאות שלילית של עויינות אזורית ובידוד בינלאומי.
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד
עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
