ארצות הברית ואיראן בדרך לעסקה?

משמעויות לישראל

5 בפברואר, 2026

^{Photos: Kahmenei.ir | White House}

משא ומתן להסכם חדש

ארה"ב ואיראן פתחו במשא ומתן ישיר בניסיון לקדם הסכם חדש כחלופה למלחמה. בפני המשטר האיראני הדילמה - להיקלע לעימות צבאי ישיר עם ארה"ב, העלול אף לערער את יציבותו עד כדי מיטוטו. לחלופין, לנסות לדחות את הקץ באמצעות משא ומתן שיוביל להסכם חדש עם ארה"ב. ברקע לכך, חולשה אסטרטגית חסרת תקדים של המשטר האיראני מאז המהפכה לפני 47 שנים. זאת, בעקבות המצוקות החברתיות והכלכליות החריפות במדינה, והפגיעה הקשה באיראן ובשלוחיה ברחבי המזרח התיכון בשנתיים האחרונות.

על המדוכה שלוש סוגיות מרכזיות, שיכריעו האם המשבר החריף יסתיים בהסכם או בעימות צבאי:

האם איראן תהא מוכנה להתפרק מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות?
הנכונות של איראן להפחית את העוצמה של המערך הבליסטי
הפסקת התמיכה בשלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון

להערכתנו, איראן תתנגד לבצע כל וויתור בכל הקשור לתוכניותיה בתחום הטילאות וייצוא המהפכה. אולם, עפ"י ניסיון העבר, ומתוך מטרה לשרוד ולהמתין לסיום כהונתו של הנשיא טראמפ בעוד כשלוש שנים, בעתות מצוקה איראן מסוגלת לקבל החלטות קשות במיוחד. כך היה בהחלטת מנהיג איראן ב-1988 לסיים את מלחמת 8 השנים עם עיראק (וכדברי חומייני "שתיית כוס התרעלה"); הקפאת פרוייקט הגרעין הצבאי בשנת 2003; והסכם הגרעין בשנת 2015, שהיה בלשונו של ח'מינאהי "גמישות הרואית". המשמעות היא שאיראן עלולה להפגין גמישות בכל הקשור לפרוייקט הגרעין הצבאי, שתסלול את הדרך להסכם חדש.

הדילמה של הנשיא טראמפ

למיטב שיפוטנו, הנשיא טראמפ יכול להסכים להסכם שישלול בראייתו מאיראן את יכולותיה הגרעיניות הצבאיות. זאת, בתנאי שיהיה מדובר בהסכם מקיף ונוקשה, שיכלול בין היתר, הוצאת 400 ק"ג האורניום המועשר ל-60%; העשרה לרמה של 3.67% לכל היתר למטרות אזרחיות; פירוק תשתיות, ופיקוח חודרני.

מדינות מרכזיות במזרח התיכון, ובראשן תורכיה, קטר, סעודיה ומצרים, פועלות מאחורי הקלעים בניסיון לגבש הסכם כחלופה לעימות צבאי. לכך יש חשיבות רבה, שכן הן עשויות לתת לטראמפ לגיטימציה לקבלת החלטה על הסכם חדש, נוכח הרתיעה שלהן מעימות שעלול להוביל להסלמה אזורית רחבה. יתרה מכך, נראה כי הנכונות של טראמפ לבחון הסכם חדש מושפעת גם מהבנתו, כי איראן אינה ונצואלה ולא מדובר במהלך כירורגי, אלא בהישאבות אפשרית של ארה"ב לעימות צבאי ישיר, העלול להוביל למתקפות איראניות על בעלות בריתה של ארה"ב במרחב, ובכלל זאת על תשתיות הנפט במדינות המפרץ. לצד זאת, טראמפ משמר עמימות מכוונת הן ביחס לדד-ליין שהציב לשיחות והן בכל הקשור למהלכים שינקוט במידה והמשא ומתן ייכשל, במטרה להגביר את הלחץ על ההנהגה האיראנית.

משמעויות והמלצות לישראל

להסכם בין ארה"ב לאיראן בדמות פירוק היכולת של איראן לפתח גרעין צבאי עשויה להיות חשיבות רבה עבור ישראל, שכן הוא יצמצם איום אסטרטגי משמעותי. מהצד האחר, הסכם כזה טומן בחובו גם אתגרים משמעותיים, ובראשם המשך המאמצים מצד המשטר לשקם את יכולותיו הקונבנציונאליות, ההתקפיות וההגנתיות. זאת, כנדבך מרכזי באידיאולוגיה הקיצונית להשמדתה של מדינת ישראל.

יתרה מכך, הסכם חדש עלול לתת למשטר תעודת ביטוח מפני מתקפות נוספות מצד ישראל. סביר גם כי התמורות למשטר יהיו, ככל הנראה, בדמות רידוד הדרגתי של הסנקציות הכלכליות, ולכך חשיבות רבה נוכח המצוקות הכלכליות הקשות מהן איראן סובלת, שהיו המאיץ למחאות שפרצו בחודש האחרון.

כנגזרת מכך, ישראל צריכה לבנות תוכנית ייחוס עדכנית להתמודדות עם האיום האיראני הרב-מימדי, בהתאם להתפתחויות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. חשיבות מיוחדת יש להעמקת הקשרים האסטרטגיים עם בעלות בריתנו במרחב, כמשקל נגד לציר הרשע האיראני. כך או כך, ישראל צריכה להקדיש תשומת לב מיוחדת לקידום מאמץ להנעת הסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה, כגשר לפיתוח היחסים עם מדינות בעולם הערבי והמוסלמי, בחסות ארה"ב. זאת, במיוחד נוכח ניצנים של התהוות ציר תיאום בין סעודיה, תורכיה ומצרים, הכולל בין היתר, הצהרות משותפות בעלות תכנים אנטי-ישראליים מדאיגים.

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד

עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן