תמונת מצב אסטרטגית: נדרשות החלטות מנהיגותיות
9 בספטמבר , 2026
![]() |
| Photo: Gemini AI |
אנחנו משתמשים בקבצי עוגיות ואמצעים נוספים האוספים נתוני גלישה לשיפור חווית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטים ופרסום. למידע נוסף על אופן השימוש במידע, יש לעיין למדיניות הפרטיות.
X
![]() |
| Photo: Gemini AI |
בפרוס השנה החדשה (תשפ"ז), ניכר כי עומדים בעינם ההישגים הצבאיים המרשימים של צה"ל וזרועות הביטחון בכל החזיתות. התוצאה - הוסרו לעת עתה, איומים צבאיים מידיים על מדינת ישראל. חרף זאת, ישראל לא הצליחה להשיג הכרעה מדינית באף אחת מהזירות. אויבינו, ובראשם איראן, חזבאללה וחמאס, נותרו על מכונם ועדיין שומרות על תשתית כוחן, במטרה לממש את התפיסה האידיאולוגית הקיצונית להשמדת ישראל בבוא העת.
חמור במיוחד המצב ביהו"ש, בשל החשש להתפרצות עממית בואכה חגי תשרי, הנפיצים ממילא. זאת, כתוצאה משילוב של נסיבות, ובראשן האלימות הגואה מצד פורעים וטרוריסטים יהודים כלפי פלסטינים, למול רפיסות התגובה של ממשלת ישראל. בזירה האזורית, הואצו תהליכים של היווצרות חזית ערבית-אסלאמית, שבאה לידי ביטוי ב"הסכם מכה" בין סעודיה, פקיסטאן ותורכיה. זאת, לצד פגיעה במערכות הקשרים בין ישראל לירדן ולמצרים, ושקיעתה של האפשרות לנורמליזציה עם סעודיה. במקביל, ניכרת עליית מדרגה מסוכנת בעויינות בין ישראל לתורכיה.
לצד כל זאת, הנשיא טראמפ נחוש, לפחות עד בחירות האמצע, להקפיא את המלחמות באזור. במסגרת זו הוא אף מטיל מגבלות קשות על הפעלת הכוח של צה"ל בכל הזירות ומאמץ מדיניות של לחץ כלכלי כבד על איראן. ברקע, המשך הירידה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקני והחשש לפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל.
שרידות המשטר האיראני בסכנה?
המשטר האיראני, בהנהגת משמרות המהפכה, מפגין נחישות וביטחון עצמי גבוהים לעמוד איתן מול ארה"ב. איראן פועלת לפגוע בבסיסים ובנכסים אמריקנים במרחב ובמדינות המפרץ. זאת, במטרה לשמור על שרידות המשטר כמטרת על, תוך הרתעת ארה"ב מחידוש המלחמה ושמירה על מיצרי הורמוז כקלף אסטרטגי.
הנשיא טראמפ בוחר להתמקד בהמשך המצור על מיצרי הורמוז ובפתיחה של המיצרים למעבר ספינות. זאת, תוך ניסיונות להחריף את הסנקציות הישירות והשניוניות על איראן. עם זאת, לא מתנהל כיום מו"מ משמעותי על סוגיות הליבה, ובראשן פרוייקטי הגרעין והטק"ק, והמשך התמיכה בשלוחים האיראנים ברחבי המזה"ת. נוכח זאת נדרשת תשומת לב מיוחדת, לאפשרות כי בעתיד המשטר הקיצוני בטהראן עלול לחתור להשגת נשק גרעיני כמכפיל כוח בעוצמה האזורית הכוללת וכתעודת ביטוח מפני מתקפות עתידיות.
הלחץ הכלכלי של ממשל טראמפ מעמיק עוד יותר בציר הזמן את המצוקות הכלכליות החריפות באיראן. אולם, ככל שניתן להתרשם, לעת עתה, אין איום מוחשי על יציבות המשטר. זאת, נוכח אמצעי הדיכוי האכזריים והחשש של ההמונים ממעשי טבח נוספים כדוגמת אלו שקרו בינואר השנה.
מעצב חדש שהולך ומתעצם הוא השינוי בתפיסה האמריקנית מתמיכה גורפת בפעילות הצבאית של ישראל להטלת מגבלות משמעותיות על חופש הפעולה של צה"ל בכל הזירות. זו תוצאה ישירה של היווצרות ואקום מדיני כתוצאה מהיעדר מדיניות מצד ישראל לסיום המלחמה הרב-זירתית והתארכות העימותים. הנשיא טראמפ קיבל החלטה לצמצם ככל שניתן את העימותים הצבאיים. זאת, כדי להימנע מהישאבות למעורבות צבאית ישירה ועצימה, ובמטרה לאפשר לו מרחב פעולה לקידום החזון המדיני ההסדרי במזרח התיכון.
חזבאללה וחמאס - הישרדות
חמאס כאסטרטגיה נחוש להמשיך ולשרוד בעזה כבסיס לשיקומו בעתיד, תוך דבקות באידיאולוגיה הרצחנית כלפי ישראל. מנקודת מבט זו ניתן להבין את המהלכים של חמאס שתומכים בשלטון אזרחי ונכונים לבחון פירוק חלקי של הנשק. המשמעות היא, כי למרות הטבח והזוועות שקרו ב-7.10, חמאס ממשיך לשרוד, מגבש תוכניות לשיקום צבאי ומדיני ומחזק את שליטתו על האוכלוסייה המקומית, המונה כ-2 מיליון פלסטינים, בשטח ממערב לקו הצהוב.
באופן דומה, חזבאללה מפגין נחישות לשמר את יכולותיו הצבאיות. הממשל הלבנוני, חרף הרצון של הנשיא ג'וזף עאון, נעדר את היכולות לפעול מול ארגון הטרור. למעשה, בעת הנוכחית, אין ביכולתו להכריע את חזבאללה, שנהנה גם מתמיכה איראנית מדינית, כלכלית וצבאית.
יהודה ושומרון על סף הידרדרות?
גזרת יהודה ושומרון מתפתחת לאיום משמעותי על מדינת ישראל, אם כי לעת עתה נשמר השקט המתעתע במרחב. זאת, כתוצאה מפעילות הסיכול המוצלחת של צה"ל והשב"כ, לצד אדישות האוכלוסייה הפלסטינית.
הנפיצות המתפתחות נובעת משילוב של מספר גורמים - מצב כלכלי חמור שפוגע ביכולת של הרשות הפלסטינית לשלם משכורות גם למנגנוני הביטחון; היעדר אופק מדיני ותחושת תסכול גוברת; משילות חלקית של הרשות הפלסטינית; פעילות ממשלת ישראל לשינוי המציאות בשטח, והטרור היהודי הגובר כנגד פלסטינים. כל אלו עלולים להתסיס את האוכלוסייה הפלסטינית.
יתרה מכך, הפעילות הרופסת של ממשלת ישראל כנגד הטרור היהודי, לצד מאמצי הסיפוח והבנייה (E1), עלולים להוביל למפולת מדינית והתפרצות אלימה. לכך עלולות להיות הקרנות ישירות גם על היציבות הפנימית בירדן, שהינה לבנה מרכזית בביטחון הלאומי של ישראל.
התגבשות צירים חדשים במזרח התיכון
לצד המציאות הביטחונית המורכבת, מתפתחים תהליכים אזוריים שמאתגרים את הביטחון הלאומי של ישראל. מצד אחד, תהליך הנורמליזציה עם סעודיה נבלם. זאת, בעיקר בשל הדרישה של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, להצגת תהליך מדיני ומתווה ברור להקמת מדינה פלסטינית. חשוב להדגיש, כי אם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה תקרום עור וגידים יהיה בכך כדי לשנות את הארכיטקטורה האזורית ולהעצים את מעמדה ויכולותיה של מדינת ישראל. לא בכדי, עפ"י סינוואר עצמו, אחת הסיבות המרכזיות למתקפת הטרור הרצחנית היתה לבלום את תהליך הנורמליזציה.
במקביל, ניכר כי סעודיה וארה"ב משדרגות את שיתופי הפעולה הבילטראליים, כולל בסוגיות העלולות לאתגר את ישראל. שתי המדינות חתמו על שורה של הסכמים צבאיים והנשיא טראמפ אף הביע נכונות למכור לסעודיה את מטוס הקרב המתקדם F35. מעבר לכך, השתיים גם חתמו על הסכם לפיתוח תוכנית גרעין אזרחית בסעודיה, שעשויה לכלול גם הקמת יכולות העשרה בשטח הממלכה. הדבר עלול להניח את היסודות לפיתוח תוכנית גרעין צבאי בסעודיה, בייחוד נוכח האמירות של יורש העצר הסעודי כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תשיג יכולות כאלו. סביר שגם מדינות נוספות באזור, ובראשן תורכיה ומצרים, ישאפו אף הן לפתח תוכנית גרעין צבאי, באופן שלמעשה יפתח מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון.
סעודיה גם פועלת להרחיב את שיתופי הפעולה עם מדינות בעולם הערבי והמוסלמי. בהמשך להסכם ההגנה שנחתם עם פקיסטאן בשלהי 2025, סעודיה חתמה עם תורכיה ופקיסטאן על הסכם ("הסכם מכה") לברית הגנה. אחת התוצאות האפשריות של ההסכם היא אתגור המעמד והפעילות של ישראל במרחב.
המלצות
ישראל נדרשת, בראש ובראשונה, לגבש אסטרטגיה כוללת, שתכליתה לפתח חלופות מדיניות למיצוי ההישגים הצבאיים. זאת, בין היתר נוכח ההבנה שחופש הפעולה של צה"ל מוגבל בעת הנוכחית. מעשית, נדרש תיאום עדכני של מטרות המלחמה עם הממשל האמריקני, והגדרה של אינטרסים משותפים למצבי הסיום. בהתאם, מומלץ לתמוך באסטרטגיה האמריקנית למצור כלכלי על איראן ולהחרפת הסנקציות נגדה. זאת, תוך שיקום ובניית היכולות הצבאיות לתרחישים של חידוש המלחמה. סוגיית הנשק הגרעיני חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות, ויש לגבש תוכנית עדכנית למתן מענה רב-מימדי, בייחוד לתרחיש של ניסיון איראני בעתיד לפרוץ להשגת נשק גרעיני.
ביהודה ושומרון, ישראל צריכה לממש את אחריותה וסמכותה מול הטרור היהודי הגואה, כדי למנוע התפרצות הר געש מדיני וביטחוני. לצד זאת, על צה"ל וזרועות הביטחון להמשיך בפעילות הסיכול הנחושה והמוצלחת של הטרור הפלסטיני. מול עזה, חיסול שלטון החמאס ופירוזו מנשק חייב להיות יעד מרכזי, תוך אימוץ מגוון רחב של שיטות מדיניות וצבאיות, ובתיאום הדוק עם ממשל טראמפ.
בלבנון, נוכח ההבנה שהמדיניות הנוכחית נותנת מענה חלקי בלבד לצמצום האיומים מצד חזבאללה, ישראל צריכה לגבש תוכנית עדכנית לסילוק חזבאללה ולפירוקו מנשק. זאת, כנדבך מרכזי במערכה הרחבה כנגד האיום האיראני. במקביל, נדרשת הורדת פרופיל העימות הפומבי עם תורכיה, ולפעול בסיוע ארה"ב ומדינות נוספות, לשיכוך העויינות והמתיחות. ישראל צריכה לנצל את שעת הכושר כדי לקדם מול המשטר הסורי הסדרי ביטחון ואי לוחמה.