לקראת תפנית אסטרטגית בזירה הפלסטינית?

 

חזי סימנטוב

9 בספטמבר , 2026

Photo: Abdullah Al-Falastini/Wikimediacommons, in public domain

המסר המרכזי

הזירה הפלסטינית מתקרבת לנקודת מפנה חסרת תקדים בשנים האחרונות, בעקבות ההסלמה ביהודה ושומרון. טרור שנראה מאורגן ע"י מתנחלים קיצוניים נגד פלסטינים, אלימות גוברת, משבר כלכלי קשה ברשות הפלסטינית, חיכוך יומי והיעדר אופק מדיני - כל אלו יוצרים מערכת על סף התפרצות.

 

המצב בעזה, ההסתה של חמאס והמאבק על ירושת אבו מאזן, עלולים להפוך התפרצות מקומית ביהודה ושומרון למשבר רב-זירתי. התוצאה עלולה להיות הפעלת כוח רב יותר ע"י ישראל, דווקא כאשר הגיבוי הבינלאומי לו היא זוכה נשחק. האתגר: כיצד למנוע הסלמה ביטחונית רחבה, קריסה של הרש"פ ושפל נוסף בלגיטימציה הבינלאומית?

נפיצות ביהודה ושומרון

 

המציאות בגדה אינה "שקט יחסי", אלא אשליה של שקט לפני התפרצות אלימה רחבה. 

 

במקביל, צה"ל ושב"כ פועלים בנחישות ובמקצועיות לסיכול תשתיות טרור פלסטיני, וכן להפחתת החיכוך בין מתנחלים לפלסטינים. אולם היעדר אכיפה נחושה נגד טרור יהודי מעמיק את תחושת חוסר האונים בצד הפלסטיני ומשמש דלק מרכזי להסתה.

 

חגי תשרי, על רקע מתיחות ביטחונית, מעלים את פוטנציאל ההסלמה. כניסת לא-מוסלמים להר הבית מותרת זה שנים בשעות מוגדרות; מוקד המחלוקת הוא תפילה יהודית ושחיקה מעשית של הסטטוס קוו. כל אירוע אלים בהר הבית ישמש את חמאס והקיצונים ברש"פ כדי לטעון שמדובר ב"מלחמת דת" ולגייס את הפלסטינים, את ערביי ישראל ואת העולם המוסלמי נגד ישראל.

 

המשבר הכלכלי הקשה ברש"פ, לצד עיכוב העברת כספי הסילוקין והלחץ שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מעמיקים את הקריסה. קריסה של הרש"פ תייצר לחמאס קרקע פורייה לתרגם ייאוש לטרור ופיגועים. כל זאת כאשר הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל נמצאת בצלילה – אפילו בארה"ב.

 

 

עזה: פירוק חמאס והיום שאחרי

 

בעזה יש להבחין בין סיום השלטון האזרחי של חמאס, לבין פירוק כוחו הצבאי ומחיקת השפעתו החברתית. ביולי 2026 הודיע חמאס על פירוק ועדת החירום השלטונית והציע להעביר סמכויות לוועדה טכנוקרטית, אך סוגיית ההתפרקות מהנשק נותרה ללא פתרון – ולא במקרה. חמאס שואף לשמר את השליטה באוכלוסייה האזרחית בעזה, תוך התנערות מאחריות אזרחית, ולהמשיך להטיל מורא על תושבי הרצועה. 

 

אסור לטעות: ויתור על האחריות האזרחית משרת מטרה אחת – הישרדות. חמאס מעוניין שגופים אחרים יישאו בעלויות השיקום, בעוד הוא ישקם כוח אדם ותשתיות צבאיות לפי מודל חזבאללה בלבנון: ארגון טרור חמוש ועצמאי לצד שלטון אזרחי.

 

הגופים שיפעלו בשיקום יהיו בחלקם תומכי חמאס, כמו ארגונים המזוהים עם טורקיה וקטר. במציאות ללא פיקוח אמיתי, חמאס יוכל להתעצם ולשמר את השפעתו.

 

 

הבחירות ומאבק הירושה – החלשת אבו מאזן

 

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס "אבו מאזן" קבע בחירות לפרלמנט הפלסטיני, "המועצה המחוקקת", ל-28 בנובמבר 2026 במזרח ירושלים, בגדה ובעזה. גם אם הבחירות יבוטלו, עצם ההכרזה עליהן מחלישה באופן משמעותי את אבו מאזן ואת מעמדו. ההכרזה מאיצה בריתות ומאבקי כוח בתוך הפת"ח, מעמיקה את משבר הלגיטימציה של ההנהגה, ומשדרת חולשה כלפי חמאס וכלפי הציבור הפלסטיני.

 

ראוי לציין, כי עפ"י סקר של המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים של ח'ליל שקאקי מאוגוסט, התמיכה בחמאס דווקא ירדה ל-24% והשתוותה לפת"ח. 

 

המחבל מרואן ברגותי, המרצה בישראל חמישה מאסרי עולם, הוא המועמד החזק ביותר לנשיאות. מועמדותו עלולה להפוך את הבחירות למשאל עם על מאסרו ולהכניס את שאלת שחרורו לסדר היום הבינלאומי. ברגותי, מבכירי הפת"ח וראש התנזים באינתיפאדה השנייה, תומך במאבק מזוין אם לא תוקם מדינה פלסטינית. הפופולריות שלו בסקרים צריכה להדאיג את ישראל.

 

במקביל נבחנות בריתות סביב מוחמד דחלאן, חמאס וגורמים בפת"ח. חמאס ודחלאן בוחנים אפשרות לרוץ יחד.

 

מבחינת ישראל, המבחן אינו זהות היורש של אבו מאזן, אלא מניעת הענקת לגיטימציה לחמאס כשחקן פוליטי לגיטימי. המשמעות: הקצנה מיידית של הרש"פ והיעלמות התיאום הביטחוני נגד טרור בגדה. האינטרס הישראלי הוא לדחות את הבחירות למועד רחוק ככל האפשר.

 

 

המשמעות האסטרטגית

 

התרחיש החמור ביותר הוא הסלמה רחבה – אינתיפאדה שלישית. פעולות טרור יהודי מאורגן נגד פלסטינים יגבירו באופן ישיר את התעוררות הרחוב הפלסטיני. אירוע בהר הבית ובאל-אקצא, או רצף אלימות קשה בגדה, עלולים להוביל למחאה אלימה רחבה, בעת שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים שחוקים ולא יוכלו למנוע את התפשטותה.

 

חמאס והקיצונים ברש"פ ינצלו את ההידרדרות להסתה ולאלימות. ישראל תגיב בהסטת כוחות רבים של צה"ל, ומספר רב של נפגעים פלסטינים יעצים את המשבר. מעגל האלימות יתרחב ויעורר גם את הרחוב הערבי.

 

בממלכת ירדן הרחוב עלול להתעורר. תומכי האחים המוסלמים ינצלו את המצב לערער את היציבות ואף לנסות להפיל את המלך עבדאללה השני. ארגוני אסלאם קיצוני מזוהי האחים המוסלמים שואפים להקים בממלכה מדינת הלכה שתתמוך בחמאס. האחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק בירדן באפריל 2025.

 

המשבר הכלכלי ברש"פ יגבר, מדינות ערב יחריפו את הגינויים, והממשל האמריקני יגלה חוסר סבלנות למערכה ממושכת. במצב כזה ישראל תפעל עם פחות לגיטימציה בינלאומית, וחמאס ישווק את עצמו כאלטרנטיבה מיידית לרש"פ על רקע עוינות גואה נגד ישראל.

 

 

המלצות

 

הר הבית: לקבע את הסטטוס קוו בתקופת החגים, לתאם מראש עם ירדן ועם הרש"פ, ולהפריך שמועות בזמן אמת.

 

טרור: להמשיך לפעול בנחישות ובשיטתיות לסיכול הטרור הפלסטיני. 

 

משילות: יש לפעול למיגור האלימות הגואה כנגד פלסטינים. 

 

הרש"פ: למנוע קריסה תפקודית באמצעות העברת כספי סילוקין במנגנון מבוקר, מותנה בצעדים מדידים נגד שחיתות, הסתה וטרור.

 

עזה: לפרק את חמאס מנשקו ללא פשרות. לייצר מנגנון פיקוח חיצוני יעיל על כספים ועל השיקום. למנוע דריסת רגל של קטר וטורקיה בעזה.

 

בחירות: להיערך לקיום ולביטול. לגבש עמדה המתנגדת להשתתפות חמאס ומועמדות אסירים, ובראשם מרואן ברגותי. 

 

במישור המדיני: ליזום הידברות מקדימה עם ארה"ב, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה והאיחוד האירופי. להציג את תרחיש ההסלמה ולבנות מראש לגיטימציה לטיפול באלימות רחבה.