קורונה במזה"ת: איומים על יציבות משטרים, נפט, דת ופוליטיקה

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 15 במרץ, 2020

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photo: Fars News Agency | CC BY 4.0

כמו ביתר אזורי העולם, גם ברחבי המזה"ת, לקורונה השפעות דרמטיות ומגוונות - כלכליות, גאו-אסטרטגיות, דיפלומטיות ואחרות. ועדיין, נראה כי לתהליכים במזה"ת כמה מאפיינים ייחודיים: ערעור יציבות המשטרים, שממילא חווים גלי טלטלה כבר כעשור, צניחה ברמת האמון של הציבור בהם, התפתחות "מלחמת נפט", וזיקות בין המגיפה להיבטים דתיים ופוליטיים.

הווירוס הפעיל שרשרת אירועים בזיקה ליחסי המזה"ת עם המעצמות ו"התחרות הגדולה" ביניהן, סביב האינטרס הבינ"ל המוביל באזור מימים ימימה - הנפט.

צלילת מחירי הנפט בעשרות אחוזים, החדה ביותר מאז פלישת ארה"ב לעיראק בינואר 91', הובילה למשבר בין סעודיה לרוסיה, כאשר האחרונה מסרבת לחדש את הסכם 'OPEC +' ולקצץ במכסות הייצור כדי להעלות את מחיר ה'זהב השחור'. בין היתר, ביקשה רוסיה, לפגוע בתעשיית הפצלים האמריקאית, שבמחירים נמוכים אינה רווחית, ולנקום בארה"ב על מהלכיה לחבל, באמצעות סנקציות, בפרויקט צינור 'נורדסטרים 2'.

סעודיה, שעלות הפקת הנפט בה נמוכה יחסית למתחרותיה, נקטה במהלך מפתיע, "שובר שוק", והודיעה כי דווקא תגביר את התפוקה באופן משמעותי החל מהחודש הבא. המהלך הסעודי, שכוון בעיקר להכריח את רוסיה לחזור לשיתוף פעולה, לא רק שהרתיח את מוסקבה אלא גם קומם את ארה"ב.

מבחינת, יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמן (MBS), מדובר בעיתוי פנימי מורכב לדרוך על בהונותיהן של שתי הענקיות. משבר הקורונה עלול להעמיק את חוסר השקט בחצר הסעודית, בצל הפגיעה בשתי עוצמות סמליות של המשטר: הנפט והכעבה, שתמונותיה ריקה מאדם, לאחר סגירתה התקדימית לחיטוי, הציפו את הרשתות.

בנסיבות אלה, ועל רקע ספקולציות כי המלך סלמן קרוב להיאסף אל אבותיו, דווח כי MBS עצר שלושה נסיכים ממשפחת המלוכה, יתכן באשמת קשירת קשר למנוע ממנו לרשת את אביו, המלך. הבכיר מבין העצורים הוא אחמד בן עבד אל עזיז, אחיו הצעיר והיחידי של המלך סלמן משני הורים (אבו סעוד מייסד השושלת והמלכה האסה מבית סודיירי). המעצרים המפתיעים ממחישים את העובדה שהחצר הסעודית, הרוחשת מאבקים פנימיים, היא "קופסה שחורה", שאין באמת מי שרואה ויכול לצפות מה יקרה בתוכה. כך, אם MBS יודח מחר, העולם יופתע, אבל יאמר שהכתובת הייתה על הקיר...

משבר הקורונה מחריף, אפוא, מתחים פנימיים ומעצים מגמות של חוסר יציבות, כששתי דוגמאות בולטות נוספות הן איראן ולבנון.

באיראן, הביא המשבר לשיא את חוסר האמון הציבורי במשטר וביכולתו להתמודד עם התפשטות הנגיף, שיצאה מכלל שליטה. המשטר מואשם בהמשך הסתרת נתונים על היקפה האמיתי של ההתפרצות באופן הפוגע בתפקוד הרשויות וגורם למות אזרחים. על רקע זה, נחלץ הנשיא רוחאני להרגיע את הציבור כי אין חשש לבעיה של מחסור במים, חשמל ודלק.

התמרמרות הציבור במשבר הנוכחי מצטרפת למחאה נגד ניסיון המשטר לכסות ולטייח על מחדל הפלת המטוס האוקראיני בינואר, ועל רקע חוסר תפקודו הכולל במתן שירותים ובהתמודדות עם הסחרור הכלכלי, שהוציאו המונים להפגנות אלימות בנובמבר. [להרחבה על הביקורת נגד המשטר באיראן ראו מבט מדיני בטחוני - "צרות בצרורות": קורונה, בחירות והלבנת הון באיראן].

בלבנון, הקורונה הגיעה בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, ומסבכת את ניסיונותיה הנואשים של הממשלה החדשה להיחלץ ממנו, באמצעות מו"מ על אשראי בינ"ל. הממשלה הקודמת, בראשות חרירי, בה תלו רבים תקוות, לא הצליחה להביא למימוש התחייבויות הסיוע הבינ"ל, עד שהתפטרה, תשעה חודשים אחרי שקמה.

המשבר מאיים להוביל את לבנון לחדלות פרעון ולקריסה של המשק, הסובל מחוב חיצוני מהגדולים בעולם (170% מהתמ"ג) ומבעיה חמורה של נזילות ופיחות בערך הלירה. על רקע זה, הודיעה השבוע, ממשלת חסן דיאב, הסובלת מחוסר אמון ציבורי, כי לא תפרע את התשלום הראשון על אגרות החוב מסוג 'יורובונד', ותבקש מנושיה פריסה מחדש.

מדינה נוספת אותה "תופסת" הקורונה ברגע דרמטי היא מצרים, בה נולד במהלך פברואר האזרח המאה מליון. הממשל מנסה להתמודד עם בעיית התפוצצות האוכלוסין (שני מליון תינוקות נולדים כל שנה), אותה הגדיר הנשיא סיסי כחמורה לא פחות מאיום הטרור. אנליסטים מעריכים שהכלכלה המצרית, שתלויה בתיירות, בתעבורה בתעלת סואץ ובתעשיית הגז, צפויה להיפגע קשות מהשלכות המגיפה.

הקורונה במזה"ת, קשורה באופן הדוק לסוגיות של דת ופוליטיקה. בתחום הדת, הדוגמה המובהקת, גם אם לא היחידה, היא שוב... איראן, מוקד הופעת הקורונה באזור. המחלה התפרצה בעיר קום, המרכז החשוב ביותר בעולם ללימודי שיעה, אותו פקדו גם תלמידים סינים רבים, ששהו בסמינרים ובמרכזי הכשרה. בשל חוסר נכונות לסגור את המקומות הקדושים בקום - המשטר נמנע מלהטיל סגר על העיר, והעלייה לרגל אליה וממנה הביאה להתפשטות מהירה של הנגיף לכל רחבי המדינה.

הדת מקשה בהיבטים נוספים על ההתמודדות עם הנגע. חרף הביטול התקדימי של תפילות יום השישי ההמוניות ברחבי איראן, חכמי הלכה שונים עדיין קוראים למאמינים להגיע למסגדים ולהתפלל, באופן שמקשה על המאמצים להשתלט על תפוצתו. גם המנהיג ח'אמנהאי קרא לתפילות מיוחדות להצלה וישועה.

אחוזי ההדבקה בקרב בכירי המשטר, אנשי הדת, גבוהים במיוחד. זאת, בשל תנועת הבכירים בין קום לטהראן, מנהגם להתנשק וקידומם לראש התור בבדיקות לזיהוי המחלה. בין היתר, מתו מהמחלה מספר בכירים בהם יועץ של המנהיג ח'אמנהאי, ולקו בה שניים מסגניו של הנשיא רוחאני, סגן שר בריאות ובכירי ממשל נוספים, 23 מחוקקים ואחרים.

דוגמאות לזיקות בין המחלה לפוליטיקה היו ההכחשות הרשמיות באיראן על היקף המגיפה, בניסיון למנוע אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות לפרלמנט, מחשש שיפגעו בלגיטימציה של המשטר. בכיריו, אף טענו כי הידיעות על הקורונה הן מזימה חיצונית שנועדה לפגוע בו. בלבנון, חזבאללה שהתנגד להפסקת הטיסות מאיראן ואליה, מואשם גם בהסתרת חולי קורונה שהגיעו משם, תוך סיכון צוותים רפואיים; ובישראל הקורונה עשויה לחלץ את המערכת הפוליטית מה"פלונטר" שנקלעה אליו.

כמו בזירות נוספות בעולם, ניתוק קווי התעבורה האוויריים והיבשתיים, הפך גם לסוגיה דיפלומטית, כאשר איראן מאחרת להשבית את הטיסות לסין מחשש לפגיעה ביחסים; וישראל מחילה חובת בידוד על השבים מכל מדינות העולם, לבקשת הממשל האמריקאי.

ומה המשמעויות לישראל ברמה הביטחונית? מבית, צה"ל צפוי להישאב לטיפול באוכלוסיה במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף, באופן שעלול לשבש לחלוטין את התכנית הרב שנתית ("תנופה"). מחוץ, סגירת הגבולות באזור וביטול קווי תעופה, צפויים להקשות על איראן, שממילא שקועה בהתמודדות עם קטסטרופה לאומית, במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות באזור.

ועדיין, מוקדם להספיד את האיראנים ושלוחיהם, כפי שגילו האמריקאים, שספגו פיגוע רקטות קטלני בבסיס תאג'י בעיראק (שלושה חיילי קואליציה הרוגים). זאת, בזמן שהפנטגון דווקא נערך לצמצם כוחות באזור, על רקע הערכה כי הסיכונים להסלמה מול איראן, בעקבות סיכול סולימאני, דעכה משמעותית. נראה כי תקיפת התגובה הרחבה שביצעו האמריקאים והבריטים נגד יעדי המליציות בעיראק פותחת שלב חדש במערכה בין הצדדים.

במקביל, דיווחה הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א), בדו"ח עיתי בתחילת מרץ, כי איראן צברה 1020 ק"ג אוראניום מועשר לרמה נמוכה והפעילה 1044 צנטריפוגות באתר הממוגן בקום. עפ"י ההערכות, השתוללות הקורונה באיראן תקשה על פקחי הסוכנות להמשיך ולעקוב אחרי המשך תהליך התרחבות תכנית הגרעין האיראנית, אותה מוביל המשטר באופן מדוד וזהיר יחסית.

במעגל הקרוב יותר אלינו, בעזה, ניכרת בשבועות האחרונים רגיעה, אבל המצב עלול להשתנות, בוודאי אם תתפרץ שם קורונה, או בשל עליית הלחצים הכלכליים, בעקבות צעדים למניעת התפרצותה (כניסת פועלים).

בשורה התחתונה, את האפקט הממתן של הקורונה, מבחינה ביטחונית, עלולים "לאזן" מספר ההיבטים. השחקנים באזור צפויים אמנם להתכנס פנימה, אבל הם עלולים לחוש פגיעים ולבקש למנוע ניצול של חולשתם על ידי היריבים. מעבר לכך יהיו גם כאלה שיבקשו לנצל את העובדה שישראל מתרכזת בטיפול במשבר. ולבסוף, הקורונה עלולה להחריף מאוד תוצאות של הסלמה, אם תפרוץ, למשל בעזה.

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>