​

זרקור על רוסיה והמזה"ת

קסניה סבטלובה | 01 במרץ, 2020

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photos: Kremlin.ru

רוסיה תלווה למצרים 25 מיליארד דולר למימון עלויות הקמת הכור הגרעיני באל-דבעה

למרות המצב הכלכלי המורכב ברוסיה, תעניק מוסקבה למצרים הלוואה נדיבה למימון עלויות ההקמה של הכור הגרעיני האזרחי הראשון באל-דבעה, סמוך לעיירה התיירותית מרסא מטרוח, בחלק המערבי של מצרים. שלוש חברות מצריות זכו במכרז להקמה של השלב הראשון של הכור, ובקהיר מעריכים כי כבר בחודשים הקרובים יונחו יסודותיו. מצרים אמורה להחזיר את ההלוואה במהלך 13 שנים, ובקהיר נשמעת כבר היום ביקורת על התלות הגוברת במוסקבה.

החלטתה של רוסיה להעניק למצרים הלוואה כה משמעותית מעידה על חשיבותה של מצרים בעיני קובעי המדיניות ברוסיה. בשנים האחרונות חלה התקרבות משמעותית בין מוסקבה לקהיר. הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי ביקר מספר פעמים במוסקבה, וגם הנשיא ולדימיר פוטין ביקר פעמיים בשש השנים האחרונות בקהיר - וכנראה יקיים ביקור נוסף במהלך 2020.

ההסכם להקמת הכור הגרעיני האזרחי הראשון נחשב לפריצת דרך משמעותית מאוד מבחינת הרחבת ההשפעה הרוסית במזרח התיכון. הקשרים בין ברה"מ למצרים היו משמעותיים מאוד בתחילת שנות החמישים והשישים של המאה העשרים, אך החל משנות השבעים עזבה מצרים את האורביטה הסובייטית ועברה לאזור ההשפעה האמריקאית. האם ההתקרבות בין שתי המדינות בעת הנוכחית מעידה בהכרח על כך שמצרים שוב מעוניינת להחליף צד?

כפי שזה נראה כעת, מצרים אינה פועלת כמי שחייבת לבחור בצד אחד, והיא בוחרת בביזור הקשרים. רוסיה בונה עבורה את הכור הגרעיני, אך ארה"ב נשארת השותפה האסטרטגית הבכירה שלה שמעניקה לה סיוע כלכלי וצבאי משמעותי ביותר. יחד עם זאת, ככל שתקטן המעורבות האמריקאית במזה"ת, היחסים בין קהיר למוסקבה יוסיפו להתהדק.

טורקיה ורוסיה: התנגשות חזיתית צפויה מראש

המתיחות בין רוסיה לטורקיה בעניין המבוי הסתום באידליב הגיעה השבוע לשיא מסוכן, כאשר 33 חיילים טורקיים נהרגו מאש סורית. באנקרה דרשו נקמה ופתחו במתקפת נגד שבמהלכה נהרגו כמה עשרות חיילים סוריים וחמושים שיעים שפועלים בשירות המשטר הסורי והחזירו לידי המורדים שליטה בעשרות כפים וערים באידליב.

יחד עם זאת, ניכר שבמוסקבה מתאמצים מאוד שלא להביא להסלמה עם טורקיה והתלקחות נוספת באידליב, דבר שיקשה עליה להשיג את יעדיה בסוריה. בשלב הזה רוסיה "מכילה" את התוקפנות הטורקית, ולמעשה מאפשרת לאנקרה לפגוע בכוחותיו של אסד ובמיליציות השיעיות שנלחמות אתו באידליב. ההתנהגות הזאת מעוררת הדים רבים בסוריה, שם נדהמו לגלות שברגע האמת רוסיה לא שמרה על הגב שלהם מול הטורקים. רק לפני מספר ימים רוסיה האשימה את טורקיה בפומבי בכך שהיא מעניקה סיוע לג'יהדיסטים שנלחמים בצבא הסורי באידליב, ובכך שאנקרה עוסקת בהברחת החמושים הסוריים לחזית הלובית, אך לאחר התקרית בה נהרגו עשרות חיילים טורקיים השפה הרשמית שנשמעת מקרמלין התמתנה.

אך למרות ניסיונות ההלכה, מסתמן ששיאו של המשבר הזה עדיין לפנינו. רוסיה, שעד כה הצליחה לשמור על יחסים תקינים עם כל השחקנים המשמעותיים בסוריה, נמצאת בניגוד אינטרסים עמוק ביותר עם טורקיה. מוסקבה פועלת כל העת על מנת להחזיר לידיו של אסד את מלוא השליטה על הטריטוריה הסורית ונחושה להמשיך ולתמוך במהלכי הצבאי הסורי באידליב. בעיני רוחה, רוסיה רואה בסוריה מדינת חסות שתשמש אותה כבסיס איתן להמשך של הרחבת פעילותה במזרח התיכון. הנאמנות הרוסית נתונה לא בהכרח לאסד, אלא לאינטרסים הרוסיים בסוריה שאסד משרת כרגע.

מצד שני, גם טורקיה היא מדינה חשובה מאוד עבור רוסיה, כמי שרוכשת בתדירות גבוהה את הנשק הרוסי המתקדם ותורמת בכך, תרומה משמעותית לכלכלה הרוסית. בנוסף, טורקיה היא מדינה גדולה, שלה השפעה רבה על המהלכים האזוריים והיא גם חברה בברית הטרנס-אטלנטית. המשתנה האחרון חשוב במיוחד בעיני הרוסים, שרואים בפעילות הברית איום רציני ומעוניינים להחלישה בכל דרך.

לפני מספר ימים הודיעה טורקיה שבשלב זה לא תשלב את מערכות ה-S-400 במערך ההגנה שלה ותדחה את ההחלטה על כך ליוני 2020. טורקיה אף פנתה לוושינגטון בבקשה להציב על אדמתה את סוללות פטריוט, לנוכח ההסלמה באידליב (בארה"ב טרם הגיעו להחלטה בנושא). רוסיה בהחלט אינה מעוניינת בהתקרבות מחודשת בין אנקרה לוושינגטון (גם בארה"ב בוחנים את תחינותיו של ארדואן לעזרה באופן מדוקדק ביותר) ובמוסקבה עדיין תולים תקוות בפתרונות דיפלומטיים שיאפשרו את התקדמותו של אסד באידליב תוך שמירה על היחסים הסבירים עם אנקרה, מה שכרגע נראה כמו משימה כמעט בלתי אפשרית. עד כה הצליחה רוסיה לתחזק קשר טוב גם עם טורקיה וגם עם איראן למרות ניגודי האינטרסים המבניים ביניהן בהקשר הסורי.

בקרמלין שבו לקדם את הפיוס הפנים-פלסטיני על מנת להבליט את יכולות התיווך של מוסקבה

לפני שבוע חוסיין א-שייח, בכיר בפת"ח ומקורב לאבו-מאזן ערך ביקור בבירה הרוסית, ועתה הגיע תורו של איסמעיל הניה, מנהיג חמאס העומד בראש הלשכה המדינית של התנועה, שצפוי להגיע למוסקבה בתחילת השבוע ולפגוש את שר החוץ סרגיי לברוב.

בכירי חמאס מבקרים במוסקבה כל שנה מאז 2006, אז חמאס זכתה חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני. רוסיה רואה בחמאס שחקן פלסטיני משמעותי שלא נמצא תחת השפעה אמריקאית. היא אינה רואה בו ארגון טרור. חאלד משעל ומוסא אבו-מרזוק אף נפגשו עם השליח המיוחד של רוסיה למזה"ת מיכאיל בוגדנוב לפני כשבוע בדוחא, ובחודש נובמבר 2019 שוחח הניה עם בוגדנוב בטלפון.

יחד עם זאת, בפעם הקודמת ביקור של הניה בבירה הרוסית שתוכנן לצאת אל הפועל בינואר 2019 לא התקיים בשל לחץ ישראלי מאסיבי. הפעם ככל הנראה ייצא הביקור אל הפועל כמתוכנן. רוסיה מאמינה באסטרטגיה של ניהול יחסים טובים עם מירב השחקנים במזרח התיכון, וכך היא מנהלת יחסים קרובים מאוד גם עם ההנהגה הפלסטינית הרשמית. בעת הזאת, לאחר פרסומה של תכנית טראמפ, רואה רוסיה אפשרות להעמקת מעורבותה במישור הפלסטיני. לא מן הנמנע, שבמהלך הפגישה במוסקבה ידונו הניה ולברוב בסוגיית הפיוס הפנים-פלסטיני אותו מנסה רוסיה לקדם זה מספר חודשים.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>