האם הציבור תומך בחקיקה האנטי-דמוקרטית של הקואליציה?

פרופ' אסיף אפרת

לאחר ההפסקה הזמנית בתחילת המלחמה, חברי הקואליציה חזרו בחודשים האחרונים לקדם במלוא המרץ מבול של חוקים אשר עלולים לפגוע במוסדות ובערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל: מהרחבה משמעותית של חסינות חברי הכנסת ועד להגבלות על זכות המחאה; מפגיעה ביכולת עמותות לגייס מימון ממקורות זרים ועד לגירוש משפחות מחבלים. יוזמות החקיקה הרבות עלולות, אם תושלמנה בהצלחה, לשנות לבלי הכר את דמותה של המדינה ולגרוע מאופיה הדמוקרטי-ליברלי. האם יוזמות אלה נהנות מתמיכה ציבורית? האם הישראלים מעוניינים בחקיקה המאיימת לפגוע בזכויות יסוד ולערער את תפקודם ואת עצמאותם של מגוון מוסדות וארגונים?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלה זו באמצעות סקרי דעת קהל שנערכו על ידי חברת iPanel בחודשים נובמבר ודצמבר. לצורך הבחינה, הבדלנו בין שתי קטגוריות של יוזמות שאותן מקדמת הקואליציה.

הקטגוריה האחת כוללת צעדים לצמצום חופש הביטוי הפוליטי בתואנה של מלחמה בטרור. כאן שאלנו את משתתפי הסקרים על מידת תמיכתם בשלוש יוזמות חקיקה: הצעת חוק אשר תקל על פסילת מועמד או מפלגה מהתמודדות בבחירות לכנסת אם הביעו תמיכה במאבק של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; חוק (שהתקבל סופית ונכנס לספר החוקים) אשר מאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורה אם זה פרסם דברי שבח ואהדה למעשה טרור; והצעת חוק המחייבת מוסדות אקדמיים לפטר מרצה שהביע תמיכה בטרור.  

הקטגוריה השנייה כוללת יוזמות חקיקה שאינן קשורות למלחמה בטרור. בהקשר זה שאלנו את משתתפי הסקרים על מידת תמיכתם בשתי יוזמות: הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי "כאן"; והצעת חוק להרחבת סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים מעבר לתחום המצומצם של ענייני המשפחה.

ממצאינו מגלים תמיכה ציבורית מוגבלת וסלקטיבית ביוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות של הקואליציה.  

יוזמות החקיקה כנגד הבעת תמיכה בטרור נהנות מרוב גדול בקרב הציבור היהודי. 76% מהיהודים תומכים בהרחבת הפסילה של מפלגות בשל תמיכה בטרור; 79% תומכים בחוק לפיטורי מורים בשל תמיכה בטרור; ו-82% בציבור היהודי מצדדים בפיטורי מרצים שביטאו תמיכה בטרור. מאחר ששלוש יוזמות החקיקה מכוונות, בראש ובראשונה, כנגד ערבים, אין זה מפתיע ששיעורי התמיכה בהן בקרב הציבור הערבי נמוכים הרבה יותר: בהתאמה, 17%, 20% ו-27%.

הציבור היהודי מצדד ביוזמות כנגד תמיכה בטרור, אף שתרומתן האמיתית למאבק בטרור מוטלת בספק. יוזמות אלה מאיימות לפגוע בזכות להיבחר, בחופש הביטוי ובחופש העיסוק על מנת לקדם מטרות שאין בינן לבין לחימה בטרור כל קשר: מניעת ההשתתפות בבחירות של מפלגות ערביות, הצגת האזרחים הערבים כתומכי טרור וכאויבי ישראל, מניעת שיח ביקורתי וחופשי ופוליטיזציה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. אך הציבור היהודי בישראל, כמו ציבורים אחרים בעולם, מוכן לגבות צעדים פוגעניים שנעטפים בכסות של "נגד טרור". בוודאי כך בעת שאנו במלחמה עם ארגון טרור אכזרי, וכאשר הצעדים המדוברים מיועדים לפגוע בעיקר בערבים.

אך כאשר אנחנו יוצאים מתחום היוזמות הנוגעות לטרור, ממצאינו מראים כי הציבור נעשה יותר סקפטי והרבה פחות נלהב.

הצעת החוק להפרטת התאגיד זוכה לתמיכה נמוכה מאוד: 28% בקרב הציבור היהודי ו-21% בקרב הציבור הערבי. הישראלים, כך נראה, מכירים בחשיבות של שידור ציבורי נטול אינטרסים מסחריים ודוחים את הטיעון שלפיו השידור הציבורי הוא מיותר.

גם ההצעה להרחבת סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים זוכה לתמיכה נמוכה של 35% בלבד בציבור היהודי. אמנם, תומכי ההצעה טוענים כי בית הדין הרבני יכריע בסכסוכים אזרחיים, מחוץ לענייני המשפחה, רק בהסכמת הצדדים; אך מרבית הישראלים, כך מתברר, מבינים את הבעייתיות הגלומה בהגדלת הסמכות של בית דין שאינו מחויב לעקרונות דמוקרטיים ולזכויות היסוד של המשפט הישראלי.

בשטף יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות שלהם, חברי הקואליציה מתיימרים לקדם מגוון אינטרסים ציבוריים. הציבור, אנו מוצאים, מסכים באופן חלקי בלבד. בעת מלחמה, הציבור היהודי נותן "צ'ק פתוח" למאבק בטרור, גם אם משמעותו היא פגיעה בערכים דמוקרטיים.  לעומת זאת, כאשר מדובר בחקיקה שאינה קשורה לטרור – וזו המסה העיקרית של החקיקה – הציבור מפגין עמדה ביקורתית יותר ונכונות פחותה לקבל שינויים משמעותיים במוסדות המדינה ובערכי היסוד שלה.

אם נותר בחברי הקואליציה שמץ של מחויבות ציבורית, כדאי שיקשיבו לרחשי הלב של הישראלים ויפסיקו את ריצת האמוק לערעור הדמוקרטיה. זוהי גם אחריותו של הציבור – להבין את המשמעות החמורה של יוזמות החקיקה השונות ולפעול לסיכולן.

פרופ' אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן

פורסם לראשונה בשפה האנגלית בג'רוזלם פוסט בתאריך 7/1/2025 >>