נגם זבידאת, עלינו לעשות יותר עבור האזרחים הערביים. אבל לא נוכל בלעדיכם
אלכסנדר זרצקי. המכון לחירות ואחריות, אוניברסיטת רייכמן
נגם זבידאת כתבה כאן אתמול שבשביל "פירורים" היא, כאזרחית פלסטינית, לא תצא להצביע. לדבריה, אין הבדל בין ממשלת מרכז-שמאל לממשלת הימין הקיצוני שיש עכשיו, ושאם כבר, הנוכחית פחות גרועה: "לפחות הממשלה הימנית־קיצונית הנוכחית גזענית בגלוי, ומחויבת בגלוי לארגון מחדש, באלימות, של אדמות הארץ. היא אינה מתהדרת בדיבור על שלום ושוויון. אמנם מעשיה מזעזעים, אבל לפחות היא כנה". היא אולי כנה, אבל כנות לא עוצרת פשיעה, לא מתקצבת תכניות רב שנתיות, ולא מחויבת, הצהרתית ומעשית, לשילוב האזרחים הערביים בכל שדרות החברה. כל מה שממשלת השינוי על כל מגרעותיה כן עשתה, כי רשימה ערבית היתה חלק ממנה, והיה לכך גיבוי ציבורי יהודי וערבי כאחד.
כל הסקרים מנבאים שאחרי הבחירות הקרובות המחנה הליברלי לא יוכל להרכיב ממשלה בלי שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות. ברית ליברלית-ערבית היא לא רק צורך אלקטורלי וטקטי, היא גם צורך ערכי ומהותי. כורח להמשך התקיימותו של מחנה ליברלי בפוליטיקה הישראלית.
בכל העולם מתקיימת ברית אדוקה בין ליברלים למיעוטים. זה אמור להיות טבעי ומתבקש עבור מחנה שערכי הבסיס שלו הם פלורליזם, קבלת האחר, ושוויון ללא אבחנה אתנית, דתית או מגדרית. מחנה ליברלי שמחרים למעלה מחמישית מאזרחי המדינה הוא אוקסימורון שלא יכול להתקיים.
הצרה כרגע היא שגם אלה ממנהיגי האופוזיציה שמאמינים בשיתוף פעולה ליברלי-ערבי, מגמגמים עצמם לדעת לגבי חבירה למפלגות ערביות. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות בספטמבר 2025 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, 16% ממי שהצביעו בבחירות האחרונות לאחת ממפלגות האופוזיציה, השיבו שהם מתנגדים לשיתוף פעולה כזה. אומנם מדובר בשיעור לא מבוטל של מצביעים, אך עדיין מדובר בשוליים. כשמנהיגי האופוזיציה הליברליים נכנעים לשולי המחנה שלהם, הם נכנעים גם לנרטיב הכוזב של הימין הישראלי לפיו קואליציה עם מפלגות ערביות מסוכנת לישראל.
סקרים נוספים של המכון מציגים תמונה עגומה, לפיה מאז 7 באוקטובר הניכור של הציבור היהודי כלפי הציבור הערבי הולך ומתגבר בעקביות. נכון לדצמבר 2025, 47% מהיהודים בישראל מעדיפים לקבל טיפול מרופא יהודי. 53% מעדיפים שהשיפוצניק שלהם יהיה יהודי ו-49% מעדיפים שהמוסכניק שלהם יהיה יהודי. אבל יש בעיה דווקא בקרב מצביעי האופוזיציה: אם בדצמבר 2022, 14% ממצביעי האופוזיציה העדיפו לקבל טיפול רפואי מרופא יהודי, בדצמבר 2025 המספר הזה גדל ל-22%. יתרה מכך, בגלל שבתוך קבוצת מצביעי האופוזיציה נספרים גם ערבים, סביר להניח ששיעור היהודים מצביעי האופוזיציה שמעדיפים לקבל טיפול רק מרופא יהודי אף גבוה יותר. זה בדיוק המקום של מנהיגים לגלות מנהיגות: לא להיכנע לזרם הגזעני ששוטף את ישראל, אלא להתנגד לו. הציבור הישראלי מצפה לכך מהם.
כמו נגם, גם אני גדלתי בחברה מודרת ומוחלשת בפריפריה. יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר הצליחו להשתלב בחברה הישראלית. זה קרה בגלל מאמץ דו כיווני, של המדינה לשלב ושלנו להשתלב. המדינה צריכה לעשות הרבה, הרבה יותר כדי שאזרחיה הערבים לא ירגישו שהם מקבלים פירורים, אבל יהיה לה קשה לעשות את זה בלי שהם יקחו חלק בתהליך הדמוקרטי. נגם, אנא, אל תוותרי עלינו עדיין.
פורסם לראשונה בהארץ ב 21/1/2026