בני גנץ, אל תזגזג!
ד"ר חיים וייצמן
ביום חמישי האחרון, ה-23.1.2025, נאם בני גנץ ביום הדמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. בדבריו התיחס, מטבע הדברים, גם לשאלת שחרור החטופות והחטופים. אומר בני גנץ: "השבת החטופים היא מעל הכל מהלך ערכי וחשוב לחוסן שלנו כחברה, והיא גם הזדמנות אסטרטגית. היא נותנת לנו הזדמנות לעצור לכמה חודשים, להשיב את היקרים לנו, ולשנות את כיוון הספינה". אבל גנץ יודע שבדיוק את ההזדמנות האסטרטגית הזו נשבע סמוטריץ' לטרפד. אין אמצעי תקשורת, נאום פומבי, ציוץ ברשתות, שסמוטריץ' החמיץ בתקופה האחרונה כדי להכריז ולהבהיר שהוא לא יאפשר עצירת המלחמה, גם לא תמורת שחרור החטופות והחטופים. מבחינתו המשך המלחמה הוא המטרה. אם הממשלה תחליט לעצור את המלחמה כדי לקיים סבב שני של שחרור חטופות וחטופים, סמוטריץ' מתחייב לפרק את הקואליציה וממילא את הממשלה, שתאבד את הרוב שלה בכנסת. כבר היום נשענת הממשלה על קואליציה צרה למדי, בת שישים ואחד חברי כנסת, כשלעיתים נהנית הממשלה גם מתמיכתם של ח"כים בודדים שיש להם חשבונות משלהם עם סיעותיהם (מי אמר אלמוג כהן? עידן רול?).
בנקודה הזו מתלכדים האינטרסים של נתניהו וסמוטריץ'. שניהם לא יכולים להרשות לעצמם שהממשלה תיפול ואנחנו נלך לבחירות כלליות בעת הזו. לשניהם לא מבשרים טובות הסקרים המתפרסמים מדי שבוע. סמוטריץ' ו"הציונות הדתית" שלו מתנדנדים סביב אחוז החסימה ולגמרי לא בטוח שהוא יחזור להתלכד עם עור הצבי, העוטף את כסאות הח"כים. וגם אם כן, אין שום סקר שחוזה לו לשוב ולהיות שר האוצר ושר השטחים, שני תפקידים רבי עוצמה שמאפשרים לו היום להעביר תקציבי עתק להתנחלויות, בסיס כוחו הפוליטי.
נתניהו אינו יכול להרשות לעצמו שלא להיות ראש ממשלה, אפילו לא ליום אחד. יום אחרי שלא יהיה בתפקיד, איזה כוח יהיה לו להלך אימים על בית המשפט ושלושת השופטים הנרפים שמאפשרים לו לעשות כרצונו ולמעשה להיות הוא המנהל את משפטו? מאז ה-7 באוקטובר, נוסף למשפט עניין נוסף, ועדת החקירה הממלכתית. כל זמן שנתניהו הוא ראש הממשלה, וככל שזה תלוי בו, לא תקום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, למה שקדם להם ולמה שבא בעקבותיהם. נתניהו יודע שההחלטה הראשונה של הממשלה החדשה שתקום, זו שבה לא הוא יכהן כראש ממשלה, תהיה להקים ועדת חקירה ממלכתית. נתניהו זוכר, ללא ספק, את ועדת החקירה הממלכתית לאירועי אסון מירון, האסון האזרחי הכבד ביותר בישראל עד ה-7 באוקטובר, אסון בו נהרגו 45 אנשים. רק שבוע ימים חלף מיום הקמתה של ממשלת בנט-לפיד עד שזו החליטה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שמצאה כי ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו נושא באחריות אישית לאסון במירון. את מסקנותיה הגישה אותה ועדת חקירה רק בחודש מרץ 2024 ולמרות המסקנות הנחרצות של הוועדה, היועצת המשפטית לממשלה טרם הורתה למשטרה לפתוח בחקירה. מן הסתם, המחדל הנורא של ה-7 באוקטובר 2023 והמספרים הבלתי נתפסים של הרוגים, נרצחים וחטופים, אולי הקהו את רגישות מערכת אכיפת החוק. מכל מקום, אין בכוונתו של נתניהו לאפשר הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ואת זאת יוכל למנוע רק כל-עוד הוא ראש הממשלה.
כאמור, בני גנץ רוצה שהממשלה, ממשלת נתניהו, תמשיך להתקיים כדי שתוכל להתקדם עם שחרור החטופים כולם. ראוי לשים לב לדיוק דבריו של גנץ מעל בימת "יום הדמוקרטיה" באוניברסיטת רייכמן: "לא צריך להיכנס לממשלה, כדי לדאוג שלא תיפול." אמנם, גנץ אומר ש"לא צריך" אבל הוא לא שלל לחלוטין את האפשרות שהוא וסיעת המחנה הממלכתי יחברו לקואליציה ויכנסו לממשלה. ומי שזוכר שבני גנץ כבר חבר פעמיים לבנימין נתניהו אינו יכול לשלול הצטרפות שלישית על הסף.
יש לבני גנץ פתרונות אחרים "לא צריך להיכנס לממשלה, כדי לדאוג שלא תיפול. אפשר לתת רשת ביטחון גם מחוץ לממשלה", אמר גנץ מול כל הקהל. אולי. אבל אם נזכור שבנימין נתניהו אינו מוכן לפעול מתוך קואליציה צרה, נבין שקל וחומר לא יסכים להסתמך על "רשת ביטחון" מספסלי האופוזיציה. היום היא ישנה ומחר היא איננה.
כבר בשנת אלפיים, כשהיה ברור שאהוד ברק סיים את דרכו כראש ממשלה, רצו חברי הליכוד להחזיר את נתניהו לראשות הממשלה, פחות משנתיים לאחר שגרשו אותו מן התפקיד. נתניהו לא הסכים. הוא לא היה מוכן להסתמך על כנסת בה לא היה לו רוב מוצק. הוא דרש בחירות חדשות לכנסת. סופו של דבר, אריאל שרון הסכים להיות מועמד לראשות הממשלה, ניצח את ברק והשאר, היסטוריה, כפי שנהוג לומר. ב-2009 חזר נתניהו לראשות הממשלה ומיד ניסה להרחיב את בסיס הקואליציה שלו, תוך שהוא מנסה לשכנע חברי כנסת מקדימה לערוק למחנהו ולקואליציה. כדי לעשות זאת, נאלץ נתניהו לשנות אח חוק יסוד: הכנסת. שינוי החוק צלח, משיכת העריקים, לא צלחה. דוגמאות נוספות לא חסרות, מה שברור הוא שנתניהו לא יסתמך על רשת ביטחון. וכשהוא יאיים על גנץ שאם האחרון לא "יכנס תחת האלונקה" לא ניתן יהיה להשלים את מתווה שחרור החטופים, גנץ לא יעמוד בלחץ, כפי שלא עמד בו בפעמיים הקודמות. זאת, למרות שבשיחה מאחורי הקלעים של בימת יום הדמוקרטיה, התחייב בני גנץ, באופן מפורש, שלא יחבור שוב לנתניהו. אז אמר.
כדאי להזכיר לגנץ שנבחרי הציבור, ובעיקר חברי הכנסת, סובלים מתדמית גרועה ומרמת אמון ירודה מאד בעיני הציבור, כפי שהראו ביום הדמוקרטיה שני הסטודנטים יונתן קויפמן ושוהם ויצמן, שהציגו סקר שערך החודש המכון לחירות ואחריות. הסקר מראה כי רק 13 אחוזים מהציבור נותנים אמון בכנסת. צעד ראשון בשיקום האמון הוא מילוי הבטחות הנבחרים לציבור. חבירה שלישית להצלת נתניהו אינה עומדת בקריטריונים האלה.
פורסם לראשונה בזמן ישראל בתאריך 31/1/2025