משפט נתניהו - מי מנהל את מי?

ד"ר חיים וייצמן

בשבוע שעבר הסתיים שלב החקירה הראשית במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כשבוחנים את אופן התנהלות המשפט עד כה, נראה כאילו לא השופטים הם שמנהלים את משפט נתניהו, אלא נתניהו הוא זה שמנהל את השופטים ואת משפטו. הוא מודיע להם מתי לא יתקיימו ישיבות. הוא גם לא טורח לתאם איתם מתי יתקיימו הישיבות וכשראש ההרכב מעזה, בשפה רפה, לבקשו לתאם אתם, הוא עונה לה שהאויבים לא מתחשבים במשפטו. כשהשופטים מבקשים להעלות את מניין ימי הדיונים לארבעה בשבוע, הוא מכתיב להם "אין שום סיכוי בעולם", כאילו מדובר בתכנית כבקשתך.

שאלותיו של עורך הדין חדד משמשות לנתניהו רק נקודת זינוק לנאומי בחירות ארוכים, המכוונים לשילהוב תומכיו, להמשך הסתת ה"בייס". השופטים גם אינם מגבילים את נתניהו בדיבורו. לא במשך הדיבור ולא בנושאים עליהם הוא מדבר, נושאים שבמקרים רבים הקשר שלהם לנושא המשפט קלוש ביותר, אם הוא קיים בכלל. נתניהו ניצל את עדותו לנאומים ארוכים כדי להעמיק את תחושת הקורבנות שלו ולשכנע את נאמניו כי רשויות החוק מתנכלות לו ועושות לו עוול. כך למשל, דווח כי ב-10 פברואר השנה, עם חידוש עדותו במשפט אחרי הניתוח שעבר, צעק-התלונן נתניהו "שמונה שנים גוררים אותי בתוך הגיהינום הזה. על מה? על השטויות האלה שלכם? אתם לא מתביישים"?.

למרות התלונה הזו שלו, נתניהו הוא זה שעשה הכל כדי לדחות את תחילת משפטו. מאז שהחל במתן עדותו, נראה כאילו נתניהו וההגנה שלו פועלים בשני קווים מקבילים שכיוונם מנוגד. מצד אחד, הוא מוצא כל סיבה אפשרית (החל מביקור בחרמון, עבור בהצבעות בכנסת ועד נסיעה מיותרת להונגריה ועוד) כדי להמעיט בישיבות בהן הוא מוסר את עדותו, לבטלן ולמרוח אותן על-פני כמה שיותר זמן, כאשר גם הישיבות שכבר מתקיימות, זוכות לא פעם לקיצור הזמן, אם משום שנתניהו עייף, עורך הדין חש ברע, יש הצבעה בכנסת, או כל סיבה אחרת. נראה שלמרות מצג השווא שלו, כאילו נגרם לו עינוי דין, נתניהו חושש מהחקירה הנגדית שתחקור אותו נציגת התביעה ולכן הטקטיקה שלו היא למשוך כמה שיותר זמן עם כמה שפחות דיונים מהותיים ובכך לדחות את הרגע שבו הוא יצטרך לענות על שאלות התביעה בחקירה הנגדית. 

כדי לבחון מהי דעת הקהל לגבי אופן התנהלות משפטו של נתניהו נכללה בסקר דעת קהל של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן (נערך על-ידי IPanel בחודש אפריל האחרון, בקרב 1005 נשאלים), השאלה הבאה: "משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפתח במאי 2020, ונמשך מאז. האם לדעתך השופטים במשפט זה מוטים כנגד נתניהו, לטובת נתניהו, או שהם אינם מוטים (נייטרלים)?". 

למרות שליטתו של נתניהו בניהול המשפט והסלחנות הבולטת של השופטים, 37% מכלל המשיבים, יותר משליש, האמינו שהשופטים מוטים נגד נתניהו. רק 15% השיבו שהשופטים מוטים לטובת נתניהו ואילו 34% השיבו שהשופטים נייטרלים. בקרב אלה שהצביעו בבחירות האחרונות בעד אחת המפלגות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית, שיעור המאמינים כי השופטים מוטים נגד נתניהו קופץ בחדות ל-67%, כלומר מעל שני שלישים ממצביעי הקואליציה מאמינים כי השופטים מוטים נגד נתניהו ופחות מחמישית מהם (19%) מאמינים בנייטרליות של השופטים, ביושרם וביושרתם. 

האיש החזק במדינה נוהג כמי שבודק את הגבולות והוא מותח ומותח אותם עד שיבוא מישהו, או משהו ויעצור אותו, אלא שלפעמים זה עלול להיות מאוחר מדי והפגיעה כבר אינה בת תיקון. כפי שעולה מתוצאות הסקר, למרות כל ההנחות שעשה ועושה הרכב השופטים לנתניהו, למעלה משני שלישים מתומכי הקואליציה כבר אינם מאמינים בהוגנות ובהגינות, בהעדר משוא פנים של מערכת המשפט בישראל ואנחנו קרובים מאד להרס המערכות. לבית המשפט אין כלי אכיפה משל עצמו והוא נשען יותר מכל מערכת אחרת על אמון הציבור, אמון שנתניהו עושה הכל כדי לקעקע אותו, מסיבות של אינטרסים אישיים. התנהגות רופסת של בית המשפט אינה מסייעת לשמירת אמון הציבור, מה גם שמערכת המשפט המותקפת על-ידי הממשלה והעומד בראשה, אינה זוכה לתמיכה מצד הרשות המחוקקת.  

נתניהו, אמנם הצהיר שהוא יכול לנהל את המדינה תוך כדי התנהלות משפטו, ובכך מילט את עצמו מהנבצרות, אבל נראה שהאינטרסים האישיים שלו גוברים עליו גם כאן וכשמתברר שאינו יכול "גם וגם" הוא מעדיף לנהל את משפטו. והמדינה? נקווה לטוב.

פורסם לראשונה בזמן ישראל ב 28/5/2025