האופוזיציה שלא באה לעבוד
ד"ר שחף זמיר, חוקר בכיר, המכון לחירות ואחריות, אוניברסיטת רייכמן
בחודש שעבר ממשלתו של אולף שולץ קנצלר גרמניה ומנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית הודחה בהצבעת אי אמון שקידמה המפלגה הגדולה באופוזיציה לצד קמפיין ציבורי רחב בו חשפה את אזלת ידה של הממשלה בהתמודדות עם האינפלציה ועליית מחירי האנרגיה. כמעט במקביל, הודיע ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה ב-9 השנים האחרונות, כי התפטר למעשה מתפקידו במהלך שיוביל ככל הנראה לבחירות בקנדה בחודשים הקרובים. זאת בעקבות הביקורת של האופוזיציה על התמודדות הממשלה עם האינפלציה ודרישה לחקירה של אי סדרים בחוזים ממשלתיים. אמנם הגורמים המיידים למהלכים הללו בגרמניה ובקנדה היו התפרקות הקואליציה או מתח פנים מפלגתי במפלגת השלטון, אולם המהלכים הללו לא היו מתקיימים לולא פעלו מפלגות האופוזיציה כנגד הממשלה בתוך הפרלמנטים ומחוצה להם.
למרות שכמעט תמיד לאופוזיציה אין רוב, התפקיד שלה בדמוקרטיות פרלמנטריות הוא מרכזי. היא צריכה לייצג את דעת המיעוט, להתנגד לחקיקה או מדיניות של הממשלה, לפקח ולבקר אותה, ואולי הכי חשוב - להציג אלטרנטיבה שלטונית. הספרות המחקרית על אופוזיציה פרלמנטרית אפילו טוענת שמכוון שהאופוזיציה חופשית לבקר את הממשלה ואין עליה כמעט מגבלות, עצם העלאת נושאים לסדר היום של הרשות המחוקקת על ידה מחייבת את הממשלה להגיב ולעתים להתאים את המדיניות או את החוקים שהיא מבקשת להעביר. מול התיאוריה הזו והאנרגיה האופוזיציונית במדינות אחרות, התפקוד של האופוזיציה הפרלמנטרית הנוכחית בישראל נראה חיוור, ללא הנהגה, ומייצג תפיסה מוגבלת של תפקיד חברי האופוזיציה. זאת בעיקר נוכח ניסיון העבר בזמן ממשלת בנט-לפיד עת הייתה אופוזיציה חזקה – בהנהגת בנימין נתניהו – שאף הצליחה להפיל את הממשלה, ללכת לבחירות ולהקים ממשלה חלופית.
לדוגמא, במשך שנת המלחמה מה-7 באוקטובר 2023 עד סוף אוקטובר 2024 (כל המושב השני של הכנסת והפגרות במהלכו) הוגשו 361 שאילתות לשרים בנוגע לתפקוד משרדם. 271 מתוכן של חברי אופוזיציה - ממוצע של 6 שאילתות לח"כ מהאופוזיציה (גם אם מחשבים ללא ח"כים שבמשך השנה היוו חלק מהקואליציה). מדובר בניצול חסר של הכלי מאחר וכל ח"כ רשאי/ת להגיש 30 שאילתות במושב – כלומר, חברי הכנסת הגישו רק חמישית מהמכסה שלהם. ניתן להניח שזה לא מתוך הסכמה עם עבודת המשרדים אלא מתוך תפיסה שלכלי אין משמעות או זלזול של חברי הכנסת בתפקידם הפרלמנטרי. גם השימוש באחד הכלים הפרלמנטריים המשמעותיים שיש לאופוזיציה – הצעות לסדר – לוקה בחסר. כך למשל חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו במהלך אותה תקופה 458 הצעות לסדר – 32 פחות מאלו שהגישו חברי הכנסת מהקואליציה. זאת למרות שלחברי האופוזיציה יש מכסה גדולה בהרבה להגשת הצעות לסדר. שוב, מעלה חשש שחברי הכנסת מהאופוזיציה לא יודעים את תפקידם או לא מאמינים בו. גם הנתונים לגבי מנהיגי האופוזיציה במשכן הכנסת מדגישים את הזלזול זה –למשל יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, נכח רק 359 שעות במשכן (מקום 107 מתוך 120 חברי כנסת) ובני גנץ נכח רק 247 שעות במשכן (מקום 114 מתוך 120 חברי כנסת).
ניכר שגם הציבור בישראל רואה את חוסר התפקוד של האופוזיציה הנוכחית. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות החודש (בינואר 2025, לפני פרישתה של עוצמה יהודית מהממשלה ועסקת החטופים) בקרב מדגם מייצג של 811 משיבים באמצעות חברת iPanel, שאלנו "באיזו מידה מפלגות האופוזיציה בכנסת הנוכחית מבצעות את תפקידן?" 76% מהנשאלים בסקר טענו כי מפלגות האופוזיציה מבצעות את תפקידן במידה מועטה. אך הנתון המפתיע יותר הוא שכמעט אין הבדלים בין מצביעי המפלגות השונות. 77% ממצביעי מפלגות האופוזיציה לעומת 74% ממצביעי מפלגות הקואליציה טענו שהאופוזיציה מבצעת את תפקידה במידה מועטה. מצביעי שני המחנות נותנים לאופוזיציה הנוכחית ציון נכשל.
עוד שאלנו, "האם את/ה מרוצה מתפקוד המפלגה לה הצבעת בבחירות האחרונות במהלך השנתיים האחרונות?". מצאנו כי 58% ממצביעי מפלגות הקואליציה מרוצים מתפקוד המפלגה לה הצביעו לעומת 35% ממצביעי מפלגות האופוזיציה שמרוצים מתפקוד המפלגה לה הצביעו.
הבעיה העיקרית באופוזיציה בישראל שהיא פועלת כמפלגות נפרדות שבוחרות לפעמים להתכתש ביניהם במקום לשתף פעולה ולבקר את הממשלה. הנחת היסוד של האופוזיציה הזו היא שהיא הפסידה בבחירות ואין לה רוב ולכן חברי הכנסת בה פועלים בעצלתיים. לא ברור איך בגישה הזו המפלגות.
מצפות להוות אלטרנטיבה שלטונית. אם לא ישתפו פעולה (כולל עם חברי הכנסת הערבים), יאתגרו את הממשלה ויבקרו אותה, יציעו מדיניות חלופית, יתישו את הממשלה בכנסת ופשוט ״יבואו לעבוד״, הם ימשיכו לאבד את בסיס התמיכה שלהם. חמור מזה, בעוד חברי האופוזיציה צועקים מעל לכל דוכן שהקואליציה דורסת את הדמוקרטיה הישראלית בחקיקה המסירה את ההגבלות על הממשלה, הרי בזלזול שהם מבטאים לתפקידם כאופוזיציה אמיצה ולוחמנית הם אחראים לא פחות מחבריהם בקואליציה לכרסום הזוחל במבנה הדמוקרטי של המשטר במדינת ישראל.