נתניהו מקדם את קונספירציית ה"דיפ סטייט". האם הישראלים מאמינים?

פרופ' אסיף אפרת וד"ר עומר יעיר

מדינות רבות בעולם מצויות בשנים האחרונות בתהליך של נסיגה דמוקרטית שבמסגרתו הממשלה מתחזקת, מתפרקת מריסונים ובלמים, ומערערת מוסדות וכללים יסודיים של המשטר הדמוקרטי. בין היתר, הממשלה מבקשת להתעצם על חשבון גורמי ממשל שאינם נבחרים: הפקידות והמנהל הציבורי, מערכת המשפט, וכוחות הצבא והמודיעין. גופים אלה מאבדים את עצמאותם, סמכויותיהם מקוצצות, או שהם פשוט זוכים להתעלמות של הפוליטיקאים. אחד הטיעונים להצדקת הפגיעה בגורמי ממשל ומשפט אלה הוא היותם "deep state" (דיפ סטייט)—זוהי טענה קונספירטיבית אודות מעין "מדינת עומק" הפועלת בצללים, שבה אנשי מקצוע בלתי נבחרים מקבלים את ההחלטות מאחורי הקלעים, באופן המקדם את מטרותיהן האישיות ו/או הפוליטיות, תוך שהם מכשילים את המנהיגים הנבחרים. המנהיגים הנבחרים מייצגים את העם, אך אנשי הדיפ סטייט הם המנווטים את המדיניות בניגוד לרצון העם. החלשת הדיפ סטייט, על פי היגיון זה, תחזיר את הכוח למקומו הנכון: הדרג הפוליטי הנבחר.

לקונספירציה זו אין ביסוס או אחיזה במציאות, לא מוצגות עובדות וראיות שיתמכו בה והיא מופצת במסגרת נאומי תעמולה וקמפיינים תקשורתיים המיועדים לחזק את הפוליטיקאי המפיץ אותם על חשבון הניהול התקין והדמוקרטי של מוסדות המדינה. יש לה כוח רב דווקא משום שהיא אינה מבוססת: היא פשוטה להבנה ונשענת על אמוציות והלכי רוח שמקבלים בזכותה מענה מספק.

בתהליך הנסיגה הדמוקרטית העובר על ישראל, ראש הממשלה נתניהו, בעצמו ובקולו, מפיץ את קונספירציית ה"דיפ סטייט" מאז מרץ 2025. זאת במסגרת מאבקו בשומרי הסף, לרבות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וראש השב"כ לשעבר רונן בר. בהגדרתו של נתניהו, "דיפ סטייט זו הפקידות הקבועה שהיא כמעט ולא מתחלפת, והיא חושבת שהיא יודעת יותר טוב מה הבוחרים רוצים, הם נוטים תמיד שמאלה". עוד הסביר נתניהו כי "באמריקה ובישראל, כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם."

אם תיאוריית ה"דיפ סטייט" קנתה לה אחיזה בקרב הציבור, הרי שהסכנה לדמוקרטיה הישראלית גדלה. תמיכה בתיאוריה עלולה להחליש את אמון הציבור במערכת המשפט, בביורוקרטיה ובכוחות הביטחון. היא תאפשר לממשלה לסכל את מהלכיהם של גופים אלה ואף להשתלט עליהם. השאלה היא, אם כך, האם הישראלים אכן מזהים כוחות עלומים של דיפ סטייט שיש להיאבק בהם, כפי שרוצה נתניהו.

בשני סקרים שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באפריל 2025 (1490 משיבים) ויולי 2025 (997 משיבים) בקרב מדגמים מייצגים של הציבור הישראלי, שאלנו את המשיבים באיזו מידה הם מסכימים כי במוסדות השלטון בישראל קיים "דיפ-סטייט" אשר פועל לקידום מטרותיו באופן חשאי וללא פיקוח. בשני הסקרים שיעור גבוה למדי – כשליש מהציבור הישראלי – הסכים או הסכים מאד עם הטענה (ראו בתרשים 1 להלן): 37.5 אחוזים באפריל 2025, ולאחר מכן הייתה ירידה קלה ל-33 אחוזים בתחילת יולי 2025, כשבוע לאחר תום המלחמה באיראן (מבצע "עם כלביא"). ייתכן שמה שנתפס כשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה לבין זרועות הביטחון במסגרת המבצע הפחית במידה מסוימת את האמונה בציבור בקיומו של דיפ סטייט. כך או כך, שליש מהציבור המאמין בטענה הופך את תיאוריית הקונספירציה הזו לנפוצה יחסית בהשוואה לתיאוריות קונספירציה אחרות בישראל, כולל זו אודות "הבגידה מבפנים", בה 24 אחוזים ו-22 אחוזים מהציבור האמין באותם סקרים שערכנו באפריל ויולי 2025, בהתאמה.

עם זאת, יש לציין כי שיעור הישראלים המאמינים בקיום דיפ סטייט נמוך משיעור האמריקאים המאמינים שישנו דיפ סטייט במדינתם. בפרט, בסקרים שנערכו בשנת 2020 ובשנת 2021 בין 43 ל-45 אחוזים מהציבור האמריקאי סבר כך. נדמה שהשיח הישראלי אודות ה-דיפ סטייט מתבסס במידה לא מבוטלת על השיח הציבורי בארצות הברית בנושא, אך נכון להיום פחות ישראלים מאמינים בכך לעומת אמריקאים.

תרשים 1. שיעור המאמינים בקיומו של דיפ סטייט בישראל בכלל המדגם
 

פרט לכך, בשני הסקרים היו הבדלים לא מבוטלים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בשיעור האמונה בקיומו של דיפ סטייט, כאשר מצביעי הקואליציה נטו יותר להאמין בכך. הדבר איננו מפתיע, הן משום טענות שנשמעות בקרב הימין הפוליטי-אידיאולוגי כנגד מערכת המשפט זה עשרות שנים, והן לאור הטענות שמשמיע ראש הממשלה נתניהו. כך, באפריל 2025 כ-51 אחוזים ממצביעי הקואליציה, לעומת 27 אחוזים ממצביעי האופוזיציה, האמינו בתיאוריית הקונספירציה אודות דיפ סטייט במערכות השלטון בישראל. עם זאת, לאחר המלחמה באיראן הפער קטן במידה מה, כאשר בסקר זה 44 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-26 אחוזים ממצביעי האופוזיציה ציינו שהם מאמינים בתיאוריית הקונספירציה הזו. יש לציין כי פערים אלו הינם נמוכים יותר מהפערים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה ביחס לתיאוריות קונספירציה אחרות הנוגעות למלחמה בעזה או ביחס ל"תפירת תיקים" לראש הממשלה נתניהו על ידי מערכת המשפט, אך הם עדיין לא מבוטלים.

תרשים 2. שיעור המאמינים בקיומו של דיפ סטייט בישראל – מצביעי קואליציה ואופוזיציה

 
אנו סבורים שממצאינו מהווים תמרור אזהרה. הניסיון להבאיש את שמם של גורמי ממשל בלתי נבחרים ולהחלישם עלול להתקבל באהדה בקרב חלקים משמעותיים בציבור המקבלים את רעיון הדיפ סטייט: כמחצית ממצביעי הקואליציה, ואפילו כרבע ממצביעי האופוזיציה. עבור אלה, אנשי המשפט, הצבא והביורוקרטיה פועלים לסילוף רצון העם, ולכן יש הצדקה, לכאורה, לקיצוץ סמכויותיהם ועצמאותם. כך, תיאוריית הדיפ סטייט עלולה לשמש את הממשלה ותומכיה לערעור הדמוקרטיה. אבל חשוב להזכיר: למרות טענות על דיפ סטייט, שיתופי פעולה בין הדרג הנבחר למערכות הביטחוניות והפקידות הבכירה היו מאז ומתמיד בסיס להצלחתה של ישראל. סביר יותר ששיתופי פעולה, ולא כיפופי ידיים, יסייעו בקידום המדינה גם בעתיד.

פרופ' אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

התפרסם לראשונה בעין השביעית, ב 2 לספטמבר 2025