כיצד השתנה יחס הציבור לאלימות משטרתית בהפגנות מאז הקמת הממשלה
ד"ר עומר יעיר
השיח אודות אלימות משטרתית בהפגנות נמצא זה זמן רוב על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות קבוצות שונות – מתנגדי הממשלה ותומכיה, חרדים, אתיופים, ועוד – מפגינות ומוחות בפרהסיה הציבורית מטעמים שונים, לעיתים תוך חסימת צירי תנועה מרכזיים. במהלך ההפגנות הללו פורצים לעיתים עימותים בין המפגינים לבין המשטרה האמונה על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא עולות האשמות מצד המפגינים אודות אלימות מצד המשטרה. במהלך כהונת הממשלה הנוכחית נשמעות גם טענות רבות מצד מתנגדי הממשלה ומתנגדי "הרפורמה המשפטית" לפיהן המשטרה מושפעת מלחצים מצד פוליטיקאים, בדגש על לחצים מטעם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובשל כך מפעילה אלימות קשה כנגד המפגינים.
על רקע טענות אלו, בחנו לאורך זמן במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן את האופן בו הציבור מעריך את טיפול המשטרה בהפגנות ואת המידה בה היא מפעילה שלא לצורך אלימות כנגד מפגינים מקבוצות שונות. לשם כך ערכנו שלושה סקרים מקוונים בדצמבר 2022 (כשבועיים לפני הקמת הממשלה הנוכחית, ה-37), יולי 2023 (כשבועיים לפני חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות) ולאחרונה ביולי 2024, כאשר כל סקר כלל מדגם מייצג של מעט יותר מ-800 משיבים (שלושת הסקרים נערכו על ידי חברת iPanel). סקרים אלו מאפשרים לנו לבחון באיזו מידה השתנו עמדות הציבור בנוגע לאופן בו המשטרה נוהגת באלימות כלפי מפגינים שונים.
ראשית, כדי לבחון האם הציבור סבור שהמשטרה אלימה יותר כנגד מפגינים מקבוצה מסוימת, שאלנו את המשיבים בכל אחד מהסקרים האם לדעתם המשטרה מתייחסת באופן שונה להפגנות של קבוצות חברתיות שונות בישראל, כך שהיא מפעילה אלימות רבה יותר בהפגנות של קבוצות מסוימות. בכל אחד מהסקרים רוב בציבור – כשני שלישים – ענה "כן". עוד כ-20 אחוזים ענו "לא" והשאר ענו שהם אינם יודעים. יתרה מזאת, בכל אחד מהסקרים יותר ממחצית ממצביעי הקואליציה ומצביעי האופוזיציה, כמו גם יותר ממחצית מהמשיבים היהודים והערבים כאחד, ענו בחיוב לשאלה זו. כך, לאורך כהונת הממשלה הנוכחית ישנה הסכמה רחבה יחסית שהמשטרה מפלה בין אוכלוסיות ומשתמשת יותר באלימות בהפגנות של קבוצות מסוימות.
אילו קבוצות, לדעת הציבור, סובלות מאלימות משטרתית בהפגנות במידה הרבה ביותר? המשיבים שענו "כן" על השאלה שצוינה לעיל נשאלו לאחר מכן אילו קבוצות, לדעתם, זוכות ליחס אלים יותר מצד המשטרה כאשר הן מפגינות. המשיבים יכלו לציין כמה קבוצות מתוך האפשרויות הבאות: חרדים, אתיופים, ערבים, נכים, וקבוצה פוליטית המתנגדת לממשלה ("מפגיני בלפור" בסקר בדצמבר 2022, "מפגינים נגד הרפורמה המשפטית" בסקר של יולי 2023, ו"מפגינים כנגד הממשלה" ביולי 2024). לצד זאת, ניתנה למשיבים גם האפשרות לציין קבוצה אחרת שאינה בין החמש שצוינו לעיל.
לאורך כלל התקופה, הקבוצות שהציבור סבור שזוכות ליחס אלים מהמשטרה כאשר הן מפגינות הן חרדים ואתיופים. בכל אחד משלושת הסקרים, בין שליש לארבעים אחוזים מכלל הציבור (כולל אלו שענו 'לא' או 'לא יודע/ת' בשאלה הראשונה) סברו כך. נוסף על כך, בין רבע לשליש מהמשיבים סברו שערבים זוכים ליחס אלים מהמשטרה כאשר הם מפגינים, כאשר בין 2 ל-6 אחוזים בלבד בסקרים השונים סברו שנכים סופגים אלימות רבה מהמשטרה.
יש לציין כי היו הבדלים גדולים מאד בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה – הפרשים שנעו בין 35 ל-50 נקודות אחוז בסקרים השונים – בשאלה האם חרדים חווים אלימות משטרית רבה יותר בעת הפגנות: ביחס למצביעי האופוזיציה, מצביעי הקואליציה נטו יותר לסבור שחרדים חווים אלימות משטרית. ההבדלים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בנוגע לאלימות כלפי אתיופים וערבים היו קטנים יותר, ונעו בין 10 ל-30 נקודות אחוז בסקרים השונים, כאשר במקרים אלו מצביעי האופוזיציה נטו יותר לסבור שאתיופים וערבים חווים אלימות משטרתית. ההבדלים בין משיבים יהודים וערבים בנוגע לאלימות משטרית בהפגנות של ערבים היו בשלושת הסקרים כ-35 נקודות אחוז, כאשר משיבים ערבים סברו שישנה יותר אלימות משטרתית כלפי מפגינים ערבים.
השינויים הגדולים ביותר לאורך התקופה אירעו ביחס למפגינים כנגד הממשלה. בדצמבר 2022, רק 9 אחוזים מהציבור סברו שמפגיני בלפור סובלים מאלימות משטרתית בהפגנות, ו-13 אחוזים מהציבור סברו כך ביולי 2023 ביחס למפגינים כנגד הרפורמה המשפטית. אולם ביולי 2024 29 אחוזים מהציבור סברו כך ביחס למפגינים כנגד הממשלה. יתרה מזאת, כפי שעולה מתרשים 1 להלן, בעוד השינוי היה קטן באופן יחסי בקרב מצביעי הקואליציה (עלייה מ-4 אחוזים בדצמבר 2022 ל-10 אחוזים ביולי 2024), בקרב מצביעי האופוזיציה מדובר בזינוק מ-17 אחוזים בדצמבר 2022 ללא פחות מ-56 אחוזים ביולי 2024. למעשה, זהו השינוי הגדול ביותר שחל בתקופה הנסקרת. נראה שמתחיל להיווצר קונצנזוס בקרב מצביעי האופוזיציה בנוגע לאלימות המשטרתית בהפגנות כנגד המתנגדים לממשלה - בדומה לקונצנזוס הקיים בקרב מצביעי הקואליציה בנוגע לאלימות המשטרתית בהפגנות כנגד החרדים (מעט למעלה מ-60 אחוזים בסקרים השונים).
לבסוף, בשני סקרים (דצמבר 2022 ויולי 2024) שאלנו את המשיבים שאלה כללית מעט יותר: האם המשטרה נוטה להפעיל כוח סביר בעת פיזור הפגנות? בכלל המדגם השינוי בין הסקרים איננו גדול: 46 אחוזים מהציבור סברו בדצמבר 2022 שהמשטרה לא נוטה להפעיל כוח סביר (32 אחוזים שסברו שהמשטרה נוטה להפעיל כוח סביר; 22 אחוזים ענו שאינם יודעים); ביולי 2024 ישנה עלייה קלה ל-52 אחוזים בשיעור הסבורים שהמשטרה אינה מפעילה כוח סביר (33 אחוזים סברו שהמשטרה נוטה להפעיל כוח סביר; 15 אחוזים ענו שאינם יודעים). כלומר, בשני הסקרים כמחצית מהציבור סברו שהמשטרה אינה מפעילה כוח סביר בפיזור הפגנות. לצד זאת, ישנם הבדלים ניכרים בתשובות מצביעי הקואליציה והאופוזיציה לשאלה זו, כפי שברור מתרשים 2 להלן. בדצמבר 2022, לפני הקמת הממשלה הנוכחית, מצביעי הקואליציה נטו מעט יותר ממצביעי האופוזיציה לציין שהמשטרה לא נוטה להפעיל כוח סביר בפיזור הפגנות – 46 אחוזים לעומת 42 אחוזים, בהתאמה. אולם יותר משנה וחצי מאז הקמת הממשלה, ביולי 2024, ניתן לראות כי בעוד ששיעור נמוך מעט יותר ממצביעי הקואליציה (39 אחוזים) סברו שהמשטרה אינה מפעילה כוח סביר בפיזור הפגנות, שיעור גדול בהרבה בקרב מצביעי האופוזיציה – לא פחות מ-67 אחוזים – סבר כך.
כלל הממצאים הללו מעידים כי יחס הציבור להתנהלות המשטרה בהפגנות השתנה בצורה ניכרת מאז הקמת הממשלה הנוכחית. מצביעי האופוזיציה, שכמובן מפגינים הרבה יותר מאז הקמת הממשלה, סבורים שהמשטרה נוקטת באלימות רבה יותר בהפגנות – ובעיקר בהפגנות של אלו המפגינים כנגד הממשלה. במדינות דמוקרטיות ישנה חשיבות רבה לחופש המחאה והפגנה. מצב בו ציבור כלשהו חש שהמשטרה אלימה מדי כלפיו – מה שעלול לגרום לאנשים להימנע מלהפגין – הינו בעייתי. על משטרת ישראל לפעול על מנת להבטיח מצד אחד את ביטחון הציבור ולמנוע הפרה של הסדר הציבורי, בין אם בשל חסימות כבישים או בשל פריצות לבסיסים צבאיים, אך במקביל עליה לאפשר במידה הנרחבת ביותר את חופש המחאה וההפגנה.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.