הישראלים חוששים מהאנטישמיות בעולם – ונוהגים בהתאם 

אמנון כוורי

האנטישמיות הגואה בעולם איננה רק תופעה מדאיגה בזירה הבינלאומית; היא כבר משפיעה על התפיסות ועל ההתנהגות של הישראלים. 

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית באירועי אנטישמיות בעולם. בארה״ב, שבה מתקיים מעקב שיטתי אחר אירועים אנטישמיים, נרשמה עלייה דרמטית במספר התקריות: נתוני הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, ADL) מצביעים בארה״ב על עלייה של כמעט 900% בעשור האחרון. בשנת 2015 נרשמו 942 אירועים; בשנת 2024 כבר היו 9,354.

התופעה כמובן אינה מוגבלת לארה״ב. אמנם האירוע בחוף בונדי, אוסטרליה, שבו נרצחו 15 יהודים שהשתתפו בחגיגות חנוכה, הוא חריג בעוצמתו, אך מעקב במדינות רבות מצביע על עלייה של עשרות אחוזים באירועים האנטישמיים בשנים האחרונות. נתוני ה ADL בשבע מדינות עם ריכוז יהודי גבוה מצביעים, לדוגמה, על עלייה של 75% בגרמניה, 182% בצרפת ו-82% באנגליה. במקומות רבים בעולם יש עדויות לכך שיהודים מסתירים סממנים יהודיים ונמנעים מהשתתפות באירועים קהילתיים. בסך הכול בשנת 2025 נרצחו 20 יהודים על רקע אנטישמי — שניים באנגליה, שלושה בארה״ב, וכאמור, 15 באוסטרליה.

בחינה של אזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי מציירת תמונה מדאיגה בנוגע לביטחון תיירים ישראלים. במדינות מערביות רבות, כגון איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד, צרפת, קנדה ושוודיה, קיימת אזהרת מסע ברמת ״איום מזדמן״.  המטה לביטחון לאומי מסביר זאת בכך שבחודשים האחרונים נמשכת ההסלמה בגילויי עוינות, בעלי נופך אנטישמי, כלפי ישראלים ויהודים במדינות אלו. במדינות אחרות כמו ברזיל והודו האזהרה גבוהה יותר.

נראה כי האירועים והאזהרות משפיעים גם על השיח בחברה הישראלית. התקשורת הישראלית מדווחת באופן תדיר על גילויי אנטישמיות בעולם ועל מקרים שישראלים נתקלים בהם במהלך נסיעות לחו״ל. נראה שזה לא בגדר תחושה בלבד. בחינה של חיפושי אינטרנט למונח “אנטישמיות” מגלה שמאז השבעה באוקטובר חלה הכפלה במספר החיפושים.

על רקע מגמות אלה בדקנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן את תפיסת העלייה באנטישמיות בקרב ישראלים, את תפיסת הסיבות לתופעה ואת השפעתה על התנהגותם. הנתונים מבוססים על סקר שערכנו באמצעות חברת iPanel ב- 11-13 בינואר 2026 בקרב 810 משיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית.

על פי נתונינו, רוב גדול של 86% מהישראלים סבורים שקיימת עלייה בגילויי אנטישמיות בעולם. רוב הציבור סבור שהעלייה באנטישמיות נובעת, לפחות בחלקה, מביקורת על ישראל. רק כרבע מהציבור סבור שהעלייה נובעת רק מיחס עוין ליהודים. הציבור מבטא תחושה שהעלייה באנטישמיות פוגעת בו וחופש הפעולה שלו. כך, לדוגמה, כרבע מהציבור בישראל מציין שהעלייה באנטישמיות פגעה בהזדמנויות העסקיות והמקצועיות שלהם. כמחצית מהציבור מדווח שהוא שוקל את העלייה בגילויי אנטישמיות כאשר הוא מחליט האם ולאן לנסוע. בתגובה לשאלה פתוחה בדבר היעד שבעיניהם מסוכן, משיבים ציינו, בין השאר, את צרפת (31%), בריטניה (21%) וספרד (15%).  כאשר שאלנו את הציבור ממה הם חוששים בנסיעה למדינות אלו, רוב גדול דיווח על חשש מגילויי אלימות ופגיעה פיזית על רקע אנטישמי. 

בסופו של דבר, אנטישמיות אינה ״עוד כותרת״ בחדשות בישראל, אלא משתנה שמתחיל לעצב בפועל את מרחב החיים של ישראלים: החל מההתלבטות אם לענוד מגן דוד בעת ביקור במדינה זרה, דרך החלטות על יעדי נסיעה, ועד תחושת אופק מקצועי. הנתונים ממחישים חשש ממשי ובעיקר פחד מאלימות ולכן האחריות אינה מוטלת רק על הפרט ״להיזהר״, אלא גם על המדינה ועל הקהילות: להגביר מודעות והיערכות, לדרוש ממדינות היעד אכיפה עקבית ושקופה, ולחזק תשתיות ביטחון וסולידריות בקהילות יהודיות.

אבל יש כאן גם אחריות ישראלית פנימית. הקו המחבר בין דימויה של ישראל בעולם לבין ביטחונם של יהודים וישראלים מעבר לים הוא ממשי. ולצד הדרישה המוצדקת של ישראל מהעולם לגלות רגישות ואפס סובלנות כלפי אנטישמיות, הציבור הישראלי מבין שלפעולותיה של המדינה יש משמעות. ייתכן שמופעל לעיתים סטנדרט כפול כלפי ישראל, בעיקר נוכח האירועים הקשים שאנחנו רואים במקומות אחרים, אך זה אינו פוטר אותנו מן החובה המוסרית לשמור על ערך החיים וכבוד האדם – של כל אדם. מי שמבקש שיכירו בזכותו לביטחון ולזהות, חייב להקפיד באותה מידה על ביטחונם וכבודם של אחרים. במציאות שבה אנטישמיות שוב הופכת לגורם שמכתיב התנהגות, האחריות היא כפולה: להגן, להתריע ולדרוש, אך גם לפעול כמדינה וכחברה כך שנהיה ראויים לאותה הקפדה מוסרית. 

פורסם לראשונה בזמן ישראל ב 30/1/2026