סיפוח בשיח הימין הישראלי – מקרה הבוחן של כתב העת "ריבונות"

איאן ס. לוסטיק

מתנחלים ישראלים ותומכיהם ניהלו מסע בן חצי מאה למניעת פשרה טריטוריאלית שנטען כי היא מהווה את הבסיס לשלום ישראלי-פלסטיני. מנקודת מבט מעשית, הצלחתה של תנועה זו משמעה התגבשות מציאות של מדינה אחת. מציאות זו מתאפיינת בכך שסיום השליטה הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה, בעוד שאינו בלתי אפשרי, חייב כעת להיות מדומיין, אם בכלל, כתוצאה של היפרדות מחלקים של המדינה הישראלית ולא כנסיגה משטחים כבושים זמנית שאינם חלק מהמדינה.

במאמר זה, שפורסם ב-2022 בכתב העתFrontiers of Political Science , אני שואל כיצד הסיפוח דה-פקטו של יהודה ושומרון, בפרט, שינה את השיח של התנועה שהוקדשה להשגת מטרה זו. בעקבות הישג זה, כיצד רואים המתנחלים ותומכיהם את העתיד, את ההזדמנויות ואת האתגרים שבו? המאמר מנתח את המטרות, הוויכוחים הפנימיים, הוודאויות והספקות של תנועת הריבונות, כפי שהם משתקפים בדפי כתב העת שלה, "ריבונות". באמצעות ניתוח זה, נבחנת השפעת השגת היעד האופרטיבי העליון של התנועה על פרויקט הסיפוח, במיוחד בכל הנוגע לצורך להתמודד עם מה שהפך כעת ל"בעיה ערבית" נרחבת משמעותית. המתודולוגיה של ניתוח שיח, בה נעשה שימוש במאמר, כרוכה בהערכה שיטתית של טיעונים כדי לחשוף מה הקהילה שאליה מופנים טיעונים אלה מניחה כאמת, מאמינה בו, חוששת ממנו, או רואה כבעייתי.

מאז 1967 לא היה מעשה פורמלי ומפורש של סיפוח רשמי של שטחים שתחת שליטת ישראל מעבר לקו הירוק. זה כולל, בניגוד לאמונה הרווחת, את רמת הגולן ואת מזרח ירושלים המורחבת. חוקי היסוד שנחקקו בנוגע לשטחים אלה אינם מכריזים על ריבונות ישראלית עליהם, ואף אינם מכריזים על צירופם הרשמי למדינת ישראל. במקום זאת, מציאות המדינה האחת של שלטון (יעיל או לא, דמוקרטי או לא) של ממשלות ישראל על כל השטח והאנשים בין הנהר לים הושגה באמצעות מה שמכונה באופן מסורתי "סיפוח דה-פקטו".

לאחר יותר מחצי מאה של מצב זה שהתגבש בהדרגה, עולות אנומליות במעמדם של אחד מכל אחד-עשר ישראלים החיים מעבר לקו הירוק. קשיים, סתירות ובלבול עולים גם בין פרקטיקות והבנות יומיומיות, לבין המחויבויות האידיאולוגיות של אלה שתמיד תמכו בשלטון הקבע של ישראל על כל השטח. בהקשר זה, ובהתבסס על המחויבויות האידיאולוגיות שמעולם לא הוסתרו להרחבת השלטון היהודי על כמה שיותר מ"ארץ ישראל השלמה", התעצמו מסעות לסיפוח פורמלי או להכרזה או להחלת ריבונות ישראלית על השטחים שנכבשו ב-1967. בניגוד לתומכים מושבעים של פתרון שתי המדינות, או לאלה המעדיפים סטטוס קוו עמום על פני מאבקים בשאלה האם "מדינה יהודית" הכוללת רוב של לא-יהודים יכולה להיות דמוקרטיה, אלה התומכים בסיפוח פורמלי נאלצים לשקול אילו שינויים רשמיים במעמד שטחים אלה ניתן וצריך לחוקק, מתי יש לבצע שינויים אלה, ומה תהיינה או עלולות להיות השלכותיהם על התושבים הערבים-פלסטינים, וכתוצאה מכך, על הפוליטיקה הישראלית.

כתב העת "ריבונות" - המתפרסם באופן נרחב באינטרנט - נוסד ב-2013 על ידי "נשים בירוק" ופעילי מתנחלים אחרים מהימין הקיצוני כפרסום הרשמי של ארגון הריבונות. מטרתו הייתה לקדם את המטרה של סיפוח רשמי והחלת הריבונות הישראלית הפורמלית על ארץ ישראל כולה, אך בפרט על יהודה ושומרון/הגדה המערבית. הוא החליף את כתב העת "נקודה", שהיה בעל תפוצה נמוכה אך מתוחכם מבחינה אינטלקטואלית ואידיאולוגית ושהפסיק להתפרסם ב-2010, כקול הבולט ביותר של תנועת ההתנחלויות. בהציגו מאמרים קצרים וקלים להבנה על מדוע וכיצד יש ליישם ריבונות בכל חלקי ארץ ישראל, "ריבונות" משקף את הצלחת תנועת ההתנחלויות ביכולתה למשוך שבחים מפוליטיקאים בכירים ושרי ממשלה, שהרצאותיהם וראיונותיהם ממלאים את דפיו.

באמצעות ניתוח דפוסים לאורך כל הגיליונות של כתב העת מאז היווסדו, ניתן לענות על כמה שאלות מפתח. ראשית, באילו אופנים השתנה הדיון בנוגע לשטחים בעקבות מציאות המדינה האחת המתהווה? שנית, אילו שאלות דחופות פעילים בתנועת ההתנחלויות מאמינים שיש צורך לטפל בהן? שלישית, אילו הזדמנויות ובעיות נתפסות כקשורות לצעדים פורמליים שניתן לנקוט לקראת סיפוח והחלת ריבונות? בהקשר של השאלה האחרונה, הנושאים הבולטים הם כיצד לעצב חקיקה המסדירה את החיים הישראליים מעבר לקו הירוק ומסייעת במאבקים נגד מה שנתפס כהשתלטות ערבית על אדמה יהודית, והאם ניתן לעשות זאת מבלי ליצור בעיות בינלאומיות או לשלב תושבים ערבים בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

הבעיה הגדולה והסבוכה ביותר שטרם נפתרה העומדת בפני התנועה היא המעמד שיש להעניק לתושבים הערבים. בעוד שיש הטוענים כי סיפוח קבוע של השטחים שנכבשו ב-1967 לא יוכל להתבצע לעולם אלא אם כן כל התושבים בהם יהיו כפופים לאותם חוקים, רוב הכותבים חולקים על כך. הדעה הרווחת בדפי "ריבונות" מדגישה את המשמעות והצו של הריבונות הישראלית, לא כהחלת החוקים הישראליים כחוקים שיסדירו את חיי כל התושבים, אלא כביסוס וקידום של עליונות יהודית - הן במציאות והן בתחושה - של שליטת היהודים על הלא-יהודים, על השטח בו הם יושבים ועל הרכוש שבתוכו. כך, דווקא בדפי "ריבונות" ניתן לראות, מוקדם ובאופן מפורש יותר מבכל מקום אחר, שהמאבק על עתיד הארץ הפך ממאבק על היכן תהיה המדינה למאבק על מה היא תהיה.

---

איאן ס. לוסטיק הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת פנסילבניה.

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Ian S. Lustick. 2022. "Annexation in right-wing Israeli discourse—The Case of Ribonut," Frontiers in Political Science 4. https://doi.org/10.3389/fpos.2022.963682