ההתמודדות של פקידים בכירים  עם פוליטיקאים פופוליסטיים: תובנות מישראל

פרופ' ניסים (נסי) כהן ופרופ' יקותיאל (קותי) צבע

כיצד פקידים בכירים בשירות המדינה הישראלי חווים את הפופוליזם הגואה במקומותינו ואת הניסיונות לכרסם במעמדם המקצועי והציבורי? כיצד הם מתמודדים עם ההאשמות שהם חלק מה-deep-state המונע מהנציגים הנבחרים של "העם" למשול? כיצד הם מגיבים כשאר מופעלים עליהם לחצים מהמבקשים לנצל את משרדי הממשלה על מנת לקדם אינטרסים אישיים או סקטוריאליים? אלו השאלות עליהן ניסינו להשיב במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Governance. המחקר התבסס על 32 ראיונות עומק עם בכירי השירות הציבורי בהווה ובעבר, ממגוון גדול של משרדים ותאגידים ממשלתיים. המרואיינים הם פקידים הבאים תדיר במגע עם הדרג הפוליטי, השרים ואנשי לשכותיהם. 

תחילה סקרנו את הספרות המחקרית המגדירה "פופוליזם" ואת האסטרטגיות השונות בהן נוקטים משטרים פופוליסטיים בכדי לפגוע בשלטון החוק, לצמצם זכויות אזרחיות, להכפיף את הפקידות לצרכיהם, ולהגביל את כוחם של שומרי הסף. אכן, הספרות מלמדת שמדינות רבות חוות בעשורים האחרונים תהליך של נסיגה דמוקרטית (democratic backsliding), כלומר של שחיקה הדרגתית של נורמות דמוקרטיות, הכוללת ניסיונות לעצב מחדש את השירות הציבורי ולפגוע מעמדו. בהקשר זה זכורה בישראל קריאתו המפורסמת של שר האוצר נתניהו ב-2003 בה כינה את הסקטור הציבור כאדם שמן המכביד על הסקטורים היצרניים במשק.

התעמקנו גם בספרות העוסקת בתגובותיהם של הפקידים בארצות שונות לאותם לחצים פופוליסטיים ובמחקרים החושפים דפוסים שונים של התנתקות, חוסר מחויבות, ופאסיביות וגם של צורות התנגדות מוגבלות ומרוסנות. בהקשר זה, המאמר דן במקרה הישראלי ומונה את מאפייניו הייחודיים, החל במקום אותו ממלאים צרכי הביטחון והלכידות החברתית בשיח הישראלי, עבור בתפקיד המרכזי של מוסדות לאומיים וממשלתיים בהקמת המדינה ובחיזוקה, וכלה בשסעים הרבים בחברה הישראלית. 

מצאנו שגל הפופוליזם הנוכחי העובר על ישראל בא לידי ביטוי בניסיונות לשחוק את האמינות הציבורית של אנשי המקצוע ולטעון שהם פוגעים במכוון ביכולת של נבחרי הציבור לממש את מדיניותם. הניסיונות אלו מלווים בצעדים החותרים לעקוף את אנשי המקצוע ולצמצם את השפעתם. על אלה נוספים המאמצים להוביל לפוליטיזציה גוברת של השרות הציבורי דרך מינוי נאמנים ומקורבים בכסות של משרות אמון, גם במחיר פגיעה בעבודת המטה המקצועי וביכולות הביצוע של המשרדים.

הפקידים הבכירים שרואיינו מעידים כי הם חשים בהתעצמות הפופוליזם. הם אומרים לנו שהם חוו לחצים פוליטיים גם בעבר אלא שאלו גברו מאוד בשנים האחרונות. זו מציאות קשה מאוד עבורם. היא מלווה בתחושה של משבר חריף. הם מציינים שהיא הובילה אותם לנקוט גם בפעולות שלא נקטו בהן בעבר. במאמר אנחנו מסווגים את האסטרטגיות השונות של פקידים מול הפופוליזם כרצף שבקצהו האחד ציות ובקצה האחר עימות ישיר עם הדרג הפוליטי. כך, אחדים מהפקידים העידו על חבריהם להנהלות של משרדים שאימצו לחלוטין את עמדות השרים, לפעמים בטענה שזו זכותו של הדרג הפוליטי לקבוע את המדיניות ואל לפקידם להביע את עמדותיהם המקצועיות. לפעמים הם עושים זאת כדי לגייס את התמיכה של השרים לסדר היום המקצועי שהם מבקשים לקדם, גם במחיר הרתמות להעדפות הפוליטיות של השרים. רבים אחרים ציינו שהם מעדיפים להימנע ככל שניתן ממפגש ועימות ישיר עם הדרג הפוליטי. כאשר יש חשש שעימות כזה עומד לפניהן, הם מנסים  "להעביר את תפוח האדמה הלוהט" לגורם אחר, לרוב לשומר סף שאינו כפוף לשר, למשל חשב המשרד, או שכפיפותו המקצועית היא לגורם מחוץ למשרד, למשל היועץ המשפטי של המשרד. אחרים בוחרים באסטרטגיה שעיקרה דבקות קפדנית בחוקים, בתקנים או בנורמות מקצועיות העשויות להוות חומה מגינה מפני לחצים חיצוניים, כלומר "להגיד השר, אני רוצה לעזור אבל זה לא ניתן". פקידים אחרים שדיווחו שהם עשו מאמצים לבנות בריתות  אד-הוק עם בעלי תפקידים במשרדים אחרים במטרה להעמיד שורה מקצועית אחידה מול השר ולמנוע ממנו לנקוט בצעדים שטינם מבטים בהכרח את טובת הציבור הרחב. יש גם מי שפנו בסתר לתקשורת כדי לחשוף את מה שבעיני הפקידים אינו עולה בקנה עם טובת הציבור. מעטים מאוד יצאו בגלוי מול השרים או פרשו מהשרות. 

עם זאת, מצאנו שבהשוואה לארצות אחרות, אלו הן תגובות מתונות ומדודות. אנו משערים שדפוס זה קשור בין היתר לרצונם של הפקידים לשמור על ערך ״ממלכתיות״, כמו גם לחוסר היציבות הפוליטית בישראל והכהונות הקצרות של שרים במשרדי הממשלה. יש פקידים המעדיפים לכן לשמור על פרופיל נמוך עד יעבור זעם - בהקדם. קוצרן של הכהונות גם גורם לכך ששרים נמנעים לרב מיוזמות שאפתניות. הפקידים מדווחים כי השרים ברובם שואפים להשיג יעדים קצרי טווח בתחומים צרים ולכן אינם מציבים בפני הפקידים אתגרים העלולים לחייבם לצעדים חריפים. עם זאת, הנשאלים מציינים את ההשפעה המתמשכת של הפוליטיזציה של השרות הציבורי ומדגישים שהיא מביאה בסופו של דבר לתרבות ארגונית של בינוניות ופסיביות הפוגעת ביכולת המשרדים להתמודד עם האתגרים בפניהם הם ניצבים, בשגרה וגם בעת משבר, כפי שאכן קרה במלחמה האחרונה. 

---
פרופ' ניסים (נסי) כהן הוא ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.
פרופ' יקותיאל (קותי) צבע הוא חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

הרשימה מבוססת על המאמר הבא:

Cohen, Nissim, and Yekoutiel Sabah. 2025. "Bureaucracies' Strategies for Coping With Populism: Insights from Israel." Governance 38(4): e70061. https://doi.org/10.1111/gove.70061.

הרשומה פורסמה באתר המכון בנובמבר, 2025