חשיבה קונספירטיבית ואמונה בתיאוריות קונספירציה מחנאיות: האפקט הממתן של הלימה מחנאית

עומר יעיר, שירה הבל-סלע, אמנון כוורי, ואסיף אפרת

בשנים האחרונות תיאוריות קונספירציה הפכו לסוגיות פוליטיות וציבוריות חשובות במדינות דמוקרטיות שונות. כך, למשל, נטען שלאמונה בתיאוריות קונספירציה שונות השפעות שליליות רבות, כולל הפחתת אמון במוסדות ציבוריים שונים, הגברת קיטוב והחלטות בריאותיות לא מיטביות. אחד התחומים בהם תיאוריות קונספירציה הפכו חשובות ובולטות בשני העשורים האחרונים הוא התחום של הפוליטיקה המחנאית (partisan politics), כאשר במדינות רבות פוליטיקאים שונים האשימו ומאשימים את יריביהם הפוליטיים בהוצאה לפועל של קנוניות נכלוליות. 

מה מנבא אמונה באותן תיאוריות קונספירציה "מחנאיות" (partisan conspiracy theories), הכוללות "מעורבות" של קבוצות פוליטיות יריבות (בין אם כמבצעים כביכול של הקונספירציה או הקורבנות כביכול של קונספירציה כלשהי)? במאמר שהתקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת Political Psychology, אנו טוענים ששילוב בין, או אינטראקציה של, שני גורמים חשובים בספרות המנבאים אמונה בתיאוריות קונספירציה מחנאיות – חשיבה קונספירטיבית ו"הלימה" מחנאית – מסייע להבין באופן טוב יותר מי הם האנשים אשר ייטו להאמין באותן תיאוריות קונספירציה. 

המונח חשיבה קונספירטיבית (conspiracy thinking) מתייחס לנטייה של אנשים להאמין בתיאוריות קונספירציה, או הנטייה לתפוס את המציאות דרך "משקפיים" קונספירטיביות ולחשוב שכוחות עלומים פועלים כל הזמן במחשכים כנגד הציבור. שורת מחקרים מראה שהנטייה הזו מתואמת (correlated) עם אמונה במספר רב של תיאוריות קונספירציה. המונח "הלימה מחנאית" (partisan congruence) מתייחס למידה בה תיאוריית קונספירציה כלשהי תואמת או הולמת את המחנה הפוליטי בו תומכת האזרחית. למשל, אם תיאוריית קונספירציה מאשימה את היריבים הפוליטיים ו/או מציגה את המחנה הפוליטי של האזרחית כקורבן של קונספירציה, הרי שתיאוריית הקונספירציה הינה תואמת מבחינת אותה אזרחית. גם במקרה זה, מחקרים רבים מראים שאזרחים נוטים הרבה יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה אשר הולמות את המחנה שלהם מאשר כאלו אשר מאשימות את המחנה שלהם ואינן תואמות למחנה.

עד היום, האפקט של שני המשתנים המנבאים החשובים האלו נבחן בנפרד. החידוש במאמר שלנו הוא הטענה שישנו אפקט משולב, אינטראקטיבי, בין שני המשתנים האלו. בפרט, שערנו שהאפקט של חשיבה קונספירטיבית בניבוי אמונה בתיאוריות קונספירציה מחנאיות יהיה חזק יותר כאשר תיאוריית הקונספירציה הולמת מבחינה מחנאית, וחלש יותר כאשר היא לא הולמת. זאת, משום שיהיה קל יותר לאותה נטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה להשפיע כאשר מדובר בתיאוריות קונספירציה אשר מאשימות את היריבים הפוליטיים, שלהם האזרחים לרוב מייחסים גם כך מוטיבציות שליליות ונכלוליות. ומנגד, לנטייה לחשיבה קונספירטיבית יהיה קשה יותר להשפיע כאשר מדובר בתיאוריות קונספירציה המאשימות את המחנה הפוליטי איתו הם מזוהים ועלולים לחוש בדיסוננס במידה ויאמינו באותה תיאוריית קונספירציה – איך ניתן להאמין בתיאוריות קונספירציה המאשימה את המחנה ומנהיגיו בפעולות נכלוליות, ועדיין לתמוך במחנה הזה? במילים אחרות, אנחנו מראים שגם בעלי חשיבה קונספירטיבית בוחרים את הקונספירציות בהם הם מאמינים בהתאם להלימה של הקונספירציה עם המשמעות הפוליטית שלה.

כדי לבחון את השערת המיתון (אינטראקציה) שלנו, השתמשנו בנתונים מששה סקרים מהשנים 2021 ועד 2025: שניים מארצות הברית (סקרים שנערכו על ידי חוקרים אחרים) וארבעה מישראל (שנערכו על ידי המכון לחירות ואחריות). במצטבר, אספנו נתונים על כמעט 11 אלף משיבים. בכל אחד מהסקרים, המשיבים נשאלו שאלות המהוות סקאלה מתוקפת אשר נועדה למדוד חשיבה קונספירטיבית ברמת היחיד, כמו גם שאלות אודות אמונה בשורה של תיאוריות קונספירציה מחנאיות. כדוגמאות לתיאוריות קונספירציה מחנאיות שנבחנו בארצות הברית, ניתן לציין אמונה בטענות לפיהן הנשיא לשעבר ברק אובמה זייף את תעודת הלידה שלו, שההתחממות הגלובלית היא הונאה, ושפעילים מהמפלגה הדמוקרטית עומדים מאחורי ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ביולי 2024. בישראל, המשיבים נשאלו בין השאר על אמונה בכך שכתבי האישום נגד בנימין נתניהו הם תוצאה של תפירת תיקים, בכך שהייתה "בגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר, ובכך שישנה "מדינה עמוקה" (דיפ-סטייט) במוסדות השלטון. לאחר מכן, לגבי כל אחת מתיאוריות הקונספירציה האלו קבענו האם היא תואמת/הולמת מחנה פוליטי כלשהו בארצות הברית (רפובליקנים / דמוקרטים) או בישראל (מפלגות גוש נתניהו / מפלגות גוש השינוי). 

מהניתוחים הסטטיסטיים שערכנו ניתן לראות כי, בכל אחד מששת הסקרים ישנה תמיכה אמפירית להשערת המיתון שלנו: האפקט של החשיבה הקונספירטיבית בניבוי אמונה בתיאוריות קונספירציה חזק יותר כאשר ישנה הלימה מחנאית מאשר כאשר אין הלימה כזו. תרשים 1 להלן מציג את מקדמי האינטראקציה בין סקאלת החשיבה הקונספירטיבית להלימה המחנאית בששת הסקרים השונים. מהתרשים ניתן לראות כי, בהתאם להשערה שלנו, מקדם האינטראקציה חיובי ומובהק סטטיסטית. כך, בכל אחד מהסקרים האפקט של החשיבה הקונספירטיבית בניבוי אמונה בתיאוריות קונספירציה מחנאיות הינו חזק יותר כאשר תיאוריית הקונספירציה תואמת את המחנה הפוליטי של האזרח.

תרשים 1. מקדם האינטראקציה בסקרים השונים

 
מקרא. האומדנים מהסקרים השונים, יחד עם אפקט מטא-אנליזה, מוצגים עם רווח סמך של 95 אחוזים.

כדוגמה מוחשית יותר, תרשים 2 להלן מציג את השיעור החזוי של ישראלים מהמחנות היריבים השונים אשר האמינו בתיאוריית הקונספירציה של "הבגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר. ניתן לראות כי בשני סקרים שונים, הן בקרב מצביעי גוש נתניהו והן בקרב מצביעי גוש השינוי סקאלת החשיבה הקונספירטיבית מנבאת אמונה בבגידה מבפנים. אך בהתאם להשערת המיתון שלנו, האפקט של החשיבה הקונספירטיבית הינו חזק יותר בקרב מצביעי גוש נתניהו, כאשר אותה טענה קונספירטיבית הולמת את המחנה, וחלש יותר בקרב מצביעי גוש השינוי. כך, מצביעי גוש נתניהו עם רמות גבוהות של חשיבה קונספירטיבית הם אלו אשר נוטים יותר מכל השאר להאמין באותה תיאוריית קונספירציה.

תרשים 2. ערכים חזויים – אמונה ב"בגידה מבפנים" בשבעה באוקטובר
 

מקרא. ערכים חזויים משני סקרים (אוגוסט 2024 ואפריל 2025), מוצגים עם רווח סמך של 95 אחוזים. ציר ה-Y מציג את ההסתברות להאמין בתיאוריית הקונספירציה של "הבגידה מבפנים" בשבעה באוקטובר.

לסיכום, בששה סקרים שונים, משתי מדינות, אנחנו מראים עדויות עקביות התומכות בהשערה שלנו לפיה המידה בה הנטייה לחשיבה קונספירטיבית מנבאת אמונה בתיאוריות קונספירציה מחנאיות תלויה בהקשר ספציפי: היא חזקה יותר כאשר תיאוריית הקונספירציה המחנאית הולמת למחנה הפוליטי של האזרחים, וחלשה יותר כאשר היא איננה הולמת את המחנה הפוליטי שלהם. במובן זה, אנחנו תורמים לספרות הבוחנת את המנבאים של אמונה בתיאוריות קונספירציה שונות בכך שאנחנו מדגישים את החשיבות של הקונטקסט הספציפי של תיאוריות הקונספירציה. בנוסף, ממצאי המחקר שלנו גם מראים שלא כל חברי מחנה פוליטי ייטו להאמין בתיאוריות קונספירציה אשר תואמות למחנה שלהם, אלא בעיקר אלו המאופיינים ברמות גבוהות של חשיבה קונספירטיבית (ראו דוגמת האמונה ב"בגידה מבפנים" לעיל). מחקרים עתידיים יכולים, בנוסף לשחזור של הממצאים האלו ביחס לתיאוריות קונספירציה אחרות, גם לבחון האם האפקט המותנה שמצאנו במאמר הזה מתקיים גם בהקשרים אחרים, למשל, במאבקים בין קבוצות על רקע מגדרי, גזעי, או לאומי – ולא רק פוליטי.

---
ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

שירה הבל סלע היא תלמידת דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה וחברה במעבדת PICR לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם, שניהם באוניברסיטה העברית בירושלים.

 
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. 

פרופ' אסיף אפרת הוא פרופסור מן המניין, ראש תוכנית התואר השני ויועץ תוכנית הדוקטורט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. 

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Yair, O., Hebel-Sela, S., Cavari, A., & Efrat, A. (2026). Conspiracy thinking and belief in partisan conspiracy theories: A moderating effect of partisan congruence? Political Psychology 47(2): e70131. https://doi.org/10.1111/pops.70131