מוצא אתני כגורם משפיע על עמדות וקרבה בפועל של יהודים כלפי ערבים

ליאור יוחנני, לארס לזנסקי, יוסי שביט, אורי שויד, אייל בר-חיים

אחד הממצאים העקביים ביותר בחקר השפעות המוצא האתני של יהודים ישראלים על יחסם  לערבים הוא שעמדות המזרחים בנושא זה נוטות להיות פחות סובלניות מאלו של האשכנזים. רוב ההסברים לפער זה גורסים שאין מדובר בתכונה מהותנית אלא שפערי השכלה והכנסה, ו/או הבדלים ברמת הדתיות/מסורתיות הם שיוצרים את ההבדלים: עקב תהליכים היסטוריים, בממוצע מזרחים הם יותר דתיים ומוחלשים כלכלית והשכלתית בהשוואה לאשכנזים, מה שהוביל אותם לתחרות ראש בראש מול הערבים על משאבים מסוגים שונים. מכאן, כך נטען, נגזרות עמדותיהם המסויגות.  

הפרשנות ה"פוסט-ליברלית" שבמרכזה ניסיון לפרש, במונחי עולמן שלהן, עמדות של קבוצות חברתיות שזהותן נטועה בשייכות משפחתית, קהילתית או לאומית, מציעה הסבר מסוג שונה. גישה זו מציעה כי עבור מזרחים רבים, השמירה על הזהות הלאומית-קהילתית הפרטיקולרית היא ערך מרכזי, ולכן הם מגלים נכונות פחותה לאמץ עמדות אינטגרטיביות אוניברסליות, במקרה שלפנינו – כלפי הערבים. לפי פרשנות זו, אפשר להחזיק בעמדה שלילית כלפי הקבוצה הערבית ככלל ובה בעת לקיים מערכות יחסים חיוביות עם ערבים במרחבים כמו מקומות עבודה ולימודים.

במאמר שפרסמנו לאחרונה בכתב העת Journal of Ethnic and Migration Studies ביקשנו לבחון את יכולת ההסבר של שתי גישות מתחרות אלו על ידי השוואת עמדות סטודנטים אשכנזים ומזרחים כלפי סטודנטים ערבים בשני מישורים נבדלים: מישור העמדות ומישור הקירבה החברתית בפועל. המחקר, שנערך בשנת הלימודים תשפ"ג (לפני ה-7 באוקטובר 2023 ) כלל 470 סטודנטים אשכנזים, מזרחים וממוצא מעורב (מזרחי-אשכנזי) בשישה מוסדות לימוד ברחבי הארץ. הסטודנטים למדו בתוכניות לימוד כגון סיעוד, מדעי החברה, משפטים, הנדסה ועבודה סוציאלית, כאשר תוכניות אלו כללו כולן לימודים של סטודנטים יהודים וערבים יחדיו. 

ראשית, הסטודנטים היהודים התבקשו לדווח בסקר על עמדותיהם כלפי ערבים, למשל, עד כמה ירגישו בנוח לגור בשכנות לערבים או לצאת למקומות בילוי מעורבים. שנית, הם נשאלו על הרכב חוג החברים שלהם - כמה מחבריהם, בכיתה ומחוצה לה, הם ערבים.

ממצאים:

עמדות. בדומה למחקרים קודמים גם אנחנו מצאנו כי עמדות הסטודנטים המזרחים הן פחות מכילות כלפי ערבים בהשוואה לסטודנטים אשכנזים. זאת בכל ארבעת הנושאים שבדקנו: הנכונות לבלות במקומות מעורבים, שכנות עם ערבים, לימוד בכיתה מעורבת ואירוח ערבים בבית. סטודנטים ממוצא מעורב הביעו עמדות דומות יותר לעמדות האשכנזים (ראו בתרשים 1 להלן).

תרשים 1. עד כמה תרגיש בנוח... (1=מאוד לא בנוח; 5=מאוד בנוח)

בחנו האם ההבדלים בין הקבוצות מוסברים על ידי הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים - הכנסה והשכלה של הוריהם (השכלת הסטודנטים זהה) – ורמת הדתיות של הסטודנטים עצמם. אמנם פיקוח על רמת הדתיות מיתן מעט את הפערים בעמדות (רקע הסוציואקונומי נמצא חסר השפעה) אך גם בפיקוח על משתנים אלה הפער בעמדות בין מזרחים לאשכנזים נותר ברור ומובהק.

קרבה חברתית. לעומת הממצא שלעיל, השוואת הרכב החברים בפועל של הסטודנטים המזרחים, האשכנזים וממוצא מעורב העלתה כי ההבדלים ביניהם נעלמו כמעט לחלוטין. למעשה, סטודנטים מזרחים דיווחו בממוצע על מספר מעט גבוה יותר של חברים ערבים משתי הקטגוריות האחרות.  כלומר, על אף שמזרחים הביעו עמדות פחות מכילות כלפי ערבים, הם אינם מסתייגים יותר בפועל מקרבה חברתית עמם (ראו בתרשים 2 להלן).

תרשים 2. כמה מחבריך הם יהודים וכמה הם ערבים? (1=כולם יהודים; 4=מחצית או יותר ערבים)

הממצאים הללו מאתגרים את ההנחות שפערים אתניים בעמדות כלפי ערבים נובעים בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי או ממאפיינים דתיים וכן שעמדות חיוביות ואינקלוסיביות יותר מתורגמות ליותר קשרים חברתיים בין-קבוצתיים.

התאוריה הפוסט-ליברלית מציעה פרשנות אפשרית לממצאים באמצעות ההבחנה בין מרחבי קודש למרחבי חול - כלומר, בין מרחבים שבהם אינטגרציה עם קבוצות אחרות אינה רצויה ונשמרים גבולות קהילתיים חזקים, כמו המשפחה והלאום, לבין מרחבים גמישים וזמניים יותר, כמו מקום העבודה או מוסד הלימודים, שבהם אינטגרציה אפשרית ומתקיימת בפועל. משום כך, גם מי שמחזיקים בעמדות לאומיות-אקסקלוסיביות ביחס למשפחה וללאום יכולים לפתח קשרי חברות וקִרבה במרחב האוניברסיטאי, שהינו דוגמה ל"מרחב חול". בעזרת אבחנה זו ניתן אולי להבין כיצד סטודנטים מזרחים יכולים להביע עמדות עקרוניות מסויגות יותר כלפי קִרבה ואינטגרציה עם ערבים ובו-זמנית לקיים מספר דומה, ואפילו גבוה בממוצע של חברויות עמם.

 
חשוב להדגיש: אין באמור כאן משום קביעה שאתניות היא ההסבר המרכזי לפער ביחס לערבים של בעלי מוצא אתני שונה. איננו טוענים לקיומה של תכונה מהותנית כלשהי, אלא מציעים אמירה המבוססת על מחקר אמפירי ולפיו ההסברים הסוציו-אקונומיים וההסברים המייחסים לדתיות השפעה מכרעת על כך לבדם אינם מצליחים להסביר את ההבדלים בין מזרחים לאשכנזים ביחסם לערבים. הספרות האיכותנית כבר מציעה כמה הסברים חלופיים אפשריים - שורשיות, שמירה על גבולות קבוצתיים, הבחנה בין מרחבי קודש וחול - אך אלה טרם תורגמו שיטתית למשתנים הנמדדים כמותית. מחקר עתידי שיתרגם מושגים אלה למשתנים אמפיריים ויבחן ישירות את השפעתם מול ההסברים הסוציו-אקונומיים והדתיים יוכל להעריך בדיוק רב יותר את משקלם היחסי בהסבר הפער שתיעדנו.

ממצאי המחקר שלנו מציעים תרומה תיאורטית החורגת מהמקרה הישראלי. הם מדגישים שיחסי רוב-מיעוט הם רב-ממדיים: עמדות וקרבה חברתית אינם שני צדדים של אותו מטבע, אלא ממדים נפרדים שיכולים להתפתח במסלולים שונים. מחקר על יחסים בין קבוצות המתמקד בעמדות צריך אפוא להבחין בין הממד הקוגניטיבי (עמדות) לממד ההתנהגותי (קירבה חברתית ומגע אישי). בנוסף, הממצאים שלנו מראים שקבוצת הרוב אינה אחידה. בדיוק כפי שמיעוטים הם הטרוגניים מבחינה אתנית, כלכלית ודתית, גם קבוצות רוב מכילות תת-קבוצות שיכולות להחזיק בעמדות שונות מאוד כלפי מיעוטים ולנהל בדרכים שונות את מערכות היחסים שלהן עם המיעוטים הללו. התעלמות מהשונות הפנימית הזו, שהיא שכיחה במחקרי יחסי רוב-מיעוט, עלולה להוביל להכללות מטעות.

---
ד"ר ליאור יוחנני הוא מנהל המחקר הכמותי במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה 

פרופ' לארס לזנסקי הוא פרופסור במכון לסוציולוגיה באוניברסיטת גתה פרנקפורט

ד"ר אורי שויד הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

פרופ' יוסי שביט הוא פרופסור אמריטוס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב

ד"ר אייל בר-חיים הוא מרצה בכיר במחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Yohanani, L., Leszczensky, L., Shwed, U., Bar Haim, E., & Shavit, Y. (2026). Differences in stated attitudes vs. realised friendships among Jews vis-à-vis Arabs in Israel. Journal of Ethnic and Migration Studies, 52(9), 2205-2228.

https://doi.org/10.1080/1369183X.2025.2575003 

הרשומה עלתה באתר ביולי 2026