דירוגים בינלאומיים ודעת קהל: השפעה סלקטיבית 

אמנון כוורי, אסיף אפרת ועומר יעיר

דירוגים בינלאומיים הפכו לכלי מרכזי בשיח הבינלאומי על תפקוד המדינה בסוגיות שונות, שכן הם מציעים הערכה השוואתית ופשוטה של מצב המדינות בתחומים מגוונים כמו חינוך, בריאות, זכויות אדם או איכות הסביבה. קיימת הנחה כי דירוגים אלה עשויים לייצר לחץ על ממשלות: מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים בינלאומיים צפויות לחוש מבוכה או לחץ ציבורי בעקבות ציון נמוך, בעוד שדירוג גבוה עשוי לשפר את המוניטין של המדינה ולספק לגיטימציה למדיניות. עם זאת, ידוע מעט מאוד על האופן שבו הציבור עצמו מגיב לדירוגים הבינלאומיים: האם אזרחים מתייחסים לדירוגים ברצינות, האם הם מעדכנים עמדות בעקבות דירוגים, והאם דירוגים עשויים לעורר תמיכה בשינוי מדיניות או דווקא התנגדות?

אנחנו מבססים את ההשערות שלנו על מחקר עשיר שעוסק בהשפעה של ביקורת בינלאומית, סנקציות, ואף ניסיון לעשות שיימיניג של מדינות בסביבה הבינלאומית. מחקרים אלו מראים השפעות שונות, ולפעמים סותרות, של ביקורת בינלאומית על עמדות והתנהגות פוליטית. במאמר שהתפרסם בשנת 2025 בכתב העת The British Journal of Politics and International Relations אנחנו מציעים לבחון את ההשפעה של דירוגים: ביקורת רכה המבוססת על מתן ציון מספרי למדיניות בכל מדינה. 

על מנת לבחון את ההשפעה של דירוגים על דעת הקהל ערכנו סקר ניסוי בקרב 4,016 משתתפים בישראל. בניסוי ערכנו מניפולציה של מספר היבטים רלוונטיים של אותם דירוגים בינלאומיים: התחום בו נערך הדירוג, גובה הדירוג עצמו, וזהות המדרג (המבקר). בפרט, בניסוי הצגנו לנשאלים מידע קצר המתאר דירוג בינלאומי היפותטי של ישראל לשנת 2021. הממד (פקטור) הראשון שבו ערכנו מניפולציה היה התחום בו דורגה ישראל, כאשר המשיבים נחשפו בהקצאה אקראית לדירוג בתחום זכויות האדם או לדירוג בתחום איכות הסביבה. הממד השני של המניפולציה היה הדירוג עצמו, כאשר המשיבים קראו כי ישראל זכתה לדירוג גבוה (14 מתוך 180 מדינות) או לדירוג נמוך (78 מתוך 180 מדינות). לבסוף, הממד השלישי היה זהות המדרג (מבקר), כאשר המשיבים קראו כי הדירוג ניתן לישראל על ידי אחד משלושה גורמים בינלאומיים — מוסד בינלאומי (OECD), ארגון לא ממשלתי בינלאומי (NGO), או ממשלת ארצות הברית. לאחר הצגת הדירוג ביקשנו מהמשתתפים להעריך את ביצועי המדינה בתחום הרלוונטי, כמו גם להביע תמיכה או התנגדות לשיפור המדיניות, ולהצהיר על נכונותם לחתום על עצומה הקוראת לשיפור המצב. באופן זה ביקשנו לבחון לא רק שינוי בהערכת תפקוד המדינה בנושא, אלא גם השלכות של הדירוג על עמדה בנושא ועל התנהגות פוליטית.

הממצאים ברורים ומספקים תובנה חדשה על יחסי הגומלין בין מידע בינלאומי לבין דעת קהל. מצאנו כי הציבור בישראל אכן מושפע מדירוגים, אך בצורה סלקטיבית ולא סימטרית. ככלל, כאשר אזרחים מקבלים מידע על דירוג גבוה של ישראל, הם נוטים להעריך את ביצועי המדינה בצורה חיובית יותר. הם גם מביעים פחות תמיכה בצורך לשפר את המדיניות, ופחות נכונות לנקוט פעולה פוליטית כדי לקדם שיפור כזה. לעומת זאת, כאשר אזרחים מקבלים מידע על דירוג נמוך של המדינה, כמעט ואין שינוי בעמדותיהם; במקרים מסוימים אף זיהינו תגובת נגד, שבה חשיפה לביקורת חיצונית מחזקת דווקא את הערכתם החיובית של המשתתפים כלפי ביצועי המדינה. השוואה לעמדות שנמדדו לפני הניסוי מראה באופן ברור כי בעוד דירוג גבוה משנה את התפיסה הציבורית, דירוג נמוך כמעט אינו משפיע — ולעיתים אף יוצר תנועה לכיוון הפוך. במילים אחרות: אזרחים מאמצים את השבחים למדינתם, אך דוחים את הביקורת.

המנגנון שמסביר דפוס זה קשור למידה שבה סוגיה מסוימת היא מקוטבת או טעונה מבחינה פוליטית. במחקר בחנו שתי סוגיות: זכויות אדם, תחום שמעורר מחלוקת פוליטית חריפה בישראל, לעומת איכות הסביבה, סוגיה שנתפסת בישראל כמקצועית יותר ופוליטית פחות. כפי שניתן לראות בתרשים 1, בהשוואה לעמדות לפני החשיפה לדירוג, מצאנו כי בתחום איכות הסביבה דירוג נמוך אינו מראה שינוי בהערכה של תפקוד המדינה. לעומת זאת, בתחום זכויות האדם, שהוא תחום רווי קיטוב פוליטי ורגישות אידאולוגית, מצאנו כי הציבור נוטה להביע הערכה חיובית יותר לאחר חשיפה לדירוג נמוך: ביטוי לתופעת backlash המוכרת ממחקרים על "שיימינג" פוליטי. ממצא זה מצביע על כך שהשפעת הדירוגים תלויה לא רק בתוכנם, אלא גם בהקשר הפוליטי שבו הם מתקבלים.

תרשים 1: השוואה של הערכת ביצועי המדינה לפני ואחרי החשיפה לדירוג

 
מקרא. שאלת ה-pretreatment מתייחסת לשאלה דומה שנשאלה לפני המניפולציה הניסויית.

לאחר מכן בחנו את ההשפעה של דירוג נמוך מול גבוה על כל אחד משלושת המשתנים התלויים, בכפוף לתחום הדירוג. בחינה זאת (ראו בתרשים 2 להלן) מראה כי ההשפעה של דירוג נמוך לעומת גבוה הייתה גדולה יותר בתחום איכות סביבה מאשר בתחום של זכויות אדם. בנוגע לאיכות סביבה, דירוג גבוה מעלה את הערכת ביצועי המדינה, מוריד את הדרישה לשינוי מדיניות ומפחית את הרצון לפעול (חתימה על עצומה) כנגד הממשלה. אך בתחום זכויות האדם ההשפעה של הדירוג הגבוה מוגבלת יותר, והיא חלה רק על הערכת ביצועי המדינה בנושא זה – אך במידה פחותה מאשר ההשפעה הדומה של הדירוג בתחום איכות הסביבה.

תרשים 2: בחינה של ההבדל בין הדירוגים
 

בנוסף, בחנו האם מקור הדירוג משפיע על עוצמתו, בהנחה שדירוגים מגוף שנתפס כאמין או ידידותי (כמו ממשלת ארצות הברית בעיני חלק ניכר מהישראלים) ייתפסו כבעלי משמעות רבה יותר. להפתעתנו, לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין שלושת הגורמים המדרגים. הציבור הגיב באותה צורה לדירוגים שהוצגו, ללא קשר למקורם. הסיבה, כך נראה, היא שאזרחים מושפעים בעיקר כאשר הדירוג מחמיא להם, ופחות כאשר הוא מבקר אותם. לכן גם גוף שנחשב בעיני הציבור לאמין או לחברותי אינו מצליח לשכנע אותו לקבל ביקורת חיצונית.

המשמעות הרחבה של ממצאינו היא שדירוגים בינלאומיים אינם בהכרח כלי יעיל לעיצוב עמדות הציבור, לפחות לא במובן שהגורמים המפרסמים אותם מצפים לו. אף שהדירוגים עשויים להיות ברורים, פשוטים להבנה, ומבוססים על השוואה מקיפה בין מדינות, הציבור אינו מגיב באופן סימטרי למידע חיובי ולמידע שלילי. תגובה כזו משקפת דפוס פסיכולוגי-קוגניטיבי עמוק של העדפת מידע שמחזק תפיסות חיוביות של הקבוצה הלאומית, ודחייה של ביקורת חיצונית שנתפסת כעוינת, כמוטה, או כבלתי לגיטימית. דפוס זה מתחדד במיוחד בנושאים פוליטיים טעונים, שבהם מידע חיצוני יכול לעורר דווקא תגובה מגוננת ולא ביקורת עצמית.

לסיכום, אנו מציעים מידה של זהירות בהנחה כי דירוגים בינלאומיים יכולים לייצר לחץ ציבורי לשינוי מדיניות. הציבור פתוח לקבלת שבחים אך אינו נכון לקבל ביקורת, גם כאשר זו מוצגת בצורה רכה, מספרית ומנוטרלת משיפוט ערכי ישיר. בכך אנו מצטרפים לשורת מחקרים המעלים ספק לגבי יכולתו של השיימינג הבינלאומי להשפיע על עמדות הציבור. בעוד דירוגים עשויים להשפיע במקרים מסוימים, הם רחוקים מלהיות מנגנון אוניברסלי ליצירת לחץ מלמטה כלפי מעלה לשינוי מדיניות.

---
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. 

פרופ' אסיף אפרת הוא פרופסור מן המניין, ראש תוכנית התואר השני ויועץ תוכנית הדוקטורט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. 

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על המאמר 

Cavari, Amnon, Asif Efrat, and Omer Yair. 2025. “Do International Rankings Affect Public Opinion?” The British Journal of Politics and International Relations 27(1): 349–68. doi:10.1177/13691481241230859.

Data collection was supported by the Konrad Adenauer Stiftung (KAS) as part of the Program on Democratic Resilience (PDRD) at the Lauder School of Government, Diplomacy & Strategy

הרשומה פורסמה באתר המכון בדצמבר, 2025