סוכנים זרים? עמדות הציבור ביחס לארגונים לא ממשלתיים בדמוקרטיה מתדרדרת

אסיף אפרת ועומר יעיר

במדינות שונות בהן מתרחש בשנים האחרונות תהליך של נסיגה דמוקרטית אנו רואים פוליטיקאים אשר מבקרים ארגונים לא ממשלתיים (NGOs). פוליטיקאים אלו מאשימים את הארגונים בכך שהם פועלים בשירות מדינות אחרות וכנגד האינטרסים של המדינה, ואף פוגעים במדינה ובביטחונה. על כן הם פועלים להטיל מגבלות ולפגוע בכוחם של אותם ארגונים לא ממשלתיים. דוגמאות למקרים כאלו מהשנים האחרונות ניתן למצוא בהודו, טורקיה, רוסיה, וברזיל.

גם בישראל מושמעות בשנים האחרונות ביקורות רבות כנגד ארגונים לא ממשלתיים, בעיקר מצד פוליטיקאים וגופים מהימין הפוליטי. כך, בעשורים האחרונים אנו רואים ביקורת רבות וקמפיינים פומביים כנגד ארגונים כמו "הקרן החדשה לישראל" תוך האשמה שלהם בכך שארגונים אלו, אשר לעיתים קרובות מקבלים מימון ממדינות זרות, הינם גורמים שפועלים כנגד המדינה בשירות מדינות אחרות. בכנס שנערך מספר שבועות לפני הקמת הממשלה הנוכחית בנובמבר 2022, חבר הכנסת (אז) בצלאל סמוטריץ', האשים כי "ארגוני זכויות אדם הם איום קיומי על ישראל שהממשלה הנכנסת חייבת לטפל בו". הוא טען כי על המדינה לשים את ידה על הכספים של אותם ארגונים ולפעול נגדם באמצעים משפטיים וביטחוניים.

כיצד הציבור מעריך את אותם ארגונים לא ממשלתיים? האם הוא רואה בהם איום ותומך בהפעלת אמצעים רגולטוריים כנגדם? במאמר שלנו, שהתפרסם בשנת 2024 בכתב העת Political Studies, בחנו שאלות אלו בניסוי מוטמע-סקר שנערך בישראל, תוך התמקדות בשני ממדים שהספרות המחקרית מחשיבה ככאלו אשר משפיעים על הערכות הציבור את ארגונים אלו. ראשית, בחנו האם מקור המימון של הארגונים – חיצוני (מחוץ לישראל) או פנימי (בתוך ישראל) –  משפיע על ההערכה של הציבור הישראלי לארגונים. בחנו זאת משום שיש הסבורים שהביקורת הציבורית על הארגונים הלא-ממשלתיים נובעת מכך שרבים מהם מקבלים את המימון שלהם ממקורות זרים, ולא בשל הסוגיות הפוליטיות והחברתיות שאותם ארגונים פועלים לקדם. כך, אנחנו שיערנו שהציבור ייטה להעריך ארגונים המקבלים מימון ממקורות זרים באופן שלילי יותר, ויטה לתמוך ברגולציה תקיפה יותר כלפיהם, ביחס לארגונים המקבלים מימון ממקורות ישראלים.

שנית,  בחנו האם האידיאולוגיה של הארגונים – קידום של עמדות ונושאים ליברלים (שמאל) או של עמדות ונושאים שמרנים (ימין) – היא שמשפיעה על הערכות הציבור לארגונים. זאת, לאור ספרות ענפה בפסיכולוגיה ומדע המדינה לפיה ההעדפות הפוליטיות והאידיאולוגיות של אזרחים משפיעות על ההערכות שלהם. כך, אנחנו שיערנו שהישראלים ייטו להעריך באופן שלילי יותר ארגונים המקדמים עמדות ונושאים המנוגדים לעמדותיהם שלהם, וייטו לתמוך ביותר רגולציה כנגד אותם ארגונים בהשוואה לארגונים בעלי אידיאולוגיה דומה לשלהם.

 כדי לבחון זאת ערכנו בדצמבר 2022 ניסוי סקר בו השתתפו כ-2600 משיבים (הניסוי כלל הרשמה מוקדמת של ההשערות, תנאי הניסוי, אופן ניתוח הנתונים, וגודל המדגם). כחלק מהמניפולציה הניסויית המשיבים התבקשו לקרוא קטע קריאה קצר בעברית. בראשית קטע הקריאה, כלל המשיבים קראו כי בישראל פועלות "עמותות לא-ממשלתיים שונות", וכן קיבלו הסבר קצר על מהי "עמותה לא ממשלתית". לאחר מכן הוצגו בפני המשיבים דוגמאות לשלוש עמותות כאלו, כמו גם פירוט על מקור המימון של העמותות. המניפולציה שלנו כלל הקצאה אקראית לאחד מתוך שישה תנאים, כאשר בארבעה מתוך ששת התנאים המשיבים קראו כי העמותות מקבלות מימון חיצוני מגורמים זרים (בין אם ממשלות אירופאיות, ממשלת ארצות הברית, או תורמים פרטיים לא ישראלים) ובשניים הנוספים – שהעמותות מקבלות מימון בעיקר מתרומות של אזרחים ישראלים (מימון פנימי). באמצעות המניפולציה הזו בחנו את ההשפעה של מקור המימון (חיצוני/פנימי) על יחס לארגונים ולתמיכה ברגולציה שלהן. בנוסף, בארבעה מתוך ששת התנאים המשיבים קיבלו מידע לדוגמה על שלוש עמותות שמאל, כמו "יש דין" או "סיכוי", המקדמות מטרות ליברליות, ובשניים הנוספים הם קיבלו מידע לדוגמה על שלוש עמותות ימין, כמו "אם תרצו" או "רגבים", המקדמות מטרות שמרניות. המניפולציה הזו סייעה לנו לבחון כיצד "התאמה" או "אי התאמה" בין האידיאולוגיה של המשיב לאידיאולוגיית העמותה ישפיעו על היחס לעמותות ועל תמיכה ברגולציה שלהן.

לאחר מכן, כלל המשיבים ענו על מספר שאלות, אשר יצרו את שני המשתנים התלויים שלנו: (1) תפישות שליליות כלפי עמותות לא-ממשלתיות; (2) תמיכה ברגולציה של פעילות העמותות הללו.

הממצאים שלנו הראו כי, בהתאם לצפי שלנו, הישראלים נטו להעריך עמותות לא-ממשלתיות המקבלות מימון חיצוני באופן מעט שלילי יותר מאשר אלו המקבלות מימון בעיקר מתורמים ישראלים. עם זאת, למרות שהאפקט היה מובהק הוא גם היה קטן באופן יחסי. ובנוסף, בניגוד לצפי שלנו, מקור המימון של העמותות כלל לא השפיע על תמיכה ברגולציה של העמותות. עיקרי ממצאים אלו מוצגים בתרשים 1 להלן.

בנוסף, ובהתאם לצפי שלנו, המשיבים בסקר – בין אם תומכי הימין או השמאל – נטו להעריך באופן שלילי יותר ולתמוך ביותר רגולציה כלפי עמותות שמקדמות אידיאולוגיה יריבה מאשר עמותות שעם האידיאולוגיה שלהן המשיבים הזדהו. יתרה מזאת, למרחק האידיאולוגי של המשיבים בניסוי לעמותות הייתה השפעה משמעותית הרבה יותר מאשר מקור המימון לעמותות, כאשר האפקט של משתנה "חוסר ההתאמה האידיאולוגי" בין המשיב/ה לעמותות אותן המשיב/ה העריך/ה היה גדול בהרבה מאשר האפקט של משתנה מקור המימון. עיקרי הממצאים המסכמים את ההשפעה של אותו משתנה "חוסר ההתאמה האידיאולוגי" מוצגים בתרשים 2.

ממצאים אלו מראים שהיחס לארגונים לא-ממשלתיים מושפע במידה רבה מהזיקה האידיאולוגית של הארגונים, ומושפע במידה פחותה בהרבה ממקור המימון של הארגונים. זוהי סוגיה שחשוב לציין בהקשר הישראלי, בו עמותות וארגונים לא-ממשלתיים לעיתים  מואשמים בכך שהם מהווים הלכה למעשה ארגונים זרים המהווים כלי משחק של גופים זרים ומדינות שונות—נדמה שהמטרות האידיאולוגיות של הארגונים חשובות בהרבה ממקור הכספים שלהן. מחקרים נוספים, בישראל כמו גם במדינות אחרות, כולל שחזורים של הממצאים במאמר זה, יסייעו להבין את יחסו של הציבור במדינות דמוקרטיות לארגונים לא-ממשלתיים.

---

פרופ' אסיף אפרת הוא פרופסור חבר, ראש תוכנית התואר השני ויועץ תוכנית הדוקטורט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על המאמר:

Efrat, Asif, and Omer Yair. 2024. "Foreign Agents? Public Attitudes Toward Nongovernmental Organizations in a Backsliding Democracy" Political Studies. https://doi.org/10.1177/00323217241232933.