מתשומות אזרחים לסדר יום שוויוני יותר: פניות ציבור וסדר היום הפוליטי 

חן קרסנטי-פלדמן ואילנה שפייזמן

בדמוקרטיה ייצוגית אנו מצפים לראות מידה מסוימת של התאמה בין סדר היום הפוליטי וסדרי העדיפויות של האזרחים. כלומר, שנבחרי הציבור יגיבו לדאגות הציבור ויקדמו את הנושאים החשובים להם בפרלמנט. אולם מחקרים רבים מצביעים בעקביות על פער בין האידיאל למציאות: סדר היום הפוליטי (Policy Agenda) נוטה לשקף באופן לא פרופורציונלי את הנושאים והאינטרסים של קבוצות מבוססות ומקושרות לעומת הנושאים והאינטרסים של המעמדות הנמוכים. בעוד האחרונים נוטים לתעדף צרכים חברתיים מיידיים כגון רווחה ושירותים ציבוריים, קבוצות אמידות יותר מתעדפות סוגיות כגון מיסוי ורגולציה, והן אלו שזוכות לרוב לקשב הרב ביותר מצד מקבלי ההחלטות. 

אי-שוויון זה בייצוג נובע, בין היתר, מהאופן שבו מידע זורם במערכת הפוליטית. קובעי מדיניות אינם יכולים להקדיש תשומת לב לכל פיסת מידע המגיעה אליהם; הם נאלצים לסנן ולתעדף. בתהליך זה, הם נוטים להסתמך על מתווכים כגון לוביסטים, מומחים וקבוצות אינטרס מאורגנות, או על רשתות חברתיות אליטיסטיות. התוצאה היא תיבת תהודה שבה מקבלי ההחלטות נחשפים בעיקר למידע המשקף את האינטרסים של החזקים, בעוד שהנושאים המעסיקים את המעמדות הנמוכים ומעמד הביניים נדחקים לשוליים כבר בשלב עיצוב סדר היום. כדי לייצר סדר יום מגוון ושוויוני יותר, נדרש מנגנון שיחשוף את מקבלי ההחלטות למידע מסוג אחר.

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Research & Politics ביקשנו לבחון האם פניות הציבור המגיעות לחברי כנסת יכולות לשמש כמנגנון אספקת מידע כזה. הטענה שלנו היא שפניות הציבור, אלו הן פניות ישירות של אזרחים לנבחריהם בבקשה לסיוע בבעיות יומיומיות, מהוות ערוץ מידע ייחודי המעביר מידע ישיר מהאזרחים למקבלי ההחלטות. בניגוד לסקרי דעת קהל כלליים, פניות אלו מספקות מידע מפורט על כשלים בירוקרטיים ומצוקות קונקרטיות. השערת המחקר שלנו הייתה שכאשר סדר היום הפוליטי מתבסס על פניות אלו, הוא צפוי לשקף יותר את הצרכים של המעמדות הנמוכים בחברה.

כדי לבחן השערה זו, התמקדנו במקרה הישראלי ובפעילותה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת. ועדה זו מהווה זירה ייחודית בכנסת, בה סדר היום מתעצב כתגובה ישירה לפניות הציבור המוגשות אליה ולא על בסיס הצעות חוק, פעילות לוביסטים או סיקור תקשורתי. ניתחנו את כלל הדיונים שהתקיימו בוועדה לאורך עשור (2009-2019), והשווינו את סדר היום הפוליטי שלה לזה של שתי ועדות פרלמנטריות העוסקות בענייני פנים; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ו-ועדת כלכלה. מטרת ההשוואה הייתה לבחון האם פניות ציבור, כמקור מידע, הן גורם שמוביל לייצוג מגוון יותר של נושאים בסדר היום, בהשוואה לוועדות הניזונות ממקורות מידע אחרים. 

 באמצעות קידוד תוכן שיטתי, המתבסס על ספר הקודים של הפרויקט הבינלאומי Comparative Agenda Project כפי שהותאם לישראל, מיינו את הדיונים לנושאים שונים כמו בריאות, רווחה, תחבורה, כלכלה וביטחון פנים. כך יכולנו לבחון את סדר היום של כל ועדה ולראות באילו נושאים היא מתמקדת. הנתונים גם אפשרו לנו לבצע חלוקה של הנושאים לשתי קטגוריות: נושאים של המעמד הבינוני-נמוך (כמו דיור ציבורי, זכויות עובדים, תחבורה ציבורית) אל מול כל שאר הנושאים. כך יכולנו למדוד איזה חלק מסדר היום של הוועדה מוקדש בפועל לנושאים של המעמדות הנמוכים. 

כדי להבין את ההשפעה של פניות הציבור, בחנו באילו נושאים הוועדה לפניות ציבור מתמקדת. כפי שניתן לראות בתרשים 1, הוועדה עוסקת בעיקר בנושאים הקשורים לחיי היום יום של אזרחים ופחות בנושאי חוץ, בטחון או כלכלה. הנושא הבולט ביותר היה תחבורה (22%), בדגש על תחבורה ציבורית ותשתיות תחבורה באזורים פריפריאליים. רווחה (17%), עם נושאי קצבאות וזכויות נכים. בריאות (12%) התמקדה בתשתיות רפואיות וטיפול בחולים. 

תרשים 1: סדר היום של הוועדה לפניות ציבור (2009-2019)

לאחר מכן בחנו את אחוז העיסוק בנושאי המעמד הבינוני-נמוך בשלוש הוועדות שנבחנו. בדקנו מהו השיעור מסדר היום של כל אחת מהוועדות עסק בנושאים אלו, וכן האם העיסוק היה עקבי לאורך כל התקופה (תרשים 2). 

תרשים 2: אחוז הדיונים העוסקים בנושאי המעמד הבינוני-נמוך לפי ועדה בכנסת 

 
הוועדה לפניות הציבור (צבע ירוק בתרשים) הקדישה באופן עקבי את השיעור הגדול ביותר מדיוניה לנושאים המזוהים עם מעמד הביניים והמעמד הנמוך. בממוצע, כ-45.3% מדיוני הוועדה הוקדשו לנושאים אלו. הפער בולט במיוחד אל מול ועדת הכלכלה (בכחול), שהקדישה לנושאים אלו כ-13.8% בלבד מזמנה. יתרה מכך, גם בהשוואה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות (בכתום, 41%), שמתוקף תחומי עיסוקה אמונה על נושאים חברתיים, הוועדה לפניות הציבור הובילה בהיקף העיסוק בסוגיות אלו.

מודל הרגרסיה הלוגיסטית שביצענו מראה כי הסיכוי (Odds) שנושא של המעמד הבינוני-נמוך יעלה לדיון בוועדה לפניות הציבור גבוה פי 6.2 בהשוואה לוועדת הכלכלה. ממצא חשוב נוסף העולה מתרשים 2 הוא היציבות של התופעה: לאורך שלוש הכנסות שונות, הוועדה שמרה על עיסוק באותם נושאים. גם לאחר שליטה סטטיסטית באידיאולוגיית היושב ראש ובאידיאולוגיית הממשלה, לא נמצא קשר מובהק בין משתנים אידיאולוגיים אלו לבין נטיית הוועדה לעסוק בנושאי המעמד הבינוני-נמוך. נתון זה מחזק את המסקנה כי מקור המידע - האזרחים הפונים - הוא הגורם המכריע. כאשר סדר היום נבנה מלמטה, הוא הופך למגוון ושוויוני יותר.

לסיכום, מחקרים רבים מצאו כי סדר היום הפוליטי מוטה לעיתים קרובות לטובת נושאים המועדפים על ידי קבוצות אמידות. אנחנו טוענות שזה קורה, בין היתר, בגלל המידע המוטה אליו נחשפים מקבלי ההחלטות. מחקר זה הראה כי ניתן להפחית הטיה זו כאשר קובעי המדיניות נחשפים למקור מידע אחר, כלומר, פניות ציבור. 

הממצאים מהמקרה הישראלי מלמדים כי כאשר סדר היום נגזר מפניות הציבור (כפי שקורה בוועדה לפניות ציבור), סוגיות המזוהות עם מעמד הביניים והמעמד הנמוך מקבלות ייצוג גבוה יותר על סדר היום. אנו סבורות כי הפניות הישירות משמשות צינור מידע ייחודי, החושף את הפוליטיקאים לנושאים שמעסיקים אוכלוסיות אלו, מידע שלרוב אינו מגיע לידיעתם בערוצים המסורתיים. משמעות הדבר היא שדאגות של אנשים פרטיים יכולות להיתרגם לסוגיות מדיניות רחבות שעולות לסדר היום הפרלמנטרי. בכך, מדגיש המחקר את הפוטנציאל הטמון בקלט שמגיע מהאזרחים להרחבת גבולותיו של סדר היום הפוליטי.

---
חן קרסנטי-פלדמן היא דוקטורנטית במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר אילנה שפייזמן היא מרצה בכירה במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Kersenti Feldman, H. H., & Shpaizman, I. (2025). From citizen input to a more egalitarian agenda: Public inquiries and the policy agenda. Research & Politics, 12(4). https://doi.org/10.1177/20531680251400480.

הרשומה פורסמה באתר המכון בדצמבר, 2025